לימודיו ובקיאותו ברוקחות הקנו לו מוניטין בקרב הרופאים ואנשי הקהילה בירושלים; רבים מהם היו מחכים לאישורו לפני שהיו עוקבים אחרי עצות רופאיהם. לעיתים קרובות הוא התבקש להשתתף בהתייעצויות הרופאים שהתלבטו בדרך הטיפול בחולים במצב חמור.
בית המרקחת שפתח היה רק אחד מפועליו לצדקה ותרומות לנזקקים. בזמן מלחמת העולם הראשונה, כשהיה גזבר ועד העזרה של הג'וינט בירושלים, פעל למען הנזקקים לעזרה, החל מביקורי חולים (למרות סכנת הנפילה בידי משמרות הצבא הטורקי שמשירות בו הוא השתמט), וכלה בנתינת תרופות בחינם לכל מי שנצרך להם.
בנוסף לפעילויות הצדקה תרם בחזונו ובמעשיו לבניית הקהילה ולהתרחבותה. כמנהל הוועד הכללי של כנסת ישראל הוא גישר את היישוב החדש עם היישוב הישן כאשר השכיל לשזור את אמונות העבר בפעולות תנועת התחייה החדשה ויזם שיטות חדשות כדי לייעל את פעולות הוועד הכולל. כמו כן שימש כנשיא אגודת אחווה.[1]
סולובייצ'יק הגה מספר רעיונות שהוגשמו, חלקם בחייו וחלקם לאחר מותו. בין השאר, היה מיוזמי שכונת קריית שמואל בירושלים (שנוסד על ידי "אוצר החסד קרן שמואל" בשנת ה'תרפ"ה) ובית הכנסת אוהל רבקה שבמרכזה (מנדבה של רבקה רוטברג).
בתו חיה שרה נישאה לרב מרדכי יהושע קרויזר, מאבות משפחת קרויזר. בנו, חיים, היה מראשי פקידי בנק אפ"ק,[2] בנו יצחק ליב היה אביו של פרופסור רונלד סאלווי. בנו הוא פיטר סאלווי (אנ') נשיא אוניברסיטת ייל. נכדו אסף שלוי, בנו של חיים, היה ממייסדי קיבוץ בארי. נינתו מעיין בר ובעלה יורם נרצחו בטבח בקיבוץ בארי ב-7 באוקטובר.
^על פי הספר מקטלוג הספרייה הלאומית - שירי הלוי : ... לכבוד אחינו נשיאנו ... זלמן סאלאווייציג הלוי ליום החג השנתי הט"ו כסלו תרס"ט ... : מאת אחיו המכירים ומוקירים את פעולותיו ... לטובת אגדתנו בכלל ולשערי אחוה בפרט ... נשיר שירתו ..., ירושלים תרס"ט
