אגם בפארק הלאומי פיריןרכס הרי פירין בבולגריההר ויחרן - הגבוה ביותר בהרי פירין
הפארק הלאומי פירין (בבולגרית: Национален парк Пирин) הוא פארק טבעי המשתרע על רוב שטחם של הרי פירין שבדרום-מערב בולגריה, שהוכרז כאתר מורשת עולמית. הפארק נמצא דרומית לעיירה בנסקו, אשר במחוז בלגואבגרד, בין הנהרות סטרומה (Струма) ומסטה (Места). שטחו 403 קמ"ר וגובהו החל מ-950 מטרמעל פני הים ועד ל-2,915 מטר, שהוא גובהה של פסגת ויחרן (בבולגרית: Вихрен) הגבוהה בהרי פירין והשנייה בגובהה בבולגריה (אחרי מוסאלה). בשטח הפארק כ-200 אגמים שנוצרו על ידי קרחונים בתקופת הקרח האחרונה וכ-230 מעיינות.
היסטוריה של הפארק
בשנת 1934 הוכרז על שמורת טבע בחלקו הצפוני של רכס הרי פירין. בשנת 1962 הוכרז על פארק לאומי ויחרן, בשטח של 62 קמ"ר בלבד, שכלל את חלקו העליון בלבד של הר ויהרן. בשנת 1976 הורחב שטח הפארק ל-270 קמ"ר. בשנת 1979 נוסדה מינהלת הפארק, שמושבה בעיר בנסקו. בשנת 1983 נכלל הפארק ברשימת אתרי מורשת עולמית של אונסק"ו, ובשנת 1987 הורחב שטח הפארק הלאומי ל-403 קמ"ר.
גאולוגיה
רבעו הצפוני של הפארק - בין פסגות הרי ויהרן וקאמיניצה - הוא נוף קרסט העשוי מאבן גיר, אך גם משיש. יתר חלקי הפארק עשויים גרניט וגְנַייס. הנוף מאופיין בצוקים, מערות, מפלי מים, עמקים וערוצים עמוקים. רכסים גבוהים עם 81 פסגות שגובהן מעל 2,500 מטר, שהם שרידים של סחף מתקופת המיוקן. הרכסים הצדדיים הם מתקופת הפליוקן. והחל מתחילת תקופת הרביעון חלק גדול מהשטח התכסה בקרח, ומעל גובה של 2,000 מטר ישנם 176 אגמים.
הפארק כולל מספר שמורות טבע: שמורת יוּלן (31 קמ"ר), שמורת באיוּבי דוּפקי-דז'ינדז'יריצה (29 קמ"ר), ושמורות נוספות.
אקלים
האקלים משתנה לפי הגובה. בהרים הגבוהים החורף ארוך וקר עם שלג המכסה בין 5 ל-8 חודשים בשנה. בחלקים הצפוניים של ההרים בחודשי ינואר הטמפרטורה הממוצעת נעה בין -12°C ל-1.4°C, והטמפרטורה המינימלית נעה בין -24°C ל--20°C. כמות המשקעים השנתית נעה בין 714 ל-1500 מ"מ. עונות הקיץ קצרות וקרירות. במורדות הדרומיים של ההרים מאפייני אקלים ים-תיכוני.
בפארק מגוון רחב של צמחייה, מה שהופך אותו למקום המעניין ביותר מבחינה בוטנית בכל בולגריה. בפארק נמצאים כ-1,300 מינים של צמחים, וכ-300 מינים של טחב ושל אצות.
הפארק הוא אזור התפוצה הבלעדי של 18 מינים אנדמיים הנמצאים רק בפירין, ועוד מינים נוספים שניתן למצוא אותם בבולגריה בלבד באזור הבלקן בלבד. אחד מהם צמח האדלווייס, שפרחיו הלבנים הפכו לסמל של פירין. 60 מהמינים הוכרזו כמינים מוגנים, ו-126 הם בסכנת הכחדה.
העץ המפורסם ביותר הוא אורן בוסני (Pinus heldreichii), שגילו נאמד ביותר מ-1,300 שנים. התגלה בשנת 1897 על ידי שומר יערות בשם באיקושב, ומאז העץ נקרא על שמו "באיקושבה מוּרה" (בבולגרית: Байкушева мура - האורן של באיקושב). גובהו של העץ 24 מטר, קוטרו 2.2 מטר והיקפו 7.8 מטר. יש שנוהגים להטיל מטבע למזל בגומחה בקרקע שליד העץ.
באזור הפארק הלאומי פירין מקומות מתאימים לטרקים, סקי, רכיבת סוסים, רכיבת אופניים, טיפוס הרים. באזור העיר בנסקו פועלות 14 מעליות סקי (1 גונדולה, 7 רכבלי כיסאות ו- 6 מסועים). בפארק מבקרים בין 300,000 ל-500,000 אנשים בשנה.
שימור מול פיתוח
כ-43% משטחי הפארק הם שמורת טבע, ורק ביתר השטח מותרת פעילות ספורט ונופש. בשנים האחרונות יש מאבק מתמיד בין העוסקים בשימור הטבע, לבין העוסקים בפיתוח של מסלולי סקי, רכבל וכדומה, הגורמים לנזקים לסביבה. הנהלת הפארק נמצאת בעיר באנסקו, ופועלת מארבע עיירות נוספות. הצוות כולל 41 איש - ניהול, מדענים, יערנים, פקחים, צופי אש, תחזוקה.
גלריית תמונות
"באיקושבה מוּרה" (Байкушева мура) - עץ אורן, שגילו נאמד ביותר מאשר 1,300 שנים - העץ הזקן ביותר בבולגריה
.svg)
