טיון דביק (שם מדעי: Dittrichia viscosa (L.) W. Greuter) הוא עשבוני רב-שנתי או בן-שיח ממשפחת המורכבים, הצומח בר בארץ ישראל וידוע כבעל סגולות רפואיות רבות.
גבעוליו ועליו דביקים ושעירים.
שמו בערבית طيون (טיון) או طباق (טובאק), ובאנגלית Lesser elecampane או False yellowhead.
כללי
מקור שם הסוג העברי הוא בשם הערבי, שנגזר מהמילה הערבית טין طين, שהיא בית גידולו העיקרי בעבר – אדמה בוצית בשולי ביצות. כיום הוא נפוץ מאוד בארץ בשולי כבישים ובתעלות, בשולי מחצבות וגלי עפר, וכן באזורים אשר מוצפים מים בחורף. גובהו מגיע עד לכמטר.
הטיון הדביק הוא אחד המינים העיקריים המהווים את השלב הראשון (חברת החלוץ) בתהליך הסוקצסיה המתרחש לאחר הפרעת הקרקע – אלו המתנחלים הראשוניים (צמחי החלוץ), המשתלטים על הקרקע החשופה, בטרם נוצרת צפיפות משמעותית של צמחים הגורמת לתחרות ביניהם. עקב הפיתוח המואץ שחל בארץ ישראל מאז קום המדינה, הפרעות של הקרקע הפכו מאורע שכיח ביותר, ובעקבותיהן נפוץ גם צמח הטיון בבית גידולו החדש, עד שנהיה כיום לאחד הצמחים הנפוצים ביותר בארצנו.
שם המין נגזר מדביקותם של עליו וגבעוליו, שהם גם שעירים ומדיפים ריח חזק וחריף. הפריחה צהובה, ומשכה ארוך – מיולי עד סוף דצמבר. הפריחה חביבה מאוד על דבורת הדבש. הטיון נחשב לצמח צופני חשוב בעונת הסתיו, עונה שבה יש מיעוט בפריחה. הפרי הוא זרעון שאליו צמודה ציצת זיפים; הזרעונים מסודרים בראש עגול בדומה לזרעי הסביון ומורכבים אחרים.
שמות מדעיים נרדפים:
- Cupularia viscosa (L.) Gren. & Godr.
- Inula viscosa (L.) Ait.
שימושים
שימושי הצמח רבים, ובהם:
ברפואה העממית
ברפואה העממית של ערביי ישראל מככב הטיון הדביק בראש רשימת צמחי המרפא, כמרפא ארבעים סוגי חולי ומכאוב, ביניהם דלקת מפרקים והרפס (שלבקת).
ברפואה בזמננו
הצמח מהווה כיום נושא למחקרים רפואיים רבים בכל העולם, לטיפול בפטריות ברגליים, תולעי מעיים ועוד. תמציות מהצמח לשימוש רפואי נסחרות בשווקים רבים בעולם.
שימושים נוספים
- תמציות מהצמח משמשות גם במלחמה במחלות של צמחים, כגון נגד מטרדי פטריות ובקטריות
- ענפי הצמח משמשים להסקה ולאפיית פיתות
- הטיון משמש לריפוי פצעים[1].
הסוג טיון
הסוג טיון כולל כ-200 מינים הגדלים באירופה, באסיה ובאפריקה; בישראל גדל בר מין נוסף, טיון חריף Dittrichia graveolens – הוא נבדל ממנו בהיותו עשב חד-שנתי שגובהו עד חצי מטר, ובכך שהפרחים הלשוניים של תפרחתו קצרים יותר מן הפרחים הצינוריים. הוא צומח במעזבות ובבתי גידול לחים בצפון הארץ.
המין בן-טיון בשרני שויך אף הוא בעבר לסוג טיון.
מקורות ועיון נוסף
ראו גם
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ Rania Jerada, Abdeljalil Er-Rakibi, Abha Cherkani Hassani, Hanane Benzeid, Abdelmoula El Ouardi, Hicham Harhar, Bey Hing Goh, Yoon-Yen Yow, Hooi-Leng Ser, Abdelhakim Bouyahya, Brahim Mojemmi, Anass Doukkali, A comprehensive review on ethnomedicinal uses, phytochemistry, toxicology, and pharmacological activities of Dittrichia viscosa (L.) Greuter, Journal of Traditional and Complementary Medicine 14, 2024-07-01, עמ' 355–380 doi: 10.1016/j.jtcme.2024.03.012
