המשפחות העשירות בהונגריה במחצית הראשונה של המאה ה-20 היו קבוצת משפחות שרובן ממוצא יהודי שהיו בעלי השפעה משמעותית על כלכלת הונגריה מתחילת במאה ה-19 (בעיקר מ-1850) ועד לשואה. תולדות משפחות אלה, בפרט היהודיות, שזורים בהיסטוריה, בעלייה ובפריחה הכלכלית והתרבותית של הונגריה ויהדות הונגריה בתקופה של כ-100 שנים עד שואת יהודי הונגריה. משפחות עשירות אלה תרמו רבות להקמת חלק ניכר מהמוסדות היהודיים החשובים של יהודי הונגריה (מבתי כנסת דרך בתי חולים ומוסדות צדקה לעיוורים, חירשים אילמים, בתי יתומים ועוד. הדירוג הוא לפי המגזין העסקי האמריקאי "פורבס".
היסטוריה
עלייתן של המשפחות האלה שזורה בסיפורה של יהדות הונגריה שלאחר האמנציפציה (מתן זכויות אזרחיות מלאות ליהודים), שתחילתה במהפיכת 1848 בהונגריה והמשכה כ-20 שנים לאחר מכן בפשרה האוסטרו-הונגרית של 1867 הידועה גם בכינוי הסכמה או התיישרות (בהונגרית: Kiegyezés בגרמנית: Ausgleich) הייתה הפשרה וההסכמה שהושגה בין האימפריה האוסטרית לבין מנהיגיו של העם ההונגרי, ואשר יצרה את האימפריה האוסטרו-הונגרית. התופעה השלילית שנלוותה לאמנציפציה הזו מבחינת יהדות הונגריה הייתה ההתבוללות, שהסתיימה לעיתים גם בהמרת הדת לנצרות.
התפתחות המשפחות היהודיות העשירות קיבלה ביטוי גם בהענקת תוארי אצולה לעשרות משפחות יהודיות ואף להענקת תואר ברון לכ-25 מהן (בהרחבה:משפחות ברונים יהודים-הונגרים).[1]
רקע
תהליך ההשכלה וההתפתחות הכלכלית של יהדות הונגריה קשורה בין היתר גם לפילוג יהדות זו לשלושה זרמים וביניהם הזרם הגדול והמרכזי: הניאולוגיה (נאו-תאולוגיה). בהתפתחות הניאולוגיה היו השפעות פנימיות (הונגריות) וגם חיצוניות (בעיקר מהאזורים דוברי גרמנית כמו גרמניה ואוסטריה). אחד מבסיסי התנועה (והרב הראשי הראשון) של התנועה היה הרב יהודה לייב לאופולד לעף, שהיה הראשון שהטיף באופן קבוע בהונגרית, תמך בהשתתפות היהודים במהפכת 1848–1849 והנהיג את המסורת להתפלל לשלום המלך ולמדינה. חידושי הזרם הניאולוגי נקשרו למעשה לתהליכי האמנציפציה וההטמעה, אך לא נגעו ביסודות הסדר התוכני הדתי. יסודות הדת היהודית לא השתנו כלל. עם זאת, בוצעו שינויים בדרשה (הליטורגיה העברית והארמית לא לוותה יותר בדרשות ביידיש, אלא בדרשות והסברים בהונגרית), כך היה גם בלבוש, בהתנהגות ובארכיטקטורה של בתי הכנסת (בתי כנסת החדשים שנבנו כללו כיפות ומגדלים), הרבנים החלו ללבוש חלוק שהזכיר אנשי הדת הלא יהודיים, התגלחו ולא גידלו זקן ופאות. מכאן צמחה גם השאיפה העצומה של יהדות זו להשכלה ולהצלחה כלכלית שכללה רוח ייזמית והתעשרות.
העיתון הפוליטי "פשטי נפלו", שנוסד בשנת 1850, עקב אחר האישים והמשפחות בעלי העושר רב ביותר בהונגריה. במשך עשרות שנים עבד צוות במערכת העיתון, כדי לגלות "רישומי מיסים" ולאתר "שמות עלומים" כדי לקבוע את הונם ורכושם של משפחות רבות. ניתוחי העיתון היו ארוכים ומעמיקים, ותיעדו את הצלחתם של היזמים מסוף המאה ה-19 ועד אמצע המאה העשרים (התקופה אליה מתייחס הניתוח והנתונים בערך).
מוסדות בתרומות המשפחות (חלקי)
המוסדות הוקמו בתרומות משפחות עשירות אלה וגם נוספות ביהדות הונגריה.[2]
המיליונרים
להלן רשימת 11 שמות של העשירים ביותר בהונגריה במחצית הראשונה של המאה ה-20 (עם רכוש מעל 10 מיליון פנגו הונגרי) עם הערכת רכושם לפי פורבס.[3]
- מנפרד וייס, ברון, מוצא יהודי, תעשיין, 35-30 מיליון פנגו הונגרי.
- מיקשה שיפר,[4] מוצא יהודי, יזם נדל"ן, 30-25 מיליון פנגו הונגרי. מיקשה שיפר נלקח על ידי הגסטפו לאחר הכיבוש הגרמני בהונגריה, ככל הנראה בחיפוש אחר רכושו הרב שהוסתר לדעתם. הוא נפטר כמה ימים לאחר חקירתו. סיבת המוות הרשמית הייתה אנגינה פקטוריס, אך רבים טענו כי התאבד. בן 77 היה במותו.[5][6][7]
- הנריק פלנר, מוצא יהודי, בנקאי, 30-25 מיליון פנגו הונגרי
- שאנדור הטווני-דויטש, ברון, מוצא יהודי, תעשיין ובנקאי, 30-25 מיליון פנגו הונגרי
- אנטל דרהר - מוצא אוסטרי תעשיין ובירה, בעל אחוזות, 20-18 מיליון פנגו הונגרי
- הנריק האגנמאכר - מוצא גרמני 20-18 מיליון פנגו הונגרי
- ארנה גשווינדט[8]- מוצא שווייצרי 20-18 מיליון פנגו הונגרי
- דיולה ולאיוש וולפנר[9] [10]- מוצא יהודי 18–20 מיליון פנגו הונגרי
- לאו לאנצי - מוצא יהודי 15 מיליון פנגו הונגרי
- דיולה קליין - מוצא יהודי 10 מיליון פנגו הונגרי
- ינה וידה - מוצא יהודי 10 מיליון פנגו הונגרי.
לקריאה נוספת
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
