נהר הטנרו מבוטא ‘Tànaro’ נקרא בזמן העתיק "טנרוס" (Tanarus). אורך הנהר הוא 276 ק"מ. הוא נובע מהאלפים הליגוריים, קרוב לגבול עם צרפת. הוא היובל הימיני החשוב ביותר לנהר הפו מבחינת אורכו ובגודל אגן ההיקוות שלו: שפיעתו היא 123 מ³ לשנייה ואגן ההיקוות שלו 8,234 קמ"ר. אגן ההיקוות מצוי בהרי האלפים ובהרי האפנינים
נהר ה"טנרו" מתחיל בליגוריה במפגש שני נהרות:
היובלים התורמים מים לנהר הם: משמאל, "סטורה די דמונטה" (Stura di Demonte) ומימין בורמידה (Bormida) ו"בלבו". ה" סטורה די דמונטה" אורכו 110 ק"מ, חוצה את צפון חבל הארץ פיימונטה ומקורו מהרי האלפיים הצרפתיים. הוא חולף בדרכו את חבלי הארץ "דמונטה" (Demonte) ו"קונאו" (Cuneo) בטרם יישפך ל"טנרו" ליד העיר "ברה" (Bra).
מהלך מי הנהר הוא כדלקמן: הנהר עובר את הערים "צ'בה" (Ceva), "אלבה" (Alba), אסטי (Asti) ואלסנדריה (Alessandria) בטרם יישפך לנהר הפו ב"בסיניאננה" (Bassignana) שבחבל ארץ אלכסנדריה.
זרימת הנהר נתונה לתנודות עונתיות. למרות היותו היובל השמאלי היחידי, הנשפך לנהר הפו והמגיע מהרי האלפים, הרי "האלפיים הליגוריים" אינם בעלי גובה מספיק וקרובים מדי לים ולכן לא נוצרים בהם די שלגים או קרחונים, אשר יאפשרו בחודשי הקיץ זרימה קבועה של מים לנהר. מה עוד שהרי האלפיים מהווים רק חלק של אגן היקוות. התנודות העונתיות בזרימה תלויות יותר במי הנגר של האגן היקוות המישורי.
הנהר גורם לשיטפונות באזור באופן תדיר. בין השנים 1801 עד 2001 אזורים באגן הניקוז של הטנרו הוצפו 136 פעמים. השיטפון ההרסני ביותר התרחש בנובמבר 1994 כאשר העיר אלסנדריה ניזוקה קשות.