|
יואל אסתרון
יואל אסתרון (נולד ב-1952) הוא עיתונאי ועורך ישראלי, מייסד ומו"ל העיתון והאתר "כלכליסט" ב-2008. קודם לכן שימש עורך העיתונים "חדשות" ו"העיר" ועורך-משנה של "הארץ" ו"ידיעות אחרונות". הוא גם מייסד-משותף ויו"ר של עמותת "שומרים – המרכז לתקשורת ודמוקרטיה בישראל".[1]
ביוגרפיה
אסתרון נולד וגדל בחולון לקופל (יעקב), מנהל סניפי קופת חולים כללית בעיר, וגניה (זהבה), מורה למתמטיקה[2]. אביו, ניצול השואה, החליף את שם משפחתו מרבינוביץ לאסתרון לזכר הוריו אסתר ואהרון שנספו בשואה. יואל הוא בוגר בית הספר היסודי ביאליק ותיכון קוגל ובנעוריו היה כתב נוער ב"מעריב לנוער". בשנת 1973 התגייס לצה"ל. בתחילה שירת בחטיבת גולני ואחר כך עבר לגלי צה"ל, שם שימש כתב צבאי, כתב מדיני ועורך יומני חדשות ותוכניות. לאחר השירות הצבאי שימש כתב, עורך ומנחה בטלוויזיה הישראלית[3]. בוגר האוניברסיטה העברית בירושלים בכלכלה (B.A) ובתקשורת (M.A).[2]
בשנות ה-80 פנה לעיתונות הכתובה. בשנת 1982 מונה לעורך המקומון הירושלמי "כל העיר"[4], ובשנת 1984 מונה לעורך המקומון התל אביבי "העיר"[5], שניהם מרשת שוקן. בשנים 1988–1991 שירת ככתב בארצות הברית של העיתון "חדשות", ובאוגוסט 1991 מונה לעורך העיתון במקומו של יוסי קליין[6], עד סגירתו ב-1993.
במשך עשר שנים, מ-1994 עד 2004, היה עורך המשנה של "הארץ", לצדו של חנוך מרמרי[7]. מינואר 2005 היה עורך המשנה של "ידיעות אחרונות", לצד העורך רפי גינת[8]. בסוף אפריל 2007, עם מינויו של שילה דה-בר לעורך העיתון, הודיע אסתרון על פרישתו[9]. זמן קצר אחר כך הקים את "כלכליסט".[10]. ב-2018 הוסיף לכלכליסט מהדורה אנגלית CTech. כמו כן ייסד את פעילות הכנסים והוועידות של העיתון בישראל, בארצות הברית ובאירופה.
קיבל את פרס חיפה לתקשורת לשנת 2013, על מפעל חיים של "העצמת חופש הביטוי והכתיבה היוצרת למען החברה הישראלית", ובכלל זה על כך שהוא "המייסד, המוציא לאור והעורך הראשי של העיתון היומי והאתר הכלכלי כלכליסט"[11].
בפברואר 2022, בעקבות החשיפה בכלכליסט של הפעלת רוגלות שהוסתרה מהציבור על ידי משטרת ישראל ספג ביקורת משום שסדרת הכתבות כללה בין השאר פרסום של שמות של הנעקבים שנשלל חלקית בדו״ח של ועדת בדיקה מיוחדת של משרד המשפטים[12].
חיים אישיים
נשוי לענת אסתרון, מעצבת פנים, ולהם שתי בנות. מתגורר בתל אביב[2].
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ שומרים – המרכז לתקשורת ודמוקרטיה בישראל
- ^ 1 2 3 תמר גוטמן, ניגודו של רפי גינת, באתר העין השביעית, 1 במרץ 2005
- ^ מאחרוי המסך והמיקרופון, מעריב, 11 בינואר 1979
- ^ התקבלה תלונה נגד "כל העיר", דבר, 14 בפברואר 1983
- ^ נחום ברנע, הזד מירושלים, כותרת ראשית, 24 באוקטובר 1984
- ^ מינוי ב״חדשות", חדשות, 11 באוגוסט 1991
- ^ אביבה קרול, סערה ברחוב שוקן: דיוויד לנדאו מונה לעורך, יואל אסתרון התפטר, באתר גלובס, 12 בפברואר 2004
- ^ יעל גאוני, יואל אסתרון עומד להתמנות לתפקיד סגן עורך "ידיעות אחרונות", באתר גלובס, 18 בדצמבר 2004
- ^ רוני קורן-דינר, אסתרון גאה ומצטער, באתר הארץ, 30 באפריל 2007
יעל גאוני, עכשיו זה רשמי: יואל אסתרון הודיע לעורך "ידיעות אחרונות" על סיום תפקידו בעיתון, באתר גלובס, 29 באפריל 2007
- ^ יעל גאוני, מיזם התוכן החדש של "ידיעות" במגעים לשת"פ עם גופי תקשורת בינלאומיים, באתר גלובס, 14 באוגוסט 2007
יעל גאוני, העיתון החדש "כלכליסט" מבית "ידיעות אחרונות" יצא היום לאור, באתר גלובס, 18 בפברואר 2008
- ^ פרס חיפה לתקשורת הוענק ליואל אסתרון, באתר ynet, 18 בדצמבר 2013
- ^ עוזי בנזימן, עורכי "כלכליסט" צריכים להוכיח את גרסתם בפרשת NSO, או להתפטר, באתר העין השביעית, 26 בפברואר 2022
 ענת קם, כלכליסט, זה לא משכנע, באתר הארץ, 16 במרץ 2022
אבישי גרינצייג, פרשת NSO: ועדת חקירה לא תהיה, גם לא פרס פוליצר, באתר גלובס, 17 בפברואר 2022
שוקי טאוסיג, השר בר-לב: העורך אסתרון התקשר אלי יום לפני ההצבעה על חוק "ישראל היום", באתר העין השביעית, 3 במרץ 2022
|
|
