הרב אברהם יצחק בן שחר (נולד ב-1945) הוא רב ציוני דתי ישראלי. כיהן כראש ישיבת קדומים, לימד בישיבות וחיבר מספר ספרים. נודע גם בשל גישתו הייחודית בלימוד תנ"ך ושיעוריו הרבים עליו.
ביוגרפיה
נולד לאפרים ושושנה-פועה (לבית שמשילביץ), שניהם אנשי חינוך. לו שני אחים: הרב ישראל בן שחר - ראש מכון 'משפט ערוך' המוציא לאור את ספרי הרב זלמן נחמיה גולדברג, ור"מ בישיבת קדומים, והרב יוסי בן שחר - ראש הוועדה ההלכתית רפואית של מד"א ובעל הוצאה לאור "שחרית".
למד בישיבה התיכונית מדרשית נועם בפרדס חנה. בשנת תשכ"ג החל ללמוד בישיבת מרכז הרב בעיקר אצל הרצי"ה קוק, הרב אברהם אלקנה שפירא והרב מרדכי פרום. במשך מספר שנים למד ב"כולל" של ישיבת פוניבז'. הושפע מהרב גדליה נדל.
בזמן מלחמת ששת הימים לחם עם חבריו הרבנים יוחנן פריד, איסר קלונסקי, ודב ביגון בחטיבה הירושלמית.[1]
שימש כר"מ בישיבת שעלבים. בשנת ה'תשל"ח (1978) החל לשמש בהמלצת רבו הרצי"ה[2] כראש ישיבת קדומים, ואליו הצטרפו בהמשך רבנים נוספים מבוגרי ישיבת מרכז הרב. במהלך השנים תלמידיו הקימו סביב הישיבה את שכונת גבעת רש"י בקדומים.
לימד תנ"ך בישיבת מרכז הרב, במכללת אורות ישראל, מדרשת אוריה בגבעת שמואל, בבית מדרש ישיבתי פתח תקווה ובמקומות נוספים.
באייר ה'תשפ"ב העביר את ראשות הישיבה בקדומים לרב אורי גנץ (בנו של הרב משה גנץ ואחיינו של הרב חיים גנץ), חתנו של אחיו הרב ישראל בן שחר.
משנתו
מזוהה עם עמדות ישיבת מרכז הרב ובתקופת תוכנית ההתנתקות הצטרף לקוראים לסרב פקודה.[3] כמו כן במהלך השנים האחרונות חתם על קול קורא נגד מסירת שטחים ופינוי מאחזים. שולל אלימות. כאשר ניקבו צמיגי גלגלים לאנשי מועצת יש"ע הוציא גילוי דעת יחד עם רבנים נוספים המגנים זאת.[4] מרבני תנועת קוממיות, ובעבר כתב בעלון התנועה.
דגש מרכזי בשיטתו הוא על לימוד התנ"ך אותו הוא מלמד במקומות רבים בארץ, וכפי שתיאר אותו ואת שיטתו גיסו הרב יואל קטן:[דרושה הבהרה] "לימוד חי ומפתֵח, המתחיל בפסוקי הספר וממשיך בביאורו המיוחד של הגר"א לכל פסוק ופסוק [תיאור זה ממחיש את שיטתו בלימוד משלי דווקא, בשאר ספרי התנ"ך אינו נצמד דווקא לגר"א, אלא מפרש בדרך כלל על דרך הפשט בתוספת נופך מדברי חז"ל, לעיתים מזכיר את פירוש רש"י, ולעיתים קרובות יותר – יסודות מפירוש הרמב"ן, אך עיקר היצמדותו היא לעולה מתוך פשטי המקראות], ומיניה וביה בהסבר עניינים עמוקים וחיוניים בעולמה של תורה ובעולמם של חיי תורה נכונים בהקשר לנאמר בפסוק ולמה שסביבו, באופן הפותח את הלב ואת העיניים. כך למשל הוא מפרש את הפסוק (יב, יא) 'עובד אדמתו ישבע לחם ומרדֵף ריקים חסר לב', מי ש'עובד אדמתו' בעל הלב הישר הוא אדם 'עובד', והוא עובד את האדמה דווקא, והאדמה שהוא עובד בה היא דווקא האדמה שלו. הכתוב מכווין לאדם שקרוב לטבעו האמיתי, שאינו מעוניין להיות תלוי באחרים, ושרצונו לעסוק בימי חייו ב'עסק' המצמיח פירות גשמיים ורוחניים. אותו אדם פונה דווקא לאדמה 'שלו', הוא שמח בחלקו, הוא חי ב'משבצת' שלו ואינו פוזל לחלקם של אחרים. אדם זה רחוק מקנאה ורחוק מכעס, מלא סיפוק ושמחת חיים, יש לו 'לב' (בניגוד לרודף הריקני המנוגד לו), עד שהמשל והנמשל מתערבים זה בזה".[5]
ביוני 2021, לקראת הקמת ממשלת בנט ולפיד, שהייתה בשותפות רשימה ערבית, נמנה עם הרבנים שחתמו על עצומה לפיה אין לקבל "שתקום ממשלה בישראל שתפגע בדברים היסודיים ביותר בענייני דת ומדינה (...) ייפגעו גם ענייני הביטחון, ששייכים לעצם קיומנו, כאשר היא נשענת על תומכי טרור"[6].
מתלמידיו הבולטים
חיבוריו
חיים אישיים
אשתו הרבנית ברוריה (בתו של הרב ד"ר משה קטן) מרצה במכללות. בני הזוג גרים בקדומים, ולהם עשרה ילדים. ביניהם:
בין גיסיו: הרב מיכאל הרשקוביץ, הרב יואל קטן וד"ר חנה קטן.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ אמנון ברזילי, כך נגנז "שיח הלוחמים" של מרכז הרב, באתר הארץ, 16 ביוני 2002
- ^ הילה ולברשטיין, משמיע ישועה, מרכז שפירא, תש"ע, עמ' 486
- ^ רבנים נוספים הצטרפו לקריאת הרב שפירא, באתר ערוץ 7
- ^ חדלו חדלו חדלו באתר Nrg
- ^ 1 2 הרב יואל קטן בביקורת על הספר
- ^ קובי נחשוני, רבנים קראו "לעשות הכול כדי שהממשלה לא תקום"; הרב דרוקמן: "לא הסתה", באתר ynet, 6 ביוני 2021
- ^ דביר עמר, צפו: הבדלה מוזיקלית בחאן יונס, באתר ערוץ 7, י"ט בטבת תשפ"ד
.jpg)
