משמעות השם "וימבלדון" באנגלית עתיקה היא גבעת וינמן (Wynnman's hill), כאשר משמעות הסיומת "דאן" (dun) היא גבעה. האיות הנוכחי של השם התקבל במהלך המאה ה-19, לאחר שורה של שינויים באיות לאורך ההיסטוריה.
האזור מוזכר גם בשם "וימבדונינג" (Wimbedounyng) באמנה שנחתמה על ידי אדגר, מלך אנגליה ב-967. במפה של לונדון משנת 1786 האזור מוזכר בשם "וימבלטון" (Wimbleton).
היסטוריה
האזור היה מאוכלס כבר בתקופת הברזל, שבה הוקם המבצר בווימבלדון קומונז. מיקומה המקורי של וימבלדון היה בראש הגבעה הסמוכה לאזור שנקרא כיום "הכפר" (The Village).
הנרי השמיני העניק את וימבלדון לתומאס קרומוול, הרוזן הראשון של אסקס. השטח הוחזר לבעלות הכתר הבריטי לאחר הוצאתו להורג של קרומוול בשנת 1540. לאחר מכן העניק הנרי את השטח לאשתו האחרונה, קתרין פאר. עם מותה בשנת 1548 הוחזר השטח שוב לבעלות הכתר.
משפחת אוסבורן מכרה את האחוזה לסיר תאודור ג'נסן, בעל חברת הים הדרומי. ג'נסן החל את בנייתו של בית אחוזה חדש במקומו של הבית שהוקם על ידי משפחת ססיל. התמוטטות החברה שלו מנעה ממנו לסיים את בניית האחוזה.
האחוזה הועברה לשרה צ'רצ'יל, הדוכסית ממרלבורו, שהרחיבה את האדמות השייכות לאחוזה וסיימה את בניית בית האחוזה בשנת 1735. עם מותה הועבר הנכס לנכדה ג'ון ספנסר ולאחר מכן לרוזן ספנסר הראשון.
הכפר שעל אדמות האחוזה המשיך לגדול. הופעתה של הכרכרה אפשרה תחבורה מהירה וקלה יותר ללונדון.