עלילת הסרט, שנוצר בסיוע הקרן לעידוד סרטי איכות, מתרחשת בגליל ועוסקת ביחסים המתוחים שבין יושביו הערביים לאלו היהודיים, מתחים המגולמים במאבק על אדמה. גדליה (שלמה תרשיש), אשר מעוניין לרכוש משכניו הערביים את אדמתם, לפני שהמדינה גם כך תחרימה, מגלה שחאלד (יאסין שוואף), הפועל הנאמן שלו, מנהל רומן עם אחותו חוה (חמדה לוי), ומכאן הדרך קצרה לסיום טראגי.
חדשנותו וחשיבותו של הסרט
הסרט נחשב לסרט הראשון שהתעמת עם הסכסוך הישראלי-ערבי מנקודת מבט ביקורתית (אם כי לעיתים מצוין סרט הטלוויזיה חרבת חזעה כסרט שהקדים אותו בכך). בהתאם, חוקרת הקולנוע אלה שוחט סבורה שהוא החל את מה שהיא מכנה במחקרה החלוצי "הגל הפלסטיני" בקולנוע הישראלי (שקדמו לו הקולנוע האישי והקולנוע הלאומי-ההרואי).[1]
הסרט הקדים סרטים רבים וידועים בני הקולנוע הפוליטי של שנות ה-80 ובהם מאחורי הסורגים ואוונטי פופולו, אשר כמוהו הציבו את היחסים בין יהודים לערבים במרכז העלילה, הציגו דמויות פלסטיניות ראשיות חיוביות ובעלות עומק, בחרו בשחקנים פלסטינים לגילומן ולפיכך השמיעו את הניב הפלסטיני בחלק ניכר מן הסרט.
התקבלות, פרסים וביקורות
הסרט הוקרן במספר ארצות באירופה, זכה בפרס השני בפסטיבל לוקרנו, בפרס זכויות האדם בפסטיבל שטרסבורג ובפרסי הסרט הטוב ביותר והבמאי הטוב ביותר מאת מרכז הסרט הישראלי של משרד המסחר והתעשייה (שקדם לפרס אופיר).[2]
בישראל צפו בסרט כמאה אלף צופים בבתי הקולנוע,[3] והוא זכה לשבחי הביקורת.[4] הסרט עורר ויכוח ציבורי סוער למדי. הוויכוח נסוב בין היתר סביב החלטת המועצה לביקורת סרטים ומחזות לאפשר את הצפייה בו מגיל 18 בלבד. לאחר ערעור היוצרים על החלטת המועצה, זו שקלה שנית את החלטתה והורידה את גיל הצפייה לגיל 16.[5]
הסרט זכה בפרס הסרט הישראלי המצטיין לשנת 1982, בתחרות הסרט הישראלי.[6]
בדצמבר 1989 נבחר "חמסין" כסרט העשור, על ידי פורום מבקרי הקולנוע.[7]
