ב-26 בדצמבר1954 נישאה בן-זכאי לשחקן אורי לוי, שאותו הכירה בתיאטרון "האהל".[1] לזוג נולדה בת אחת. ב-1955 עברה ביחד עם לוי לתיאטרון הקאמרי והשתתפה בהצגות "ירמה", "אגדות לוד", "תק על תק" ועוד.
לאחר מלחמת סיני נקלע התיאטרון למשבר וחבריו נקראו לחפש מקור פרנסה חלופי. בן-זכאי נענתה להצעת גלי צה"ל להצטרף לצוות העורכים בתחנה, לתוכניות כמו: "כרטיס כניסה", "דואר צבאי 1005 – תוכנית כבקשתך לקטעים נדירים", "הערב" – תוכנית ראיונות ראשונה בשידור חי לצדו של משה בן אפרים, ובהמשך ישעיהו בן-פורת, דן פתיר, שמואל שגב ואחרים, "מקום טוב באמצע" עם יצחק בן-נר, "רוליטה", "האדם השלישי", "בשעה זו" ועוד.
ב-1962 הוזמנה לערוך את מדור התרבות של העיתון "מעריב", ונשארה בעיתון עד צאתה לגמלאות. במסגרת עבודתה ב"מעריב" הגישה במשך מספר שנים מדי שבת בבוקר על בימת התיאטרון הקאמרי את "שבתרבות", לצדו של אבי בטלהיים.
בן-זכאי פרסמה שני ספרים: האחד לנוער – "אחרי הצלצול השלישי" – עם איורים של זאב (עם עובד, 1979), והאחר לתינוקות – "יומומן" לתיעוד שנת החיים הראשונה (עיצוב ואיורים: ציפי אלסטר, דגנית סלנט, ספרית מעריב, תשמ"ט 1988).
משנת 1996 ועד למותה בן-זכאי הייתה חברה בעמותת ליל"ך – לחיות ולמות כבוד, ובמסגרת התנדבותה בעמותה היא ריכזה את הוצאת הביטאון "חיים בכבוד", היוצא לאור פעמיים בשנה.