איסר נולד בבוקרשט ולמד במינכן שבגרמניה (אצל אנטון אז'בה ויוהאן הרטריך) ובפריז שבצרפת. בתחילה הוא הושפע מהזרם האקספרסיוניסטי וצייר בקווים עבים, בזוויות חדות ובצבעים בהם התבלטו צבעי האדמה. לאחר סיום לימודיו עבד איסר עבור העיתונות הסוציאליסטית בכתבי העת "פקלה" (Facla, הלפיד) ואדברול (Adevărul, האמת) שם פרסם כמות גדולה של קריקטורות שעסקו במאבק בין המעמדות תוך הפניית חצים חדים כלפי הבורגנות ובית המלוכה.
בשנת 1907 יצא לפריז להמשיך את לימודיו באקדמיה רנסון. שם הצטרף לציירי האוונגרד והכיר את קונסטנטין ברנקושי ואנדרה דרן. בשנת 1909
חזר לבוקרשט, שם הכין את התערוכה הראשונה שלו בארמון ה"אתנאום הרומני".
בשנים 1921-1934 התגורר בפריז.
בתקופה מאוחרת יותר הציור של איסר הנציח מצבים מהחיים כשנושאיו לקוחים מחבל דוברוג'ה והטטרים שחיו שם. לאחר נסיעה לספרד ולארצות המזרח, סיגל לעצמו נטייה אקזוטית. הקומפוזיציה שלו מצאה את שיווי המשקל והפכה למומנומנטלית. הוא המשיך לטפח את נושא הטטרים ביצירותיו הידועות "טאטארית בכחול" ו"משפחת טאטארים". בהמשך הכין סדרת ציורים על ליצנים.
לאחר מלחמת העולם השנייה חזר לנושאים סוציאליסטיים, בעיקר דיוקנאות של פועלים. בשנת 1955 נבחר לאקדמיה הרומנית ובשנת 1958 נפטר בבוקרשט.
