היאגדפנצר 38(t) (שמו הרשמי: Jagdpanzer 38(t) Panzerjager 38(t) (7.5cm PaK) Sd.Kfz.138/2) או בכינויו ההֶצר (בגרמנית: פיתיון) היה משחית טנקיםגרמני ממלחמת העולם השנייה שהתבסס על שלדת הפאנצר 38(t). הצר נחשב לאחד ממשחיתי הטנקים הטובים ביותר של גרמניה במלחמה, בגלל עלות הייצור הנמוכה שלו, השריון המשופע ותותח 75 המ"מ שלו, שהיה מסוגל להשמיד את מרבית הטנקים של בעלות הברית (פרט לטנקים הכבדים). עם יותר מ-2,500 כלים שנבנו בין השנים 1944-45, ההצר היה לאחד מכלי הרכב המשוריינים הנפוצים בשירות הורמאכט בחודשים האחרונים של המלחמה.
כבר במרץ1943, גנרלהיינץ גודריאן דרש לפתח משחית טנקים קל, שיהיה בעל גג סגור, שריון מספק וצללית נמוכה, שיחליף את משחיתי הטנקים הקודמים כגון המארדר 3. בעקבות ההפצצה של בעלות הברית על ברלין ב-26 בנובמבר 1943, המפעל שייצר את השטורמגשיץ[1] נפגע קשות והייצור הואט משמעותית. כתוצאה מכך, הOKH (המטכ"ל הגרמני) בחן את האפשרות להעביר את הייצור של השטורמגשיץ למפעל הצ'כי BMM. לאחר שהם דיווחו להיטלר ב-6 בדצמבר 1943 שהמפעל איננו מספיק גדול כדי לייצר את השטורמגשיץ שמשקלו הגיע ל-24 טון, היטלר הסכים לרעיון של ניצול המפעל לבניית משחית טנקים קל (Leichte Panzerjager).
ב-17 בדצמבר 1943 הוצגו התוכניות למשחית טנקים חדש במשקל 13 טון, שיתבסס על השלדה והמרכיבים של הפאנצר 38(t) האמין. היטלר אישר את התוכנית וחודש מאוחר יותר כבר הוצג דגם עץ בפני הצבא. הדגם חשף את הצללית הנמוכה שאפיינה את היאגדפנצר 38(t). הוחלט שהתותח שיורכב יהיה ה- Pak 39 בקוטר 75 מ"מ, כמו אצל היאגדפנצר 4. הוא נכנס בדחיפות לייצור סדרתי מבלי שהושלמו דגמי אבטיפוס למבחן, אך מאחר שמרבית החלקים המכניים כבר הוכיחו עצמם בפאנצר 38(t), לא היה צורך בכך[2].
הכינוי 'הצר' ניתן במקור לפרויקט דומה, ה-E-10, שגם הוא התבסס על הפאנצר 38(t). הבלבול בשם אירע ככל הנראה בפגישה בין קצינים מענף המחקר של הצבא הגרמני למהנדסים הצ'כים מה-BMM, בנוגע ליאגדפנצר 38(t). היחידות הראשונות שקיבלו את היאגדפנצר 38(t) קראו לו בטעות בשם 'הצר', ובמסמכים ששלח גודריאן להיטלר ב-4 בדצמבר 1944, הוא כתב כי השם הצר הוא כינוי שניתן על ידי החיילים. למרות שהשם הצר מעולם לא ניתן לו רשמית, הוא היה נפוץ בקרב היסטוריונים לאחר המלחמה, והפך לכינוי הרשמי[3].
כל לוחות השריון של ההצר הונחו בצורה משופעת, דבר אשר העניק לאנשי הצוות מיגון טוב יותר ללא תוספת משקל יתרה. השריון בחזית הטנק היה בעובי 60 מ"מ בזווית של 60° בחלק העליון, ו-40° בחלק התחתון, ו-20 מ"מ בצדדים ומאחורה. תא הלחימה היה צפוף מאוד בגלל גודלו של הטנק, וארבעת אנשי הצוות ישבו בשורה בצידו השמאלי. בטנק היה רק פתח מילוט בודד בחלק האחורי, מעל המושב של הטען. ההצר הונע על ידי מנוע בנזין בן 6 צילינדר שהפיק 160 כוחות סוס. מכל דלק שהכיל כ-320 ליטרים נתן לו טווח מרבי של 180 ק"מ על כביש ו-130 ק"מ בדרכים כפריות, עם מהירות מרבית של 42 קמ"ש.
תותח ה-75 מ"מ PaK 39 הותקן בצד ימין, ובשל כך היה בעל יכולת צידוד של 5° שמאלה ו-11° ימינה בלבד. ההצר נשא 41 פגזים, רובם חודרי שריון כדי להילחם בטנקים אחרים, והיתר נפיצים. ה-PaK 39 היה מסוגל להשמיד את מרבית הטנקים הבינוניים של בעלות הברית כמו הM4 שרמן, הקרומוול, הצ'רצ'יל והT-34 מטווח של 1,000 מטר ויותר, ובדיוק גבוה. החימוש המשני כלל מקלע MG 34 או 42 על גג הצריח, שנשלט על ידי הטען מתוך הטנק באמצעות שלט רחוק. שני לוחות שריון בצדי המקלע הגנו על הטען כשהחליף מחסנית[4].
שדרוגים שהוצגו במהלך הייצור
למרות שההצר הוכנס לייצור סדרתי בתוך זמן קצר ביותר (מרגע הצגת התכנון ועד להתחלת הייצור חלפו רק ארבעה חודשים), הוא כמעט ולא סבל מבעיות מכניות ואחרות. להלן מספר שינויים ושדרוגים משמעותיים שהוספו להצר:
צוהר נוסף למפקד בחלק האחורי של הצריח.
האזור המשוריין מסביב לתותח הוחלף. השינוי הוריד 200 קילו ממשקל של הטנק.
פגזים חודרי שריון שפגעו בהצר היו ניתזים מהשריון הקדמי, וחודרים דרך התא הקטן שהכיל את הפריסקופ של הנהג. התא הוסר והפריסקופ הותקן בחורים שנקדחו בשריון הקדמי.
במרץ 1945 הורה גודריאן להחליף את מנועי הבנזין בדיזל בגלל מחסור בדלק, אך ההוראה לא הוצאה לפועל בגלל העיכוב שהיה נגרם לייצור.
שירות קרבי
הצר שנפגע וננטש בחזית המערבית.
היאגדפנצר 38(t) פעל במסגרת של גדוד משחיתי טנקים כחלק מדיוויזיות חי"ר או שריון. ההצר הוכיח עצמו כאמין מבחינה מכנית ובעל כושר הישרדות טוב. התותח שלו יכול היה להשמיד את מרבית הטנקים של בעלות הברית, ומאחר שהוא עצמו היה כל כך קטן (רק מעט יותר גבוה מבן אדם עומד), תותחני האויב התקשו מאוד להבחין ולפגוע בו. על ביצועו בקרב ניתן ללמוד היטב מדוחות לאחר הקרב שנכתבו על ידי החיילים שנלחמו בו. אחד מהדוחות המקוריים הבודדים שנמצאו מתאר את הניסיון בקרב של היחידות הראשונות שקיבלו את ההצר:
"הצוותים גאים ביאגדפנצר 38 ולחיילים יש אמון בו. ראוי לשבח את המקלע בצריח. התותח האפקטיבי, הפרופיל הנמוך והשריון המשופע עושים את הטנק למתאים לתפקידו העיקרי שהוא להילחם בטנקי אויב ולסייע לחי"ר גם בהתקפה וגם בהגנה. בתוך זמן קצר, פלוגה אחת השמידה 20 טנקי אויב מבלי לאבד אפילו טנק אחד. אחד הגדודים השמיד כ-57 טנקים, מתוכם שתי IS-2 בטווח של 800 מטרים. אף לא יאגדפנצר אחד נחדר על ידי האויב. על מנת שיעמדו במשימתם, אותו גדוד עבר 160 קילומטרים מבלי שיאגדפנצר אחד יתקלקל... השריון הקדמי לא נחדר על ידי תותח הנ"ט 76.2 מ"מ[5] של הסובייטים. עד עכשיו, כל האבדות נגרמו מפגיעה בצדדים או מאחורה... היאגדפנצר לא תוכנן לסייע להתקפות בכבישים שגובלים בביצות. היאגדפנצר ייתקע מיד כשיעזוב את הכביש. אם הוא יישאר על הכביש הוא לא יוכל לתקוף מטרות באגפים בגלל הצידוד המוגבל והוא יושמד בקלות מאש מהאגף שיחדור את שריון הצד החלש... בקרבות הרחוב בוורשה, היאגדפנצר היה מועיל ביותר תודות ליכולת התמרון שלו ולמקלע בצריח"[6].
גרסאות
טנק חילוץ (Bergepanzer) - השלדה הונמכה, והייתה פתוחה מלמעלה. התותח הוסר והותקן במקומו מנוף. 181 נבנו.
Starr - תוכניות לפיתוח הצר עם תותח 75 מ"מ ללא רתע, או תותח סער 105 מ"מ StuH42. לא נבנו מעולם בגלל סיומה של המלחמה.
תותח סער 15cm - התבסס על השלדה של טנק החילוץ של ההצר. השלדה הורמה והותקן תותח 15cm sIG33.
הצר להביור - 20 יאגפנצרים 38(t) הוסבו לנשיאת להביור במקום התותח. נשא 700 ליטרים של דלק.
Chamberlain, Peter; Doyle, Hilary. Encyclopedia of German Tanks of World War Two. Sterling Publishing, 1999
Bishop, Chris. The Encyclopedia of Weapons of World War 2: The Comprehensive Guide to over 1,500 Weapons System, Including Tanks, Small Arms, Warplanes, Artillery, Ships, and Submarines. Orbis Publishing, 1998
.svg){kind=small}
