ייתכן שהמידע המצוי בדף זה אינו מעודכן, אתם מוזמנים לסייע ולעדכן את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעדכון הערך, ניתן להסיר את התבנית. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
ייתכן שהמידע המצוי בדף זה אינו מעודכן, אתם מוזמנים לסייע ולעדכן את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעדכון הערך, ניתן להסיר את התבנית. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הארגון מבוסס במחוז צפון וזיריסטן, ופועל בשני צידי גבול אפגניסטן-פקיסטן. הוא מהווה כוח חשוב במחוז פקטיקה במזרח אפגניסטן, אולם המרכז הניהולי והאופרטיבי שלו הוא באזורים השבטיים בפקיסטן. הארגון מזוהה עם טליבאן ומסונף אליו, ופועל גם עם אל-קאעידה. חקאני מונה כ-10,000 לוחמים[1].
כרזה המציעה 200,000 דולר על ראשו של סיראג'ודין חקאני, מנהיג רשת חקאני כיום, וסגן מנהיג טליבאן. התגמול הכספי על ראשו הוכפל עוד ועוד מאז
אטימולוגיה
השם "חקאני" מגיע מ"דארול אולום חקאנייה", מדרסה בפקיסטן (מכונה במערב לפעמים "האוניברסיטה של הג'יהאד"), בה למד מנהיג הארגון, ג'לאלודין חקאני[2].
יעדים
היעדים הבסיסיים של רשת חקאני הם לאומיים ודתיים, וזהים לערכי הטליבאן. הטליבאן פועל למיגור ההשפעה הצבאית, המדינית והחינוכית של תרבות המערב באפגניסטן, במטרה להופכה למדינה הנוהגת על פי השריעה. כך היה בין השנים 1995–2001, בהן שלט הטליבאן ברוב אפגניסטן.
אחרי פלישת ארצות הברית לאפגניסטן ב-2001, חבר חקאני לארגון טליבאן במאבק נגדה, אך רק ב-2012הוכרזה המיליציה כארגון טרור בארצות הברית, וביקורת נמתחה - בין היתר על הנשיא אובמה - על שההכרזה עוכבה מחשש שתגרום להידרדרות היחסים עם הממשל הפקיסטני. הארגון נחשב קיצוני, מתוחכם, ואכזרי במיוחד, ומחלקת המדינה האמריקנית הגדירה אותו כקטלני וכמסוכן ביותר לכוחות האמריקניים, ולכוחות הממשל באפגניסטן. מאות מחיילי ארצות הברית נהרגו על ידו, והאמריקאים רואים בו את הסכנה הגדולה ליציבות המדינה.
חקאני עוסק בעיקר בפעילות בסגנון המאפיה בגבול אפגניסטן-פקיסטן - הברחות גבול, סחיטה וחטיפות. הארגון מבריח אבנים יקרות, עץ וכדומה. סוחט דמי חסות מחברות שסוללות כבישים ובונות בתי ספר במימון אמריקאי. כמו כן הם חוטפים ושובים אנשים ממניע כספי ואידאולוגי. בין היתר הוחזק בשבי הארגון בו ברגדאל. גם כתב הניו יורק טיימס, דייוויד רוד, היה בשבי הקבוצה מנובמבר 2008 עד ליוני 2009. בשלהי 2017, שוחרר זוג אמריקני-קנדי ושלושת ילדיהם, שנולדו בשבי הארגון באפגניסטן, בסיוע הממשל הפקיסטני[5]. הארגון ומשפחת חקאני גם מנהלים בחשאי חברות ברחבי פקיסטן, העוסקות במכירת נדל"ן, מכוניות ועוד. בנוסף הם קשורים לשני מפעלים שמייצרים אמוניום ניטראט, המשמש לייצור מטעני צד.
אולם חקאני אינו פועל רק לרווחתו הכלכלית, אלא עוסק במתקפות טרור כדי לקדם את עצמו ולהפוך לישות מדינית משפיעה בכל הסדר פוליטי עתידי, דבר שאכן עולה בידו. הארגון מפעיל אלימות בעיקר כדי לשלוט על מזרח אפגניסטן, ובין היתר מגן על שטחי מחייתו בהרים בעזרת מטעני צד, ובהפגזת בסיסים אמריקניים מבודדים. הארגון גם מחולל טרור כשכיר חרב, בפעולות המוכתבות בידי פטרוניו - שירותי המודיעין הפקיסטנים. חברי הארגון מתכננים, מתאמנים ומתחמשים בעת שהותם בשטח פקיסטן.
הארגון הוא שהחל בפיגועי ההתאבדות באפגניסטן, והוא אחראי לפיגועים מתוקשרים ולמתקפות מורכבות ומתוכננות היטב נגד יעדים צבאיים, מטרות אזרחיות וחטיפת אישים בכירים, בעיקר בקאבול הבירה. לפי ממשלות אפגניסטן וארצות הברית, הארגון אחראי לכמה מהמתקפות הקטלניות ביותר במדינה בעשור השני של המאה ה-21. ב-2017, מחבל מתאבד, שכנראה נשלח על ידי הארגון, הרג כ-150 איש בפיגוע בלב הרובע הממשלתי בקאבול[6].
אנשי הארגון תקפו בשלהי 2011 את השגרירות האמריקאית בקאבול. כמו כן על פי החשד, חקאני אחראי לחיסולו של נשיא אפגניסטן לשעבר, בורהנודין רבאני, בספטמבר באותה שנה, וכחודש לאחר מכן נחשף שיחד עם אל-קאעידה תכנן הארגון להתנקש בחיי הנשיא האפגני הבא, חאמיד כרזאי.
באוקטובר 2011 חוסל בתקיפה אווירית במזרח אפגניסטן, דילוואר, אחד ממפקדי חקאני, יחד עם שניים מעוזריו. מנהיג אחר בארגון, חאג'י מאלי חאן, נתפס במהלך מבצע של כוחות הקואליציה והצבא האפגני במחוז פקטיה באפגניסטן. לפי נתונים רשמיים של הכוח הרב-לאומי, 20 בכירים בחקאני נהרגו באותה שנה, ועוד 300 מנהיגים ו-1,300 פעילים נעצרו בידי כוחות הביטחון המקומיים והקואליציה מהמערב[7].
קשרים עם הממשל בפקיסטן
בין הממשל הפקיסטני באסלאמאבאד, לבין ארצות הברית וסוכנות הביון של אפגניסטן (NDS), קיים מתח קבוע שמתעצם מפעם לפעם בעקבות פעולות טרור, או מאידך חיסול טרוריסטים מחקאני, מטליבאן ומאל-קאעידה. שירותי הביון האמריקנים והאפגנים, מאשימים את המודיעין הפקיסטני בכך שהם בעצם תומכי ופטרוני חקאני, המספקים מחסה לבכירי ולוחמי הארגון, ולאנשי טליבאן, כשבמקביל, חקאני משמש כשכיר חרב בתשלום עבור הפקיסטנים, ומבצע עבורם "עבודות מלוכלכות", כפיגועים בקאבול, וברחבי המדינה. הפקיסטנים מכחישים זאת, ורומזים בתגובה על קשרי הארגון לארצות הברית בעבר[8]. מאידך, הם מגנים לא פעם חיסולים שונים שיוזם המערב בקרב הארגונים.
זיהוי עם טליבאן ואל-קאעידה
ב-1996 כבש טליבאן את קאבול, והשתלט למעשה על רוב אפגניסטן. חקאני, שלא היה חבר בטליבאן עד אז, שינה את נאמנותו אליהם. בשנים 1996–1997 כיהן כמפקד צבאי בטליבאן מצפון לקאבול, והואשם בטיהור אתני נגד אוכלוסיות טג'יקיות מקומיות. בתקופת ממשלת טליבאן הוא כיהן כשר הגבול וענייני השבטים ומושל מחוז פקיסטן.
באוקטובר 2001 נבחר חקאני למפקד הצבאי של הטליבאן. ייתכן שהיה לו תפקיד בהאיץ את בריחתו של אוסאמה בן-לאדן. בתחילה ניסו האמריקאים לחזר אחריו מהטליבאן. הוא סירב להצעותיהם בטענה שכמוסלמי הוא חייב לעמוד בפניו כ"פולשים כופרים" בדיוק כפי שעשה הסובייטים בעשורים קודמים. עם בסיסו בח'וסת תחת התקפה אווירית חוזרת ונשנית של ארצות הברית.
סיראג'ודין חקאני, מנהיג "רשת חקאני" כיום, הוא גם סגן מנהיג טליבאן, עמו מזוהה הארגון. אולם בדרך כלל הרשת פועלת עם אנשיה עצמאית. ארגון חקאני קיים גם קשרים עם מנהיג אל-קאעידה אוסאמה בן לאדן, ושיתף פעולה עם ארגונו. בעבר שיתף הארגון פעולה גם עם שירות הביון הסעודי.
משפחת חקאני
מייסד הארגון ג'לאלודין חקאני (נולד ב-1939 לבעל אדמות סוחר עשיר), היה חולה ומשותק כבר מסוף העשור הראשון של המאה ה-21, ובמשך שנים לא נראה בפומבי. שמועות על מותו החלו צפות כבר ב-2015, אך רק ב-4 בספטמבר2018 פרסם הטליבאן שהוא מת אחרי מחלה ממושכת (- "הוד מעלתו חקאני עזב אותנו פיזית אך האידאולוגיה שלו תחזיק מעמד"), ונקבר באפגניסטן. אולם שירותי ביון סבורים שמת כשלוש שנים בטרם ההודעה. מספר שנים לפני מותו העביר ג'לאלודין את השליטה על הארגון לבנו סיראג'ודין (או "סראחדין"), ולדברי משרד ההגנה האמריקני, תפקידו בשנותיו האחרונות היה יותר אידאולוגי מאשר מעשי[9].
בניו של חקאני נחשבים לאסלאמים מחויבים יותר מאביהם. הבן, סיראג'ודין חקאני, מנהיג מיליציית חקאני כיום, הוא גם סגן מנהיג הטליבאן. הוא נחשב בקרב גורמים אמריקניים ואפגניים לבכיר המסוכן ביותר של טליבאן, וארצות הברית הציבה פרס של 5 מיליון דולר על ראשו. לאחר מותו של מנהיג טליבאן מולא מוחמד עומאר, עמל סיראג'ודין לפייס את הפלגים בטליבאן שסירבו לקבל את הנהגת מחליפו אח'תר מוחמד מנסור. ב-2015 מונה סיראג'ודין לסגנו של מנסור, לצד חביתולה אכונדזדה. עם חיסולו של מנסור במאי2016, החליפו אכונדזדה (המנהיג את הארגון כיום), וחקאני נותר סגנו, לצד מולה יעקוב, בן המנהיג לשעבר, עומאר[10].
באוגוסט 2012 הודיע המודיעין האפגני שבאדראודין חקאני, בן נוסף של ג'לאלודין, חוסל בהתקפה אווירית בפקיסטן. טליבאן הכחיש את ההודעה. באדראודין נחשב לגורם מרכזי בארגון, ומומחים סברו שמילא תפקיד מרכזי בחטיפות, בסחיטה ובפעולות מתוקשרות אחרות. אחד מתפקידיו היה לאתר מחבלים מתאבדים ממדינות זרות[11].
בכיר נוסף בטליבאן הוא עבדול חכים חקאני, שעמד בראש צוות המשא ומתן של הטליבאן מול ממשלת אפגניסטן בשנות ה-20 של המאה ה-21. בעבר נחשב ל"שופט הצללים" של הארגון, וכיום עומד בראש מועצה משפיעה של אנשי דת. נחשב לאחד האנשים המוערכים ביותר על המנהיג העליון אחונדזאדה[12].
משפחת חקאני שייכת לחלק האפגני של שבט זדראן, אולם את המטה הכללי שלה הקימה בעיר מיראם שאח באזור השבטי של פקיסטן, שם מפעילים בניה בתי משפט, רשות מס ובתי ספר רדיקליים המייצרים עבורה לוחמים.
^Green, Matthew (13 בנובמבר 2011). "'Father of Taliban' urges US concessions". Financial Times. נבדק ב-9 בנובמבר 2012. The school also has a place in the hearts of the commanders of the Haqqani network, a family-run insurgent dynasty that specialises in Kabul suicide bombings. Jalaluddin Haqqani, the group’s ailing patriarch, studied at the seminary, from which he derives his name.{{cite news}}: (עזרה)
^Coll, Steve Ghost Wars (New York:Penguin, 2004) pp. 201-202
