PROFILBARU.COM

הקומה השלוש עשרה
The Thirteenth Floor
מבוסס על	Simulacron-3
בימוי	ג'וזף רוסנק
הופק בידי	רולנד אמריך
תסריט	ג'וזף רוסנק
עריכה	הנרי ב. ריצ'רדסון
שחקנים ראשיים	קרייג בירקו; אלמי ברוקס; טיה טקסדה; אליסון לוהמן; Hadda Brooks; בראד ויליאם האנק; Will Wallace; ריף הוטון; Janet MacLachlan; וינסנט ד'אונופריו; גרטשן מול; ליאון ריפי; דניס הייסברט; שירי אפלבי; ארמין מילר-שטאל; בפסקה זו 2 רשומות נוספות שטרם תורגמו
מוזיקה	הארלד קלוזר
צילום	בדיגו פון שולצמדורף
מדינה	גרמניה, ארצות הברית
חברה מפיצה	סרטי קולומביה, נטפליקס
שיטת הפצה	וידאו על פי דרישה
הקרנת בכורה	16 באפריל 1999
משך הקרנה	100 דק'
שפת הסרט	אנגלית
סוגה	סרט מדע בדיוני, נאו-נואר, סרט בלשי, סרט פנטזיה, סרט דיסטופי, סייברפאנק, סרט מתח, סרט מבוסס יצירה ספרותית, מלודרמה
מקום התרחשות	לוס אנג'לס
הכנסות באתר מוג'ו	thirteenthfloor
	דף הסרט ב־IMDb

הקומה השלוש עשרה (אנגלית: The Thirteenth Floor) הוא סרט קולנוע שהופץ בגרמניה ובארצות הברית ב-28 במאי 1999. את הסרט ביים ג'וזף רוסק, ומשחקים בו קרייג ביירקו, גרטשן מול, ווינסנט ד'אונופריו. הסרט מבוסס על הספר Simulacron-3 (אנ') של דניאל פ. גלוי (אנ') והוא רימייק למיני-סדרה הגרמנית Welt am Draht (גר') של ריינר ורנר פאסבינדר משנת 1973.

עלילה

עלילת הסרט עוסקת במכונת מציאות מדומה מתקדמת, המאפשרת לבקר בלוס אנג'לס של שנת 1937. בתהליך ההתחברות למכונה, תודעתה של דמות ("יחידה", בלשון הסרט) מן העולם המדומה (שכולן בעלות מודעות עצמית) נלקחת ממנה על ידי המשתמש, ולאחר סיום השימוש בדמות, היא איננה זוכרת דבר, לרבות כיצד הגיעה למקום כלשהו בו נעזבה.

יוצר המיזם, הנון פולר, מגלה כי עולמו "האמיתי", הוא למעשה עולם מדומה נוסף, ומשאיר על כך הודעה במכונה לשותפו, דאגלס הול, מתוך חשש שינסו להשתיקו. אולם, לאחר שהוא משאיר את ההודעה בידי הברמן במועדון שבו הוא נמצא, פותח הברמן, אשטון, את המעטפה.

כאשר הוא מתנתק מן המכונה, הולך פולר לבר בעיר, ומתקשר לדאגלס על מנת להשאיר לו הודעה, אולם קוטע את דבריו באמצע, ויוצא מן הבר עם אדם שהגיע לשם.

למחרת, מתעורר דאגלס בדירתו, ותוך שהוא שומע את הודעות המזכירה האלקטרונית, הוא מגלה טיפות דם בכיור, וחולצה מוכתמת בדם בסל הכביסה. לאחר מכן, הוא מתוחקר על ידי הבלש מקביין, החושד בו כי הוא זה שרצח את פולר. דאגלס מכחיש את הדברים, אולם מגלה כי יותר ויותר סימנים (כמו הברמן שזוכר אותו מליל הדקירה, ולוחיות הרישוי של מכוניתו, שצולמו בזירה באותו ערב) מצביעים על כך שהוא הרוצח.

הוא נדהם לא פחות לגלות כי לפולר ישנה בת, ג'יין, ואף חש כי הוא מכיר אותה ממקום כלשהו. על כן, הוא מחליט לנסות ולחפש במכונה את ההודעה שהשאיר פולר, ומתחבר לדמות שנוצרה עבורו, ג'ון פרגוסון העובד בבנק. הוא מגלה כי פולר ניצל את המכונה על מנת להתרועע עם בחורות.

לאחר שהוא איננו מצליח לגלות את ההודעה, הוא מנסה לגרום לדמות בה השתמש פולר, מר גרירסון, להיזכר בכך. המאמץ נושא פרי, והוא מגלה כי אשטון הוא זה המחזיק במכתב. אשטון מגלה לו את תוכנו של המכתב, ודאגלס מתפלא מדוע שפולר יספר לו על מגבלות ההדמיה הידועות לו מכבר. איש המחשבים, ויטני, מצליח לשלוף את דאגלס מן המכונה, בזמן שאשטון (שנוצר בדמותו), מנסה להטביע את דאגלס. דאגלס מבין, לאחר שהוא מגלה כי ג'יין אינה אלא עובדת סופר בשם נטשה מולינרו, כי למעשה - ג'יין היא המשתמשת של נטשה, כשם שהוא השתמש בג'ון פרגוסון, ופולר בגרירסון. הוא נוסע, על פי הכתוב במכתב, למקום מרוחק, ומגלה את מגבלות ההדמיה שהכיר - בעולמו שלו. בהמשך הסרט, מתגלה כי אם נהרג אדם בהדמיה, התודעה שעמה הוחלף נותרת בדמותו ה'אמיתית', ובאופן זה מגלה דאגלס גם את העולם האמיתי, בו נוצרה ההדמיה של עולמו.