המסע המופלא (ביפנית: 千と千尋の神隠し, ברומאג'י: Sen to Chihiro no Kamikakushi - סֵן טוֹ צִ'יהִירוֹ נוֹ קַמִיקַקוּשִי; באנגלית: Spirited Away) הוא סרט אנימה מ-2001. הסרט נכתב ובוים על ידי הייאו מיאזאקי, הונפש על ידי סטודיו ג'יבלי והופץ על ידי טוהו. עלילת הסרט עוקבת אחר צ'יהירו, ילדה בת 10 שנקלעת לעולם הרוחות של קאמי של דת השינטו. אחרי שהוריה נהפכו לחזירים בגלל המכשפה יובאבה, צ'יהירו מוצאת עבודה בבית המרחץ של יובאבה עד שתמצא דרך לשחרר את עצמה ואת הוריה ולחזור לעולם האנושי.
הסרט שופע אלגוריות ומסרים על נפש האדם ועל יחסיו עם הסביבה. הוא בא לתאר את התבגרותה של ילדה ואת "חניכתה" בעזרת סיועים מסביבתה החדשה. גם הדמויות שנראות כרעות או מתנכלות בתחילתה מתגלות כדמויות מורכבות יותר מן הצפוי ואפילו חברותיות מאוד[2].
העלילה מתחילה כאשר ילדה בשם צ'יהירו, עוברת לבית חדש יחד עם הוריה.
אביה של צ'יהירו מנסה לנסוע בדרך קיצור, אך הוא טועה בדרך.
צ'יהירו ומשפחתה הגיעו בטעות לפארק שעשועים נטוש, והחליטו להיכנס ולחקור אותו.
הם מגלים שהגיעו למקום שבו יש רק מסעדות, שם הוריה של צ'יהירו מחליטים לשבת לאכול, אך יובאבה, המכשפה השולטת במקום, הופכת אותם לחזירים כיוון שהאוכל לא היה מיועד להם. צ'יהירו מגלה שהיא לכודה בעולם הרוחות בתקופת האדו, אך למזלה פוגשת בנער בשם האקו, שעוזר לה להשיג עבודה בבית-מרחץ לרוחות שונות ומשונות כך שתוכל להישאר מבלי שיובאבה, המכשפה השולטת במקום, תפגע בה. בעזרתו של האקו, צ'יהירו מנסה להחזיר את הוריה בחזרה לבני אדם ובדרך היא מתמודדת עם שלל הרפתקאות יוצאות דופן.
הדמויות הראשיות
צ'יהירו - ילדה בת 10 שהגיעה לעולם הרוחות מתוך טעות גמורה. בתחילת הסרט היא מתקשה להתרגל למקום, אך אט אט לומדת לנצל את האומץ והתכונות הטובות שבה. כשהיא מתחילה לעבוד במקום משנה יובאבה את שמה ל"סן", אולם האקו עוזר לה לשמור על שמה האמיתי בסוד.
האקו - נער מסתורי בן 12, משרתה האישי של יובאבה אשר רוב עברו אינו ידוע ושמועות רבות רצות סביבו, עוזר לצ'יהירו לשרוד בעולם הרוחות. מסוגל לעשות קסמים מסוימים ומכונה בפי הרוב "מאסטר האקו". שמו האמיתי הוא קוהאקו והוא נזכר בכך הודות לצ'יהירו. באותה העת היא רכבה עליו בעודו עף בשמיים כדרקון וכששמע את שמו האמיתי חזר לצורתו האנושית.
יובאבה - מכשפה המנהלת את בית המרחץ לרוחות. מסכימה בעל כורחה לקבל את צ'יהירו במקום העבודה.
מר קמאז'י - איש דמוי עכביש הממונה על הכבשן במלון. נראה אדיש בתחילה, אך מגלה חיבה של סבא אל צ'יהירו ועוזר לה.
לין - עובדת בבית המלון. היא והאקו ארגנו שלאחר שהאקו ישיג עבודה עבור צ'יהירו הוא יפנה "במקרה" אל לין כדי שתיקח את הילדה תחת חסותה.
אין פנים - רוח מוזרה שהופיעה משום מקום בבית המרחץ, לאחר שצ'יהירו הכניסה אותו מתוך מחשבה שהוא אחד מהאורחים. אך הרוח הזו מתחילה לאכול את העובדים והאורחים בבית המרחץ. מסוגל לייצר זהב. משמיע קול חלוש ומדבר בקול של מי שהוא אוכל.
בו - התינוק גדול-הממדים המפונק של יובאבה, והיחיד שליובאבה אכפת ממנו.
זניבה - אחותה התאומה הזהה של יובאבה עם אישיות המנוגדת לה. גרה לבדה בבקתה בלב יער.
יוקו - אמה של צ'יהירו
אקיו - אביה של צ'יהירו
הפסקול
את הפסקול של הסרט הלחין ג'ו היסאישי, כברבים מסרטיו של מיאזאקי. סגנונו הוא עירוב של הסגנון המערבי הקלאסי עם הרמוניות וכלי הקשה יפניים. קטעי הלחן השונים, החוזרים לעיתים ומשתלבים זה בזה, מאפיינים את הדמויות השונות בסרט ואת מצבן הרגשי.
נושאים
הנושאים של הסרט מושפעים בכבדות מפולקלור שינטו-בודהיסטי יפני. רוב עלילת הסרט מתמקדת סביב בית מרחץ יפני שבו מגוון רחב של דמויות מהפולקלור היפני, ביניהן רוחות קאמי, באות להתרחץ.
צ'יהירו פוגשת רוחות קאמי של חיות או צמחים. מיאזאקי אמר על כך[3]: "בזמנו של סבי, האמינו שקאמי התקיימו בכל מקום - בעצים, נהרות, חרקים, בארות, כל דבר. הדור שלי לא מאמין בזה, אבל אני אוהב את הרעיון שכולנו צריכים לנצור את הכול מכיוון שרוחות עלולות להיות שם, ועלינו לנצור הכול כי יש סוג של חיים להכול."
חלקים מהסרט הושוו לסיפורי פנטזיה מערביים בגלל מוטיבים דומים אלמנטים משותפים.
הפצה
הסרט יצא לאקרנים ביפן בשנת 2001. כ-23 מיליון יפנים צפו בסרט (כשישית מאוכלוסיית יפן).
ב-2002 יצא הסרט באמריקה בדיבוב לאנגלית (בקולותיהם של דבי צ'ייס - "לילו וסטיץ'"; וג'ייסון מארסדן - "אבא חורג, אמא חורגת") וב-3 ביולי 2003 יצא לאקרנים בישראל בשתי גרסאות – מתורגמת ומדובבת (בקולותיהם של לני כהן; ויונתן השילוני – "חלומו של הנרי").
סכום ההכנסות הכולל מהקרנות הסרט ביפן ומחוץ ליפן הגיע ל-395.58 מיליון דולר[4].
לאחר צאת הסרט הכריז מיאזאקי כי יהיה זה סרטו האחרון. אולם מאז חזר לביים סרטי אנימה נוספים.
