המרידות בצבא הצרפתי (1917)

המרידות בצבא הצרפתי (1917) אירעו במהלך קרבות החזית המערבית במלחמת העולם הראשונה. בשיאן, במאי וביוני, המרידות הקיפו, ככל הנראה, כמעט מחצית מיחידות חיל הרגלים הצרפתי באותה חזית (אם כי לא הקיפו את כל חיילי אותן יחידות). בחילות אחרים, כמו התותחנים, השפעת רוח המרי הייתה קטנה יותר. הפיקוד הצרפתי דיכא בתקיפות ובהצלחה את אותן המרידות. אירועים אלה נשמרו בסוד ככל האפשר בעת התרחשותם, ומעטה הסודיות לא הוסר עוד עשרות שנים לאחר מכן, וחלקית - אף כיום. מרידה בהקף קטן יותר אירעה, כמה חודשים לאחר מכן, בקרב חיל המשלוח הרוסי בצרפת. זו דוכאה אף היא בתקיפות ובהצלחה.

רקע

באביב 1917 הצבא הצרפתי היה לאחר שרשרת של קרבות עקובים מדם, בעיקר כנגד הקיסרות הגרמנית, בהם אבדותיו של הצבא הצרפתי היו קרוב למיליון הרוגים, בלא שנראה היה שינוי כלשהו במצב הקיפאון ששרר לאורך החזית המערבית במלחמת העולם הראשונה, זו השנה השלישית. רובר ניוול, מפקד הצבא הצרפתי בחזית המערבית, ניסה לשבור את הקיפאון על ידי מתקפה על רכס שמאן דה דאם (Chemin des Dames) שמצפון לאן, באפריל 1917, מה שהוביל לפתיחת הקרב השני על האן. תוצאותיו של זה היו צנועות למדי, מנקודת ראות של מדינות ההסכמה, מה שאין כן לגבי אבדות הצבא הצרפתי, שהיו כבדות. אם כי שיעורי אבדות כאלה היו חזון נפרץ בחזית המערבית, הרי שלאחר הקזות הדם הנוראיות שצרפת חוותה בשנת 1916, בעיקר בקרב ורדן ובעת הקרב על הסום, זו הפעם נראה היה להנהגת המדינה שהציבור הצרפתי אינו מוכן עוד לשאת אבדות כאלה. ב-15 במאי 1917 ניוול הוחלף בפיליפ פטן.

הגנרל רובר ניוול ב-1916. המתקפה עקובת הדם, אשר הוביל באביב 1917, שימשה כזרז למרידות

המרידות

כבר בעת ההתקפה על רכס שמאן דה דאם נרשם שיעור עריקות גבוה בצבא הצרפתי. ב-27 במאי החלה מרידה של ממש, עת חיילים צרפתים, שאומדנים לגבי מספרם הגיעו עד ל-30,000, עזבו את קווי החזית, כמו גם עמדות עורפיות יותר, ועשו דרכם אל העורף. ברקע לאירועים אלה עמדה התחושה שחייהם של החיילים מוקרבים לשווא בהתקפות סרק. כן היה לחדשות על המהפכה ברוסיה חלק מה בהלכי הרוח בין החיילים הצרפתים, שכן היו מורדים ששרו שירים מהפכניים והניפו דגלים אדומים. חלק אחר נודע אף לעלונים פציפיסטיים שהופצו בחשאי על ידי סוכנים גרמניים. במקביל, חיילים צרפתים המוצבים בעמדות עורפיות, כמו למשל בסואסון (Soissons) שבפיקרדי, סירבו לפקודות שניתנו להם, לתפוס את קווי החזית. כן אירעו מקרים בהם חיילים ניתקו קרונות מרכבות, כדי למנוע את הסעתן, הציתו רכוש או שהפגינו נגד המלחמה. ב-1 ביוני, רגימנט רגלים מורד השתלט על העיירה מיסי-או-בואה (Missy-aux-Bois) והיה צורך בהפעלת כוח ובירי כדי להשתלט מחדש על הכפר. כן נבזזו טורי אספקה בידי חיילים מורדים. תופעות כמתואר התפשטו בין יחידות הצבא הצרפתי שבחזית המערבית. על פי הערכות שונות, מידה זו אחרת של פעולות מרי באה לידי ביטוי בקרוב למחצית מאוגדות הרגלים, אם כי באופן לא אחיד. מספר אוגדות נתפסו באופן רציני להלכי הרוח המרדניים, אחרות הושפעו באופן רציני פחות, אך עדיין משמעותי, ובאוגדות נוספות אירעו מקרי פריקת עול המשמעת בהיקף קטן יותר, אך באופן מתמשך. כל המתואר חל בעיקר על יחידות הרגלים. יחידות אחרות, כמו התותחנים, הושפעו באורח משמעותי פחות מהלכי הרוח המרדניים. בנוסף למרידות, אירעו מקרים רבים מאוד של פריקת עול המשמעת באופן כללי: חיילים שהכו שוטרים צבאיים, או חיילים במספרים גדולים מאוד שחזרו מבוסמים מחופשתם.

פיליפ פטן

דיכוי המרידות

הפיקוד הצרפתי הגיב באופן חד ותקיף. החל מ-8 ביוני נערכו אלפי מעצרים, כאשר העצורים נקבעו על ידי מפקדיהם, ובדרך כלל לא נתקלו מעצרים אלה בהתנגדות רבה מתוך שורות החיילים. 3,427 משפטים נערכו, ובהם נשפטו 23,385 חיילים. כמה מאות מבין אותם חיילים נשפטו למוות, וחלק מאותם עונשים בוצעו. כיוון שחלק מן התיעוד של אותם מהלכים עדיין חסוי, אין מספרים מדויקים, הן לגבי פסקי דין המוות, שמספרם מוערך בכמה מאות, והן לגבי ביצועם, שמספרם מוערך בכמה עשרות.

מרידה בקרב חיל המשלוח הרוסי

מרידה נוספת, על רקע שונה ובמועד מאוחר יותר באותה שנה, ארעה בקרב חיילי חיל המשלוח הרוסי בצרפת. לאחר מהפכת פברואר (מרס 1917, פברואר לפי הלוח היוליאני שהיה נהוג אז ברוסיה), שהשתלשלות האירועים לאחריה הובילה בהמשך ליציאת רוסיה מן הלחימה לצד מדינות ההסכמה, הפיקוד הצרפתי התייחס לחיילים אלה באי-אמון. לפיכך, במהלך השנה הורחקו הרוסים מהחזית ומתפקידי לחימה, ושתי חטיבות של חיל המשלוח הרוסי רוכזו באזור לה קורטן (La courtine) בלימוזן שבמרכז צרפת. ואכן המאורעות ברוסיה עוררו בחלק מן החיילים הרוסים תסיסה. בספטמבר, אחת החטיבות הרוסיות מרדה. החטיבה המורדת הוקפה בחיילים צרפתים, וברוסים שלא מרדו, מן החטיבה השנייה. המורדים הופגזו בתותחים, וכן נערכה לחימה בתוך המחנה. 19 מן המורדים נהרגו. מנהיגי המרד נשלחו לעבודות פרך, ויתרת החיילים, כ-10,000 במספר, נשלחו לפלוגות עבודה בצפון אפריקה.

אחרית דבר

המרידות, אף על פי שדוכאו, הביאו לתוצאות חיוביות מבחינת החיילים הצרפתיים. פטן החליט לחדול מן המתקפות ההמוניות, מרובות האבדות (ומעוטות התוצאות), ולהמתין לבוא האמריקנים, שזמן קצר קודם לכן הצטרפו למדינות ההסכמה, ולבוא הטנקים, שאף הם החלו להשתלב בלחימה זמן קצר קודם לכן. לעת עתה, במקום זאת, נקט בשיטת לוחמה לפיה נערכה שורה של מתקפות בקנה מידה קטן יותר, לאחר הכנה קפדנית ובסיוע ארטילרי מסיבי, ואלה הוכתרו לרוב בהצלחה. כך עלה, במקביל, המורל של הצבא הצרפתי.

לקריאה נוספת

• Offenstadt, Nicolas. Les fusillés de la Grande Guerre, Éditions Odile Jacob, Paris, 1999 (צרפתית)
• אליסטר הורן, "ורדן, מחיר התהילה". מאנגלית: שרגא גפני, הוצאת מערכות, 1967.
• סיריל פולס, "מלחמת העולם הראשונה", הוצאת מערכות, 1981, מאנגלית: 1960 ,Cyril Falls, The First World War, תרגם: שרגא גפני.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא המרידות בצבא הצרפתי בוויקישיתוף

• המרידות של 1917 (צרפתית)