בית האבות של החברה קדישא (בהונגרית: Chevra Kadisa Aggok Menháza) היה בניין שנבנה על ידי החברה קדישא של הקהילה היהודית של פשט בסוף המאה ה-19 עבור קשישים יהודים. כיום פועלות בו המחלקות לרפואה פנימית שיקומית והמחלקה לחולים כרוניים של בית החולים רחוב אוז'וקי (Uzsoki Utcai Kórház) שהוא בית החולים להתמחות של הפקולטה לרפואה כללית של אוניברסיטת זמלווייס ברובע "זוגלו" (רובע 14 של בודפשט).
היסטוריה
האדריכל היהודי המפורסם מהמאה ה-19 וילמוש פרוינד תכנן את המרכז הרפואי הלאומי, (Országos Gyógyintézeti Központ) לשעבר "בית החולים ברחוב סאבולץ' של הקהילה היהודית של פשט" בשנות ה-80 של המאה ה-19. לאחר מכן הוזמן על ידי החברה קדישא של פשט לבנות בניין בית אבות ברובע 14 של היום בבודפשט. הבניין גדול הממדים שנבנה בשנת 1892 הוא בניין ענק בסגנון אקלקטי. בתכנון הבניין צפה לפני פרוינד כל הזמן הפונקציה שהמבנה היה צריך למלא. העיצוב של חזית הלבנים הגולמיות - כמו המכון הלאומי לחרשים-אילמים יהודים בכיכר בתלן, שתוכנן גם הוא על ידי פרוינד - מכיל אלמנטים נאו-רנסאנסיים ונאו-רומנסקיים. הבניין היה במקור בן קומה אחת, בשנת 1926 הוא הורחב בשנייה. כל החלונות הם בסגירה מעגלית למעלה, הבניין משדר קצב מאוזן ומחולק לשני אגפים ורדיקל מרכזי. לבניין כניסה ראשית עם עיצוב מקושת המחולק לשני צדדים על ידי רדיקל מרכזי, על המדף הישר בחלק העליון יש כיתוב בעברית ובהונגרית:
בבניין היה גם בית כנסת, שארון הקודש שלו היה בסגנון אדיקולה (אלמנט רומי הכולל זוג עמודים קטנים וגמלון קטן מעליהם היוצרים נישה בקיר אטום. זה משמש כקישוט, כמקדש קטן בתוך מקדש גדול כאלמנט של עיצוב פנים). הארון נתמך על ידי שני עמודים, ומעל המדף העליון הוצבו שני לוחות הברית. הוצב גם חלון ורדים גבוה מעליו ומגן דוד בתוכו בעל ממדים גדולים. בימת בית הכנסת הוצבה קרוב לארון הקודש.
המוסד הולאם לאחר מלחמת העולם השנייה בשנת 1945 וכיום פועל כשתי מחלקות: האחת לרפואה פנימית שיקומית ושנייה המחלקה לחולים כרוניים של בית החולים רחוב אוז'וקי. הבניין הוא בניין שמור על פי חוק.
