עיקרה של התערובת מורכב בדרך כלל מאזוב מצוי (Origanum syriacum), המכונה לעיתים בשם "זעתר". בנוסף מצויים בזעתר, בריכוז נמוך יותר, קורנית מקורקפת (Thymus capitatus), בת קורנית פשוטה (Thymus vulgaris), צתרנית משובלת (Thymbra spicata) או צתרה ורודה (Satureja thymbra). בנוסף, מכיל הזעתר אוג הבורסקאים ("סומאק") (והוא מקורו של הטעם החמצמץ שמורגש בזעתר), פירות אלה ארצישראלית ("בוטום") וזרעי שומשום קלויים. לעיתים מוסיפים לתערובת גם קצח, מלח, וזרעי שומר.
אך יש חנויות תבלינים שמציעות למכירה זעתר טהור טחון.
בתימן ובין חלק מיוצאי תימן בארץ, משתמשים בצמח הקורנית ליצירת תבלין פופולרי (בתוספת סחוג ומלח) בין היתר לתיבול תבשיל הזום. ונקרא בפיהם צ'עתר (בהגיה ישראלית-סעתר)
שתי הצורות: (זעתר וצ'עתר) נזכרו בכתבי הראשונים ובזיהוי האזוב כתב הרמב"ם זעתר. ורבינו עובדיה מברטנורא כתב צ'עתר. וכנראה לא הבדילו בין הקורנית לאיזוב המצוי.
