"לחקור ולהפוך ולרגל את הארץ"
מלחמת העצמאות מלחמת סיני מלחמת ששת הימים מלחמת ההתשה מלחמת יום הכיפורים מלחמת לבנון הראשונה מלחמת לבנון השנייה מבצע צוק איתן
יחידה 504 (נודעה בעבר גם בשמות "יחידה 154", "מודיעין 10", "יחידת הקת"ם" ובכינוי "עוצבת המודיעין האנושי") היא יחידת עילית באגף המודיעין של צה"ל האחראית על הפעלת סוכנים סמויים מחוץ לגבולות מדינת ישראל, בדומה ליחידות המודיעין האנושי (יומינט) במוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים ובשירות הביטחון הכללי.
שורשי "יחידה 504" בש"י. היחידה הוקמה ביוני 1948 ונקראה "מודיעין 10" (ש.מ. 10). כינוי זה משמש כיום בתור שם עמותת מודיעין 10 שהוקמה על ידי בוגרי יחידה 504 במטרה לשמר את מורשת היחידה, להנחילה לקציני ולחיילי היחידה בהווה ולחשוף לציבור הרחב את פעילות היחידה בעבר, המותרות בפרסום.[1] מפקדה הראשון היה דוד קרון. בשנת 1957 שונה שמה ל"יחידה 154". לאחר מלחמת ששת הימים, בעקבות איחודה עם יחידה 560 שעסקה בחקירת שבויים, שונה שמה ל"יחידה 7019" ולאחר מלחמת יום הכיפורים נקראה "יחידה 504".
היחידה פועלת בשיתוף פעולה עם שאר גורמי קהילת המודיעין הישראלית ובראשה עומד קצין בדרגת אלוף-משנה.[2] לפי חלוקת תחומי האחריות בינה לבין המוסד, היחידה מגייסת ומפעילה סוכנים בארצות ערב וכן בשטחי הרשות הפלסטינית.[3]
ביחידה ארבעה תפקידים מרכזיים:
היחידה הוקמה ב-30 ביוני 1948 במסגרת המודיעין הקרבי במחלקת המודיעין, וכונתה "המחלקה המיוחדת (מודיעים)". מפקדה הראשון היה רס"ן דוד קרון. במרץ 1949 הוכפפה היחידה ישירות למחלקת המודיעין, ושמה שונה ל"מודיעין 10" (שירות מודיעין/ש.מ 10). במסגרת שינוי זה שונה שם תפקיד קציני היחידה מ"קצין מודיעין מרחבי" ל"קמ"ן (קצין מודיעין) תפקידים מיוחדים" – קת"מ.
תפקידי היחידה בפקודת ההקמה הוגדרו:
קרון הציע להקים עבור היחידה חמישה בסיסים ברחבי הארץ, בנוסף על שלושה סניפים שיפעילו את רשתות הסוכנים מעבר לגבול. בראש כל בסיס אמור היה לעמוד קת"ם ולידו שני עוזרים ומנהל משרד. קרון ביקש שבסיסי הקת"ם ישכנו במתקנים אזרחיים, וכי לא תתאפשר גישה של סוכנים או קציני מודיעין של יחידות צה"ל אליהם. התוכנית הוגשה על ידי בנימין גיבלי ראש מחלקת המודיעין בצה"ל ליגאל ידין, שאישר את הגדרתה ואת המבנה מחדש במסגרת שירותי המודיעין. מפקדת היחידה ישבה ב"בית הירוק" ביפו, יחד עם מפקדת מחלקת המודיעין של צה"ל, ובסיסי היחידה מוקמו באזור מגורי הקמ"נים המרחביים.
בעת הקמת היחידה גייס דוד קרון לשורותיה את אנשי ש"י הערבי, ומינה אותם למפקדי חזיתות. דוברי ערבית נוספים מונו כעוזרים למפקדי החזיתות. מרבית קציני המודיעין המרחביים היו לפני קום מדינת ישראל "מוח'תארים" של היישובים בהם התגוררו, או אלה שמילאו בהם תפקיד "שומרי שדות".
מפקדת היחידה
חזית הצפון – א
חזית המזרח – ב
חזית המרכז – ג
חזית הדרום – ד
בספטמבר 1949 הקימה היחידה בסיס בטהראן שבאיראן. הבסיס פעל מספר שנים עד להעברתו לאחריות המוסד. הבסיס כונה "הבסיס האחד". הקמת הבסיס הייתה יוזמה של אורי בבאי-שפר, שהיה קת"מ בבסיס חיפה תחת פיקודו של בנימין וינטר (ממענית), וקיבל את אישורם של מפקד מודיעין 10 דוד קרון ושל בנימין גיבלי. אורי בבאי-שפר יצא לטהראן, וגייס מספר סוכנים עיראקים אשר הביאו מודיעין רב. בבאי-שפר הצליח להשיג, באמצעות אחד ממקורותיו בעיראק, דו"ח של ועדה פרלמנטרית עיראקית על המלחמה בישראל. הדו"ח, שהועבר להדפסה בבית המדפיס הממשלתי העיראקי, הוצא ללילה אחד, ומספר צעירים יהודים העתיקו את המסמך בשלמותו. הדו"ח תורגם לעברית על ידי סרן שמואל שגב (סבאג), ויצא לאור בשם "מאחורי הפרגוד" בהוצאת מערכות.
במבוא לספר כתב אל"ם בנימין גיבלי, ראש אגף המודיעין[11]: ”מסמך זה שהוכן בסמוך כל כך לתום המלחמה, הינו יחיד במינו - לא רק משום היותו רשמי - אלא גם בדיונו הכולל בגורמים הצבאיים והמדיניים כאחד. הוא פורש יריעה רחבה יותר מזו שנגולה לפנינו עד כה בנושא זה: הדיונים בין מדינות ערב לפני החלטת או"מ ב-29 נובמבר 1947 ולאחריה, ההחלטות הסודיות שנתקבלו בדיונים אלה, הערכת מפקדי הצבא את עצמתו הצבאית של היישוב היהודי בארץ, והערכתם את האמצעים הדרושים להם להשגת הכרעה, תיאור מהלכי המלחמה, חילוקי הדעות וגורמי הכישלון הסופי”.
בסוף 1949 נשלח בנימין וינטר לטהראן והיה עם בבאי-שפר שלושה חודשים. בסוף 1950 הוחלף אורי בבאי-שפר באהוד רפפורט. בבאי-שפר עבר למוסד, שם עבד עד שנת 1992.
לאחר שחלק מהדור הראשון של הקצינים התחיל להשתחרר, הצטרפו ליחידה 15 מאנשי המחלקה הסורית והמחלקה הערבית של הפלמ"ח ("השחר") והוצבו בבסיסים שונים של היחידה, ובהם: יצחק שושן, חבקוק כהן, שמעון חורש, אליהו ריקה, יעקב נמרודי, חיים לבקוב, יעקב (ז'ק) צביה, עקיבא פיינשטיין, רחמים (רמי) קוסטיקה, יהודה כהן, גליל אלישיב.
רבים מהמשרתים ב"מודיעין 10" בעשור הראשון עברו בהמשך למוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים ושירתו שם שנים רבות.
בדצמבר 1951, במהלך פגישה עם סוכן בעין חוסוב (עין חצבה), רצחה חוליית בדואים שהגיעה מצאפי בירדן את הקת"מ חבקוק כהן, את אחד ממאבטחיו ואת הסוכן עצמו. חבקוק כהן היה החלל הראשון של היחידה.[12] בספטמבר 1954 רצחו שני סוכנים סורים שהגיעו לפגישה באזור שער הגולן את הקת"מ יעקב אלישע.
אחד הגיוסים הבולטים והמוצלחים בעשור הראשון של מודיעין 10 היה בתחילת 1952 של מפקד בסיס ד' (דרום) יעקב נמרודי – קצין מצרי בדרגת סרן שהיה בוועדת שביתת הנשק הישראלית-מצרית בעוג'ה אל חפיר (ניצנה). הקצין שכינויו היה "ונוס" (כונה גם "דפנה"), סיפק מסמכים מקוריים באיכות גבוהה. כשנתיים לאחר גיוסו הועבר לשרת במדבר המערבי והקשר איתו נותק חלקית.[13]
בין הפעולות הבולטות של יחידה 504 בתקופה שקדמה לפרוץ הקרבות בסיני, ניתן למנות את מבצע סריס – חיסולם של ראשי הפדאיון מוסטפא חאפז וצלאח מוסטפא ביולי 1956. בהקשר זה יצוין, כי בנאום שנשא נשיא מצרים נאצר ב-26 ביולי 1956 ובו הודיע על הלאמת תעלת סואץ (צעד שהיה אחת הסיבות המרכזיות למבצע קדש), הוא פתח את נאומו בהאשמת ישראל בהריגת שני הקצינים.
מלחמת סיני החלה, כאשר ב-29 באוקטובר 1956 פרצו כוחות צה"ל לחצי האי סיני וכבשו אותו עד סמוך מאוד לתעלת סואץ. המבצע הצבאי ארך 8 ימים. במקביל, ובתיאום מוקדם עם ישראל, כבשו כוחות צרפתיים ובריטים את תעלת סואץ לכל אורכה. יחידת מודיעין 10 (לימים, "504"), שהמערך הסדיר שלה מנה באותם הימים עשרות חיילים בלבד, פעלה במלחמה זו בעיקר בתחומים הבאים:
פרשת תותחי הלונג טום[15] – מיקום תותחי ה-155 מ"מ ארוכי טווח האלה של הצבא הירדני, היה צי"ח חשוב בפיקוד מרכז, בתקופת הזמן שלפני פרוץ המלחמה. סוכן מרחב מרכז,[16] שהוזעק לפגישה יזומה במיוחד בליל 3 ביוני 1967, מסר למפעילו רפי סיטון, את מערך פריסתם מחדש של התותחים. טיסת סיור אווירי ערב המלחמה, אישרה שהמידע מהסוכן היה מדויק. ב-6 ביוני 1967, ביום השני למלחמת ששת הימים, נורה מטח בן 13 פגזים מסוללת תותחי לונג טום מח'רבת צופין (שליד קלקיליה) לכיוון תל אביב ושניים מהם פגעו בבניין ברחוב רייך 5 ליד כיכר מסריק, והביאו לנזקים חיצוניים בשתי דירות. לאחר ההפגזה ועל בסיס המידע מהסוכן, הותקפו התותחים ומרביתם הושמדו. בסיום המלחמה, נתפס תותח שלל לונג טום, הוצג בשדרות רוטשילד בעיר, ואחר כך עבר למוזיאון בתי האוסף לתולדות צה"ל.
איתור והשגת מגילת המקדש הקדומה – במהלך מלחמת ששת הימים הוטלה על יחידה 154 משימה לאומית יוצאת דופן – איתור מגילת המקדש והבאתה לרשות ישראל. קציני היחידה, בראשות מפקד היחידה שמואל גורן, מפקד בסיס ירושלים רפי סיטון,[17] סמי נחמיאס ויגאל סימון, פעלו בדרכים מתוחכמות, כולל גיוס והפעלת מקור ייעודי למשימה זו,[18] שבאמצעותן נמצאה המגילה אצל סוחר עתיקות בבית לחם בשם קנדו, שהחזיק בה למעלה מ-20 שנה.[19] המגילה מוצגת כיום במוזיאון ישראל.
לאחר מלחמת ששת הימים התמזגה יחידה 560 שעסקה בחקירת שבויים, לתוך יחידה 154. בתחילת שנות ה-70 שונה שם היחידה ל"יחידה 7019", ובאמצע שנות השבעים שונה שוב השם ל"יחידה 504", השם בו היא מוכרת כיום.[20]
טרם מלחמת יום הכיפורים, מרחבי היחידה סיפקו מידע צבאי ומידע בסיסי שוטף על מדינות וצבאות ערב שגבלו בישראל. בלטו הידיעות הבאות:
יוסי גרשון[22] (לימים אל"ם מיל'), חוקר שבויים מטעם היחידה, פעל בקרב העקוב מדם על כיבוש החרמון (במהלך מבצע קינוח), בשלהי המלחמה, כחוקר שבויים קרבי. הוא הצטרף למבצע ואסף מידע משבויים סורים שנתפסו, בהם מפקד הכוח הסורי בשטח, אחמד ריפעי אל ג'וג'ו[23] וחילץ ממנו מידע חיוני ללחימה.
בשנת 2001 רצח סוכן פלסטיני את מפעילו, קצין היחידה סא"ל יהודה אדרי.[24]
מלחמת "חרבות ברזל" נפתחה "בשבת השחורה" 7 אוקטובר 2023 ומתחילת הלחימה, הצטרפה יחידה 504 למאמץ המלחמתי ברצועת עזה[25]: חוקרי השטח של היחידה חברו לכוחות צה"ל הנלחמים ברצועה ופעלו לחקירת מחבלים שנתפסו במהלך הלחימה. החקירות הניבו מודיעין מבצעי מיידי וערכי רב. בנוסף, הועברו מאות מחבלים להעמקת מיצוי המודיעין, למתקני חקירה עורפיים. היחידה פעלה להשפעה על תושבי הרצועה, כולל בין היתר להנעתם מצפונה לאזור "ההומניטרי" בדרומה, באמצעות מנשרים כתובים, כריזה ברמקולים ועשרות אלפי שיחות יזומות. חודשה פעילות קציני היחידה, שהופסקה לאחר ההתנתקות, לאיתור, גיוס והפעלת מקורות אנוש ברצועת עזה.
לוחמי היחידה, חוקרי השטח וחוקרי המתקנים הובילו את המאמץ המרכזי של היחידה מתחילת הלחימה.[26] בעת התנהלות הלחימה ביישובים, חברו עשרות הלוחמים וחוקרי השטח לגדודים האורגניים במטרה לחסל מחבלים, לסייע בפינוי התושבים מהמרחב ולהעמיק בממצאים העולים מן השטח. בה בעת, נפתח מתקן שטח ארעי במרחב הדרום לביצוע חקירות בזמן אמת, שהפך למתקן קבע לחקירות תוך ימים בודדים. במסגרת חקירות המחבלים אשר מתנהלות מאז תחילת הלחימה נחקרו 300 מחבלים מכלל ארגוני הטרור ברצועת עזה ואלו מסרו מיקומי מנהרות טרור תת-קרקעיות, מחסנים ואמצעי לחימה, זאת לצד חשיפת שיטות פעולה של האויב, ומאמצי היטמעות האויב בתוך אוכלוסייה אזרחית. לאורך הלחימה מופעל מרכז איסוף המודיעין וההשפעה ביחידה אשר פועל במגוון רחב של כלים ושיטות למען ארבע מטרות מרכזיות: תמיכה בתמרון, מודיעין להפללת מטרות, השפעה והובלה של מאמץ פינוי האוכלוסייה דרומית לנחל עזה. באמצעות מודיעין אנושי מדויק שסיפקה יחידה 504 הופללו מעל 300 איתורי אויב חדשים ברצועה וכן נתקפו מעל 100 מטרות במסגרת מאמץ ייצור המטרות.
דובר צה"ל עדכן ביום 6 ינואר 2025 כי משימות יחידה 504, אשר פעלה במאמץ מוגבר במהלך המלחמה בזירות השונות, מתרחבות.[27] היחידה, המתמחה באיסוף מודיעין אנושי ובהפעלת סוכנים, מילאה תפקיד מרכזי במערכה האחרונה, כאשר הובילה את מעצרם וחקירתם של אלפי מחבלי חמאס, חזבאללה, וזירות נוספות במזרח התיכון. במסגרת פעולותיה, היחידה הצליחה לאסוף ולנתח מטרות רבות שלבסוף הותקפו, לצד הפעלת סוכנים במדינות אויב שונות באופן חשאי. אחד הצעדים הבולטים במהלך המלחמה היה חידוש פעילות במרחב הפעלת סוכנים ייעודי לרצועת עזה, לאחר יותר מעשור של הפסקה[28] (פעילות היחידה ברצועת עזה הופסקה בשנת 2010 - מב"ט מל"מ גיליון ספטמבר 2024). בעקבות בחינת ההזדמנויות המודיעיניות שנוצרו באזור, בין היתר במדינות "מעגל שני",[29] הוחלט להרחיב את פעילות היחידה ולגייס קצינים נוספים לתפקידי מפעילי סוכנים, עד כדי הכפלת כמות המפעילים ביחידה. הצעד נועד להכפיל את היקף המפעילים, לצד הגדלה משמעותית של יכולות האיסוף המודיעיני. כחלק מכך, מעבר לפעולות היחידה בהפעלת סוכנים לשם מבצעים מיוחדים בעומק האויב, היחידה תרחיב באופן משמעותי את תפקודיה באיסוף המודיעין. כחלק מהיערכות זו ולאור הצרכים המבצעיים, מפקד היחידה הנוכחי, שהוביל את הפעילות האינטנסיבית בשנים האחרונות, האריך את כהונתו והועלה לדרגת תת-אלוף.[30]
סיכת מפעיל (קת"מ - קצין תפקידים מיוחדים) ביחידה מורכבת מכנפיים שביניהן חתיכת אבן שחורה מסלע בזלת שמקורו בסוריה, בצורה שונה ממפעיל למפעיל.
בשנת 2009 קיבל המערך הקרבי במילואים של היחידה הצטיינות על פועלו במבצע עופרת יצוקה בשל הישגים מבצעיים יוצאי דופן.[דרוש מקור]
בנובמבר 2013 הוענק ליחידה ציון לשבח מטעם ראש אמ"ן על פעולה שהוגדרה כ"ראשונית מסוגה, יוצאת דופן, אשר מבטאת יצירתיות, נועזות וחציית גבולות הדמיון".[41]
במרץ 2018 העניק ראש אמ"ן, האלוף הרצי הלוי ציון לשבח ליחידה, על רצף מבצעים בשנים 2016–2017, מבצעים ש"הביאו להישגים משמעותיים המאפשרים לאמ"ן ולצה"ל להתמודד מול איומים מתהווים... ובכך תורמים לעליונות צה"ל ולביטחון מדינת ישראל", כלשון הצל"ש.[37][42]
באפריל 2019 הוענק ליחידה צל"ש נוסף מראש אמ"ן.[43]
בדצמבר 2019 קיבלו במשותף יחידה 504 ועמותת "מודיעין 10" של בוגריה תעודת הערכה מיוחדת על תרומה ייחודית בתחום שימור והנחלה של המורשת המודיעינית, בשילוב יוצא דופן עם ארכיון צה"ל ומערכת הביטחון.[44]
היחידה זכתה בפרס הרמטכ"ל ליחידות מצטיינות בשנים 2007 ו-2020.[45]
בפברואר 2021 קיבלה יחידה 504 תעודת הערכה מטעם ראש אמ"ן על פרויקט מסווג שבוצע בשנת 2020.[46]
בדצמבר 2021 הוענק ליחידה אות הערכה מטעם הרמטכ"ל על חלקה בפעילות מבצעית מיוחדת.[47]
ביוני 2022 נמנה מערך החקירות ביחידה עם היחידות אשר קיבלו תעודת הצטיינות מנשיא מדינת ישראל על הצטיינות בשגרה ובחירום.[48]
בנובמבר 2022 הוענקה ליחידה אות הערכה מטעם הרמטכ"ל על פעילות מבצעית.[49]
במרץ 2023 הוענק ליחידה צל"ש מטעם ראש אמ"ן על ביצועו של מבצע בזירה הצפונית.[40]
שישה מקציני היחידה קיבלו צל"ש במהלך מלחמות ישראל:
המיון ליחידה מתבצע בשני שלבים. את המיון הראשוני ניתן לעשות בשתי דרכים:
המיון השני מתחלק לשניים:
הכשרת הקת"מ כוללת שני שלבים[43][57]:
בתל צפית, ליד כפר מנחם, הוקם מצפור המנציח את סא"ל דוד קרון, איש קיבוץ כפר מנחם ומייסדה של יחידת "מודיעין 10". האתר משמש אתר הנצחה ל-28 חללי יחידה 504.
במהלך השנים נשמעו בקהילת המודיעין הישראלית קולות שהטילו ספק בנחיצות היחידה, והציעו לחלק את סמכויותיה ואת סוכניה בין המוסד לבין השב"כ.[58]
בשנת 2020 ננקטו צעדים פיקודיים חמורים נגד בכירים ביחידה, בעקבות שליחת אחד מסוכניה ביהודה ושומרון להביא צנצנות טחינה לקצין מודיעין ראשי[59] במסגרת "מבצע טחינה", הכינוי שהוצמד ביחידה לאירוע זה.[60]
עמותת "מודיעין 10"[1] הוקמה בשנת 1998 בידי קבוצת בוגרי היחידה. שם העמותה נגזר משמה של היחידה בראשית ימיה. בתאריך 24 פברואר 2022, שונה שם העמותה לשם: "עמותת בוגרי יחידה 504 – מודיעין 10" ולקלוט בשורותיה, את כל מי ששרתו ביחידה 504 בתפקיד כלשהו. מתחילת דרכה, הציבה העמותה כמה יעדים לפעילותה:
העמותה מקיימת קשרים עם יחידה 504 במכלול המשימות שנטלה על עצמה, ובאופן מיוחד בנושאי המורשת וההנצחה.
העמותה הקימה אתר אינטרנט ובו מידע כללי אודות היחידה, העמותה, סיפורי מורשת, הנצחת החללים.[1] נכון לשנת 2024, האתר נמצא בשלבי עריכה סופיים.