טרור סטוכסטי הוא הסתה נגד אדם מסוים או קבוצה מסוימת בעזרת תקשורת המונים, באופן המעודד מעשי טרור שמבחינה סטטיסטית סביר שיקרו, אך לכאורה הם מתרחשים באקראי[1].
בניגוד להסתה לטרור, בטרור סטוכסטי מתבצע שימוש בשפה עקיפה ומעורפלת או במילות קוד ("משרוקית כלבים"), מה שמאפשר למסית להתנער מאחריות לאלימות שנגרמה כתוצאה מדבריו. לעיתים קרובות נעשה שימוש בטרור סטוכסטי ברשתות חברתיות מקוונות, באופן בו קשה להוכיח קשר ישיר בין קריאות ההסתה למעשי האלימות.
המונח נפוץ במאמרים אקדמיים וספרים רבים שנכתבו באנגלית. בעברית הוצעו גם השמות "טרור סטטיסטי" או "טרור הסתברותי"[2].
הגדרה
לא קיימת הגדרה אקדמית אחידה לטרור סטוכסטי, אך הוא נחקר במאמרים רבים והוצגו מאפייניו המרכזיים: הסתה מילולית, זהות הדובר, השפעה, תקיפה והסתברות.
הסתה מילולית
איש ציבור או קבוצה פוליטית נושאים נאום או מפרסמים הודעה, באמצעות כלי תקשורת המונים או רשת חברתית מקוונת, המכוונים נגד אדם או קבוצת אנשים. לפעמים ההודעה יכולה להתפרש כמתן לגיטימציה לשימוש באלימות. ההודעה כוללת בדרך כלל שימוש בשפה עקיפה ומעורפלת או במילות קוד ("משרוקית כלבים"), בדיחות או רמזים. נושא נוסף שזוהה ברוב ההודעות הוא נרטיב של טוב מוחלט מול רע מוחלט, ותיאור היעד כאיום קיומי, בדומה לשיטות של הסתה לטרור. ההודעות מופצות בתפוצה רחבה בעזרת תיבות תהודה תקשורתיות.
זהות הדובר
בדרך כלל הדובר הוא דמות פוליטית או תקשורתית משפיעה, המכונה "טרוריסט סטוכסטי" בשל אחריותו העקיפה למעשי האלימות. הדובר יכול להתנער מאוחר יותר ממעשי האלימות, בטענה שבדבריו לא הייתה קריאה מפורשת לאלימות, ובשל היעדר קשר ישיר בין המסית לבין התוקף. לא ניתן להעמיד את איש הציבור לדין בגין התבטאויותיו כל עוד הן אינן עונות על ההגדרה החוקית של הסתה. זוהי ההבחנה המרכזית בין טרור סטוכסטי לבין צורות אחרות של טרור. לדוגמה, בפסיקת Brandenburg v. Ohio (אנ') משנת 1969 קבע בית המשפט העליון של ארצות הברית שלא ניתן להפליל אדם על סמך התבטאויותיו, אלא אם כן התבטאויותיו נועדו באופן חד-משמעי לגרום לפעולה בלתי חוקית.
השפעה
אדם או קבוצה, שאינם קשורים לארגוני טרור, שומעים את הנאום או קוראים את ההודעה, ומושפעים מתוכן הדברים. הם מחליטים לתקוף את היעד שסומן, מתוך אמונה שזה יקדם מטרה פוליטית או אידאולוגית כלשהי. לעיתים אדם כזה מכונה "זאב בודד".
תקיפה
התוקף מבצע מעשה טרור, הכולל אלימות פיזית, הטרדה מאיימת, איום ברצח או מעשים אחרים שנועדו לפגוע או לזרוע פחד. הקורבנות עלולים לחשוש מתקיפות נוספות או מאיומים, ומכיוון שלרובם אין מאבטחים אישיים, חשש זה גורם לאפקט מצנן. באופן זה, רוב מבצעי הטרור הסטוכסטי מצליחים במשימתם.
הסתברות
הנאום או ההודעה מגדילים את ההסתברות לתקיפה אלימה או איומים. מחקרים שבדקו מקרים של טרור סטוכסטי הציגו קשר סטטיסטי בין קריאות ההסתה למעשי האלימות. יחד עם זאת, קשה לחזות במדויק תקיפה ספציפית כי היא מהווה תהליך סטוכסטי.
מקור המונח
המונח "טרור סטוכסטי" נטבע לראשונה בשנת 2002 על ידי המתמטיקאי גורדון וו, שחקר את הקשר בין מעשי טרור אקראיים לכאורה לבין הסיקור התקשורתי של מעשי הטרור[3].
בשנת 2011 המונח הפך לפופולרי בזכות מאמר של הבלוגר G2geek באתר Daily Kos, בו הוא הגדיר טרור סטוכסטי כ"שימוש בתקשורת המונים כדי לעורר זאבים בודדים אקראיים לביצוע פעולות אלימות או מעשי טרור, הניתנים לחיזוי סטטיסטי אבל בלתי-צפויים באופן אינדיבידואלי". אחת הדוגמאות במאמר שלו היא: "זה מה שקורה כאשר אוסאמה בן לאדן מפרסם סרטון שמעודד קיצונים אקראיים בקצה השני של כדור הארץ לבצע פיגוע"[4].
עד שנת 2016 נעשה שימוש במונח בעיקר במאמרים אקדמיים. באוגוסט 2016 פרסם דייוויד ס. כהן מאמר ברולינג סטון בו הוא הצביע על התבטאויות של דונלד טראמפ נגד הילרי קלינטון כהסתה העלולה להוביל לרצח, והגדיר אמירות אלה כטרור סטוכסטי[5]. בעקבות המאמר זכו דבריו של טראמפ לגינויים רבים, ובהמשך תויגו גם אמירות נוספות שלו כטרור סטוכסטי.
אמצעי התגוננות
נעשה ניסיון להשתמש בשיטות מלחמה בטרור, כמו חיסון עמדות, כאמצעי התגוננות בפני טרור סטוכסטי. שיטות נוספות שהוצעו הן החמרה בעונשים על איומים ופעולות אלימות נגד נבחרי ציבור ועובדי מדינה, וסיווג פעולות אלה כפשעי שנאה.
דוגמאות
רציחתו של תומאס בקט נחשבת למקרה הראשון בהיסטוריה של טרור סטוכסטי[6]. בקט היה הארכיבישוף מקנטרברי בשנת 1170, והתגלע סכסוך עז בינו לבין הנרי השני, מלך אנגליה, שהתבטא בפומבי בחריפות נגדו: "מי יפטור אותי מהכומר הטורדני הזה?" מילות ההסתה של המלך גרמו לארבעה מאנשי חצרו להתנקש בחיי בקט, והם רצחו אותו בקתדרלת קנטרברי ב-29 בדצמבר 1170. לאחר המעשה טען המלך הנרי כי לא התכוון שכך יקרה.
בעקבות ניסיון ההתנקשות בדונלד טראמפ בפנסילבניה ביולי 2024 טענו מספר פרשנים שהוא קורבן של טרור סטוכסטי, למרות שלא ברור מה היו מניעיו של היורה. אחרים זיהו אמירות של טרור סטוכסטי בחלק מהתגובות לאירוע.
