וויווֹד או וויבוד (משפות סלאביות: Војвода, Войвода, Wojewoda, Воєвода ועוד, ברומנית: Voievod) הוא תואר צבאי ושלטוני אצל העמים הסלאביים ואצל חלק משכניהם.
אצל העמים הסלאביים היה הווייבוד מנהיג צבאי ראשי שהוביל את העם לקרב, להבדיל מה"אדון" או הז'ופאן, שהיו השליטים. במהלך ימי הביניים, התמזגו בהדרגה שני התארים, כך שהווייבוד היה גם תואר השליט.
התארים היו מקובלים במספר ארצות, ובהן נסיכות מולדובה, ולאכיה, טרנסילבניה, בוהמיה, בוסניה, בולגריה, רוסיה, פולין, סרביה, מונטנגרו ומקדוניה. שמם של חלק משליטי ולאכיה ונסיכות מולדובה, כמו דראגוש וודה, סאס וודה ואחרים, כולל את המילה וודה, לאחר השם הפרטי, כשהכוונה היא לסיומת של השם ווייבודה.
ברוסיה הצארית ווייבוד היה מפקד צבאי של האזור וגם ראש המנהל המקומי. התפקיד בוטל במסגרת רפורמות של פיוטר הגדול.
בטרנסילבניה של ימי הביניים היה מקובל התואר vajda לשליטים ההונגרים ששלטו בה. מנהיגי ההיידוק הבולגריים תחת האימפריה העות'מאנית נקראו voevodes (ביחיד: voyvoda).
תואר הווייבוד מקביל לתואר הלטיני דוכס ולתואר הגרמני הרצוג ועבר אותה התפתחות.
בפולין הווייבוד (בפולנית: Wojewoda) משמש התואר לציון מושל פרובינציה. ווייבודות ממשיכים למלא תפקיד בשלטון המקומי בפולין כיום, כראש השלטון בפרובינציה ומפקחים על מועצות מקומיות בשלטון עצמי, הכפופות לא לציבור הבוחרים המקומי אלא כננציגים של הממשלה המרכזית בפרובינציה. הם לא מהווים חלק מהשלטון המחוזי או המקומי העצמי כי אם חלק ממינהל המדינה בפרובינציה. הם ממונים על ידי ראש ממשלת פולין בהתאם להמלצה של שר הפנים ובין משימותיהם העיקריות נמנים בקרה תקציבית ופיקוח על הקוד המנהלי.
סמכויותיו של הווייבוד פורטו בחוק זמני מיום 2 באוגוסט 1919. הווייבוד הוגדר נציג הממשלה בפרובינציה. תפקידיו כללו ביצוע פקודות של שרים בודדים וטיפול בכל ענייני מינהל המדינה, למעט משימות הנכללות בסמכות הצבא, המשפט, האוצר, חינוך, הרכבות, מינהל הדואר והטלגרף. מאחר שאחר מתפקידיו המרכזיים של הווייבוד שימור הציבורי בשטח שבשליטתו, הוא היה ראש משטרת המדינה, ובמצבים מסוימים יכול היה להכריז על מצב חירום ואף לבקש סיוע צבאי. מאחר שעיקר תפקידם של הווייבודות היה עדיין להבטיח את הביטחון והסדר, כמו גם את סמכות הרשויות, שדרשו עמדה חזקה וקבלת החלטות מהירה, התירה מועצת השרים של פולין, על פי תקנה מיום 11 בפברואר 1924, לווייבודות לעצב באופן עצמאי את מבנה המנגנון הכפוף להם ולהקים מחלקות ואגפים בהסכמת השר האחראי על נושא נתון ובאישור שר הפנים. רק המחלקות הנשיאותיות והמחלקות התקציביות-כלכליות היו חייבות להתקיים בכל מינהל ווייבוד.
הרפורמה האדמיניסטרטיבית בפולין מ-1999 הפחיתה את מספר הפרובינציות מ-49 ל-16 ובכך הפכה כל פרובינציה לגדולה בהרבה. הדבר גרם לדיונים רבים, גם למחאות וסכסוכים ושאלות בנוגע לתפקידם של הוויבודות במערכת הפוליטית. בחוק החדש מיום 5 ביוני 1998 על המינהל הממשלתי בפרובינציה קבע כי הווייבוד הוא:
הווייבוד, כנציג מועצת השרים של פולין, היה אחראי על יישום מדיניות הממשלה. סמכויותיה של הווייבוד כללו גם מתן צווים המחייבים את כל גופי הממשל הממשלתיים, ובמצבי חירום מחייבים גם את גופי יחידות השלטון המקומי. כמו כן, הווייבוד יכול, במקרים מסוימים, להשעות את פעילותו של כל גוף המבצע אכיפה מנהלית למשך פרק זמן מוגדר. מנגד, גופי המינהל הבלתי משולבים (בפולנית: Administracja niezespolona) מחויבים להגיע להסכמה עם הווייבוד על טיוטות תקנות שהוצאו על ידם, על מנת להבטיח קיום פעילותם בהתאם לצווי הווייבוד. בנוסף עליהם להגיש מידע שנתי לווייבוד על פעילותם בפרובינציה.
כמו כן, סמכויותיו של הווייבוד כוללים את כל העניינים בתחום המינהל הממשלתי שאינם שמורים לגופים אחרים ופיקוח על פעילותן של יחידות השלטון המקומי, ייצוג אוצר המדינה ביחס לרכוש המדינה והפעלת סמכויות אחרות הנובעות מייצוג אוצר המדינה והפעלת סמכויות וחובות של המפעלים המייסדים כלפי המדינה.[1]
בנוסף, לווייבוד יש סמכויות ואחריות בנושאי הגנה וביטחון בפרובינציה, כמפורט בחוק הגנת המולדת[2] (אנ'):