נולד בשם וולודיה איצקוביץ, באודסה שבאוקראינה (אז חלק מן האימפריה הרוסית), עיר נמל חשובה לשפת הים השחור. מנעוריו נמשך אל הים והימאות. את הכשרתו כימאי קיבל כנער יהודי יחיד בבית הספר לקדטים באודסה, מטעמו קיבל תעודת סיום באוגוסט 1924. הוא הצטרף לתנועת השומר הצעיר הרוסית (לימים נצ"ח), ושימש ציר מטעמה לקונגרס הציוני ה-14. הוא עלה לארץ ישראל בשנת 1924, עיברת את שמו הפרטי לזאב ואימץ את מושא אהבתו, הים, כשם משפחה.
בארץ ישראל היה בין מייסדי "קיבוץ השומר הצעיר ס.ס.ס.ר." (לימים אפיקים), ובמסגרתו הקים את "פלוגת הים", קבוצת דיג על גדת נחל הירקון. ב-1928, כשהחליט הקיבוץ לרכז את כל פלוגותיו ולהתיישב בחצר כנרת, עזב אותו זאב הים והחל לסייע בהקמת אגודת יורדי ים זבולון, שהחלה אז את פעילותה.
זאב הים עבד על אניות סחר חופים בין חופי ארץ ישראל, ומהם לביירות, טריפולי ואלכסנדריה, עד שמשפחת פולק מחיפה, בעלת מפעל המלטנשר, רכשה אוניית מטען, שינתה שמה ל"גוזל" והעסיקה את זאב הים כקצין סיפון. בשנת 1928 מונה הים לרב החובל בפועל של "גוזל". האונייה העבירה מטעני מלט ממפעל נשר עד שנת 1932 עת נמכרה, משלא הייתה כדאיות בייצור מלט ובשיווקו. אז יצא הים ללימודים באנגליה, בסיומם הוסמך לרב חובל לספינות חופים.[1]
לאחר שובו שימש בחיפה כמנהל המחלקה הימית הממשלתית בעת בניית נמל חיפה, עד שנת 1933. בשנת 1934 מונה כמנהל טכני בחברה לספנות והספקה, תפקיד שמילא עד למינויו ב-1936 למנהל נמל תל אביב. לאורך כל השנים עסק בפעילות נוער, והיה קשור באגודת זבולון ובתנועות אחרות. זאב הים היה גם ממקימי החבל הימי לישראל ב-1936 וממניחי היסודות לבית הספר הימי בחיפה ב-1938 (שעבר ב-1954 לעכו ונקרא מאז בית הספר לקציני ים עכו).
בפרוץ מלחמת העולם השנייה ב-1939, רב החובל הבריטי שמונה זה מכבר כראש מחלקת השיט, לפטננטמילר, גויס לצי המלכותי הבריטי. מנהל בית הספר הימי ד"ר שלמה ברדין שהה בחו"ל ללא אפשרות לחזור, ובית הספר נותר ללא הנהלה. ועד הנאמנים של בית הספר הימי החליט לבחור קצין-ים יהודי שישמש כממלא מקום של מילר. לאחר משא ומתן עם קצינים אחדים נבחר זאב הים לתפקיד, לאחר שהרשים את חברי הוועד המנהל ואת מנהל נמל חיפה, פ' רוג'רס, שהסכים להעניק לו תואר רשמי של "רב חובל לספנות חופית" שנדרש לצורך מילוי התפקיד.[2]
ביתו, ברחוב שמשון בחיפה, אשר תוכנן על ידי האדריכל החיפאי משה חת, עוצב בהשראת הים וכלל שער ובו הגה ספינה, פנסי איתות ימי בשביל הגישה ועמוד המזכיר מגדלור בכניסה.
על שמו נקראו שתי ספינות אימונים של בית הספר לקציני ים עכו: אוניית הסוחר א/מ "רב חובל זאב הים" (לשעבר m/s Akraborg), שירתה בין השנים 1990-1979; וספינת האימונים "רב חובל זאב הים" (לשעבר G.S.L. Trevose), שירתה בין השנים 1997-1991.
ספרים שכתב
השיט בסירות, הוצאת האגודה לספורט ימי "דולפין", תרצ"ב (1932).
חבלים וקשרים, הוצאת החבל הימי לישראל, 1945.
הדגלים, הוצאת החבל הימי לישראל, 1953.
ספינות מספרות, הוצאת אחיאסף, 1968.
נתיבי ים, הוצאת מילוא בע"מ בשיתוף עם חבל ימי לישראל, 1972.
'הים (איצקוביץ), זאב', בתוך: דוד קלעי, ספר האישים: לכסיקון ארצישראלי, תל אביב: מסדה – אנציקלופדיה כללית, תרצ"ז, עמ' 174. (הספר בקטלוג ULI)
משה גורמן ואריה בן-אלי, זאב הים, 'חיל הים' חוברת ט' מרץ 1949, עמ' 31.
אסף ענברי, הביתה, הוצאת משכל (ידיעות ספרים), 2009. (על פרק חייו של זאב הים בקיבוץ אפיקים.)
יעל הורוביץ, באו לעשות היסטוריה, הוצאת "משעולי חיים", 2022 (על חייהם של מרי וזאב הים).
מאיר שָׂשׂ, עכו הימית. כ"ג יורדי הסירה – בית הספר לקציני ים עכו, אפריל 1981. (מהדורת שכפול.)
בים דרכך ושביליך במים רבים – יובל לבית הספר לקציני-ים עכו, 1938–1988. כתיבה ועריכה: שמחה בינות. כ"ג יורדי הסירה – בית הספר לקציני ים עכו, 1988. מהדורה שנייה מעודכנת – 2003.
