יוסף שופמן (12 ביוני 1903 – 10 בספטמבר 1978) היה חבר הכנסת מטעם תנועת החרות וגח"ל ושגריר ישראל בוונצואלה.
ביוגרפיה
שופמן נולד ב-1903 בעיר ורשה שבפולין. למד בחדר מתוקן, בגימנסיה הרוסית ובגימנסיית "חינוך" בוורשה. בצעירותו עבד בבית חרושת לתמרוקים שבבעלות משפחתו ובנעוריו הצטרף לתנועת "השומר הצעיר". לאחר מכן למד משפטים באוניברסיטת ורשה והוסמך כעורך דין. משנת 1923 היה פעיל בהסתדרות הסטודנטים הציונית "ירדניה". בשנים 1925–1926 שימש מנהל לשכת העיתונות בפולין של קרן קיימת לישראל, לאחר מכן יצא לצרפת ושימש בין 1926–1927 ככתב שטח עבור העיתון היהודי בשפה הפולנית "נאש פשגלונד" (Nasz Przegląd).
בשובו לפולין הצטרף שופמן לשורות התנועה הרוויזיוניסטית, ובשנת 1930 נבחר לחבר מרכז התנועה. בשנת 1937 נבחר לכהן כיושב ראש ההסתדרות הציונית החדשה בפולין, ובשנת 1940 עלה לארץ ישראל, בה הוא ניהל את המפעל הראשון לתמרוקים, מפעל "עדיף", שאותו ניהל עם גיסו (בעלה של אחותו), ד"ר שמואל אריאל (זילברדיק).
שופמן שימש גם כמנהל חברת "אוריאלי" ועמד בראש הנהלת האוצר העממי. בשנת 1946 נבחר ליושב ראש ההסתדרות הציונית החדשה בארץ ישראל והיה מראשי הצה"ר בארץ ישראל. ביוני 1946 נעצר שופמן על ידי שלטונות המנדט הבריטי. בשנת 1947 יצא בשליחות התנועה לדרום אפריקה.
בשנים 1955–1969 כיהן שופמן כחבר הכנסת, החל בכנסת השלישית ועד לתום הכנסת השישית. בשנים 1964–1966 כיהן במקביל גם כיושב ראש הנהלת תנועת החרות. לאחר תום כהונתו בכנסת, מונה שופמן לכהן כשגריר ישראל בוונצואלה, תפקיד בו שימש בשנים 1971–1974.
קישורים חיצוניים
יוסף שופמן, באתר הכנסת - יוסף שופמן, באתר כנסת פתוחה
- דוד תדהר (עורך), "יוסף שופמן", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ב (1947), עמ' 1037
- מת ד"ר יוסף שופמן, דבר, טור 2, 11 בספטמבר 1978 (נקרולוג)
- שמואל כץ, חוק שופמן האחר, מעריב, 23 במאי 1979
