הנס צנדר

הנס צנדר
**Hans Zender**
	אין תמונה חופשית
לידה	22 בנובמבר 1936; ויסבאדן
פטירה	22 באוקטובר 2019 (בגיל 82); מאיירסבורג, הרפובליקה הפדרלית של גרמניה
שם לידה	Johannes Wolfgang Zender
מוקד פעילות	גרמניה
מקום לימודים	בית הספר הגבוה למוזיקה פרייבורג, האוניברסיטה למוזיקה ולאמנויות הבמה של פרנקפורט
סוגה	אופרה, מוזיקה סימפונית
שפה מועדפת	גרמנית
כלי נגינה	פסנתר
פרסים והוקרה	פרס גתה (1997); פרס המוזיקה של פרנקפורט (1997); Rome Prize of the German Academy Villa Massimo; בפסקה זו רשומה אחת נוספת שטרם תורגמה ;
	פרופיל ב-IMDb

הנס צנדר (בגרמנית: Hans Zender;‏ 22 בנובמבר 1936 – 22 באוקטובר 2019) היה מלחין ומנצח גרמני.

ביוגרפיה

בשנים 1959 עד 1963 היה מנצח התזמורת בתיאטרון העירוני בפרייבורג, ואחר היה למנצח ראשי בתיאטרון הממלכתי בבון. בעונת 1964–1965 השתתף בסמינר השני למוזיקה חדישה בקלן בבית הספר הגבוה למוזיקה על הריין, שמנהלו האמנותי היה קרלהיינץ שטוקהאוזן. ב-1968 נקרא לקיל, שם כיהן כמנהל מוזיקלי כללי עד 1972. אותה שנה החל בפעילותו כמנצח ראשי של התזמורת הסימפונית של רדיו זארבריקן. ב-1984 התמנה לראש האופרה הממלכתית של המבורג ולמנהל מוזיקלי כללי של התזמורת הסימפונית של המבורג. בשנת 1987 היה מנצח הראשי של התזמורת הקאמרית של רדיו הולנד בהילברסום, שם עבד עד 1990.

מ-1988 עד 2000 לימד צנדר הלחנה בבית הספר הגבוה למוזיקה בפרנקפורט. ב-1997 קיבל את פרס גתה של עיריית פרנקפורט. מ-1999 ועד למותו הוא כיהן כמנצח אורח קבוע של תזמורת הרדיו של דרום-מערב גרמניה בבאדן-באדן ופרייבורג.

צנדר נפטר ב-22 באוקטובר 2019 בביתו בעיירה מאיירסבורג (אנ') שבגרמניה.^[1]

2: לסופרן, מקהלה ותזמורת לטקסט של עזרא פאונד (1967)

3: לסופרן, טנור, בריטון, עשרה כלי נגינה וכלים אלקטרוניים לטקסים של מיגל דה סרוואנטס (1968)

4: ל-16 קולות ו-16 כלי נגינה (1969/72)

5: לקולות עם כלי הקשה לפי בחירה (1972/74)

6: לבס-בריטון, מקהלה מעורבת א'קאפלה וסרט הקלטה לפי בחירה (1988)

מודל להרכבים משתנים (1971-73)
Zeitströme ("זרמי-הזמן") לתזמורת (1974)
Elemente ("יסודות"), מונטאז' מוקלט לשתי קבוצות רמקולים (1976)
"קריאה ראשונה בהלדרלין" לרביעיית מיתרים עם קריינות (1979)
קריאה שנייה בהלדרלין לקריין, ויולה וכלים אלקטרוניים (1987)
denn wiederkommen ("חזור") (קריאה שלישית בהלדרלין) לרביעיית מיתרים וקריין (1991)
"מנמוזינה" (קריאה רביעית בהלדרלין) לקולות נשים, רביעיית מיתרים וסרט הקלטה (2000)
חמישה שירי הייקו (לו-שו 4) לחליל וכלי מיתר (1982)
"דיאלוג עם היידן" לשני פסנתרים ושלוש קבוצות תזמורתיות (1982)
"Stephen Climax", אופרה (1979-84, הצגת בכורה ב-1986)
"דון קיחוטה דה לה מנשה", אופרה (1989-91, הצגת בכורה ב-1993; גרסה חדשה 1994, בכורה ב-1999)
"מסע חורף" של שוברט - פרשנות מתוזמרת לטנור ותזמורת קטנה (1993)
"שיר השירים" (פרק ח'), אורטוריה לסולנים, מקהלה, תזמורת וכלים אלקטרוניים (1992/96, בכורה מלאה ב-1998)
שומאן - פנטזיה לתזמורת גדולה (1997)
"צ'יף ג'וזף", תיאטרון מוזיקלי בשלוש מערכות (בכורה ב-1005)

Zender, Hans. 2004. Die Sinne denken. Texte zur Musik 1975-2003. Edited by Jörn Peter Hiekel. Wiesbaden: Breitkopf & Härtel. ISBN 3-7651-0364-0 (a nearly complete edition of Zender’s writings)
———.1999. "A Road Map for Orpheus?" In Theory into Practice: Composition, Performance, and the Listening Experience. Collected writings of the Orpheus Institute 2. Edited by Peter Dejans. Leuven:Katholieke Universiteit Leuven. ISBN 9-061-86994-3
———. 1991. Happy New Ears. Das Abenteuer, Musik zu hören. Freiburg im Breisgau: Herder. ISBN 3-451-04049-2
———. 1998. Wir steigen niemals in denselben Fluß. Wie Musikhören sich wandelt. Second edition. Freiburg im Breisgau: Herder. ISBN 3-451-04511-7