הנצביצ'י (בבלארוסית: Ганцавічы, ברוסית: Ганцевичи, בפולנית: Hancewicze) היא עיר במחוז ברסט שבמערב בלארוס, בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.
תולדות היישוב
עד שנת 1884 הייתה הנצביצ'י' יישוב כפרי, ולאחר חנוכת מסילת הברזל באזור באותה השנה, וקביעת תחנה ביישוב, החל זה להתפתח, וקיבל מעמד עירוני.
יהודי הנצביצ'י
בשנת 1903 הותר ליהודים להתיישב בעיר, ועד מהרה התקיימה בה קהילה יהודית גדולה, שמנתה בין מלחמות העולם כ-3,000 איש.
רוב יהודי העיר עסקו בתעשיית העץ הגדולה ביישוב. בעיר פעלו ארבעה בתי כנסת, וכן בית ספר עברי מרשת תרבות ובית ספר יידי. כמו כן, התקיימה בעיר פעילות ציונית, ופעלו בה תנועות הנוער השומר הצעיר ובית"ר.
מ-18 בספטמבר 1939 הייתה נתונה הנצביצ'י לשליטה סובייטית. בתקופה זו נסגרו בה המוסדות היהודיים, ומפעליה הולאמו. כמו כן, הגיעו לעיר כ-200 עד 300 פליטים יהודים ממערב פולין, ועשר משפחות יהודיות בה הוגלו לעומק ברית המועצות.
בשואה
ב-29 ביוני 1941 נכנסו להנצביצ'י הגרמנים, ולמחרת בוצע בה פוגרום בידי האוכלוסייה המקומית, בו נרצחו 16 יהודים, ורכוש יהודי רב נשדד. בהמשך, נלקחו יהודי העיר לעבודות כפייה, בהן היו נתונים למעשי התעללות, והצטוו לענוד סרט זרוע עם מגן דוד.
ב-13 באוגוסט 1941, לפנות בוקר, הוקפה העיר בידי אנשי ס"ס ושוטרים בלארוסים, והיהודים בה רוכזו, תוך שנערכה בהם סלקציה. הגברים היהודים, אשר נאמר להם שהם מועברים למחנה עבודה, נרצחו במרחק של כ-10 ק"מ מהעיר, והנשים והילדים היהודים נרצחו כעבור יומיים בכיכר השוק בעיר, ונקברו בקבר אחים. לאחר מכן, נרצחו גם יהודי כפרי הסביבה.
בנובמבר 1941 הוקם בעיר מחנה עבודה, אליו הובאו מאות יהודים מהסביבה כולל מכפר לנין ופוהוסט זהורודסקי. ב-15 באוגוסט 1942, בעקבות ידיעות על השמדה שיטתית של יהודי האזור, נמלטו מהמחנה 320 איש. רבים מהם הוסגרו לגרמנים, ונרצחו במקום, וכך גם היהודים שנותרו במחנה העבודה. יתר הנמלטים הצטרפו בחלקם ליחידות פרטיזנים סובייטיות.
מיהודי הנצביצ'י שרדו את השואה כ-30 איש.
קישורים חיצוניים
