טיפול בניהול כעסים היא התערבות שמטרתה לעזור לאנשים אשר חווים קשיים רגשיים ותפקודיים על רקע בעיות בוויסות רגשות לא נעימים ובעיקר על רצף של כעס וטינה, וגם עקב תחושת עצבנות ורצון לנקמה.
כעס
כעס הוא רגש שבא לידי ביטוי בתגובה נפשית וגופנית, אשר מופיע לעיתים קרובות בצירוף לכאב. כל אדם מתמודד לעיתים עם רגש הכעס. קיים שוני בין אנשים באופן שבו הם חווים את הכעס שלהם ושל האחרים. קושי בניהול הכעס בצורה מווסתת עלול לגרום לתגובת דחק, התפרצויות תוקפניות עד כדי אלימות מילולית, נפשית ופיזית. לכך השלכות על תחומי חיים שונים. לכן יש חשיבות ליכולתו של הפרט לזהות ביטויי כעס שעלולים להיות מסוכנים או להוביל למעשים שאחריהם יסבול מרגשות אשם, תסכול, אכזבה עצמית, צער ותחושת אובדן שליטה מתגבר.
מטרת הטיפול בניהול כעסים
מטרת הטיפול בניהול כעסים היא להקנות למטופל את המודעות ואת הכלים להתמודדות עם מצבי כעס הרסני, בלתי נשלט שפוגע בו ובסביבתו. טיפול זה מיועד לאנשים שחייהם נפגעים בשל ביטויי הכעס שלהם, הם מתקשים לשלוט עליהם על מנת להתאימם למצופה מהם חברתית ותרבותית, ולכן זקוקים לעזרה. אנשים שנוהגים באלימות בתוך התא המשפחתי, למשל, יכולים להיעזר בקבוצות לניהול כעסים במסגרת מרכזים למניעת אלימות, ובמסגרות שקומיות אחרות. חשיבותו של הטיפול בניהול כעסים עולה בעקבות חוק למניעת אלימות במשפחה, תשנ"א - 1991.חוק למניעת אלימות במשפחה - Google Search, באתר www.google.co.il (באנגלית)
תאוריות, גישות ושיטות טיפוליות
פרק זה טעון עריכה. אנא תרמו לוויקיפדיה ועזרו לערוך אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. הסיבה היא: דרושה ויקיזציה (חסרים קישורים פנימיים וכתיבה מותאמת לוויקיפדיה).
תאוריות פמיניסטיות מדברות על חיברות לתפקידי מגדר, שמשפיעים על עולמם הרגשי של גברים ונשים כאחד. כמו כן, על העמדות החברתיות אשר מנרמלות התנהגות אלימה בקרב גברים המהווה כלי לשמירת מערכות יחסים פטריארכליות בין לגברים לנשים. כך, האלימות מהווה אמצעי המאפשר את שליטת הגבר באישה. התנועה הפמיניסטית דורשת להכיר בכך שאלימות כלפי נשים במשפחה היא פשע הדורש התייחסות בהתאם.
[1]
תאוריית יחסי אובייקט רואה בתהליך התפתחות נפשו של הילד בהקשר ליחסיו עם אנשים המשמעותיים לו בסביבתו הקרובה. יחסים אלו יוצרים תבניות המשפיעות על האופן בה הוא תופס מערכות יחסים בהמשך חייו. טיפול על פי גישה זו עוסק ברבדי הכעס שנובעים מרגשות עמוקים יותר, ארוכי שנים הכוללים בין היתר רגשי נחיתות, חוסר ערך, תסכול ועוד.
[2]
תאוריית למידה החברתית רואה בהתנהגות כתוצר של תהליכי למידה באמצעות חיקוי. על פי גישה זו, אלימות היא התנהגות נלמדת המחוזקת על ידי האחרים המשמעותיים וסביבתו של הפרט.[3]
תאוריית ההתקשרות מבוססת על ההנחה שבנפש הפעוט טבוע צורך מולד ואוניברסלי ליצור קשר עם מטפל מרכזי אחד לפחות וקשר זה חיוני להתפתחות חברתית ורגשית תקינה של התינוק. היכולת לוויסות רגשי מתפתח תוך התנסויות עם דמויות ההתקשרות. נוכחות המכווננת ומכילה של דמות ההתקשרות חיונית לצורך ויסות והכלה של חוויות רגש שליליות ובכך דמות זו מאפשרת לילד להגיע למצבים פנימיים של איזון ורוגע. בקרב ילדים שבהם ההתקשרות אינה בטוחה ניתן יהיה לראות חוסר ויסות רגשי התורם להתנהגות אלימה[4]
טיפול קבוצתי הוא ההתערבות השכיחה ביותר בשל יעילותה המוכחת וניסיון רב שמצטבר במסגרות השונות. טולמן ואדלסון[5]טוענים כי הקבוצה פונה לאקולוגיה של התקיפה בצורה ישירה יותר מאשר הטיפול הפרטני. מחקרים שונים מדברים על תמיכה רגשית גבוהה ולמידה הדדית בקבוצות לשליטה בכעס. קבוצות טיפוליות לשליטה בכעס שונות זו מזו בגישות הטיפוליות במספר פגישות ובכניסת המשתתפים לקבוצה. בקבוצות סגורות המשתתפים מתחילים ומסיימים את ההתנסות הקבוצתית שלהם במספר מוגדר של פגישות. לעומת זאת, קבוצות רכבת הן בדרך כלל פתוחות כאשר ישנן תחנות כניסה ויציאה וחלק מחברים נכנסים ואחרים עוזבים את הקבוצה. טיפול פרטני עוסק בהבנת התהליכים הגורמים לעוררות של רגש הכעס ומתן כלים יעילים להתמודדות עם ההצפה הרגשית ופתרון האירועים מעוררי הכעס. בטיפול זוגי קיימת אפשרות ללמוד ולתרגל טכניקות וכישורים יחד עם בת הזוג.
במרבית הגישות הטיפוליות ישולבו מפגשים בנפרד לכל אחד מבני הזוג. לטענת חלק הגישות הטיפוליות טיפול זוגי אינו יעיל להפסקת ההתנהגות האלימה בקרב בני הזוג.
טיפול בניהול כעסים מתקיים במסגרות ושירותים רבים: מרכזיים למניעת אלימות במשפחה, שירות מבחן למבוגרים, בית נועם, שב"ס ועוד. עם זאת קיימות מסגרות רבות פרטיות שמציעות סדנאות בשיטות שונות בנושא.
