הבחירות לראשות מפלגת העבודה נערכו בספטמבר 2011 בין מתפקדי המפלגה. בעקבות פרישתו של אהוד ברק מהנהגת של מפלגת העבודה הישראלית, הוכרזו בחירות לראשות המפלגה. סיבוב ההצבעה הראשון נערך ב-12 בספטמבר ובו התמודדו ארבעה מועמדים. מאחר שאיש מבין המתמודדים לא זכה בלפחות 40% מהקולות כפי שמחייבת חוקת המפלגה, נערך סיבוב הצבעה שני בו התמודדו שני המתמודדים שזכו במירב הקולות בסיבוב בראשון, עמיר פרץ ושלי יחימוביץ'. סיבוב ההצבעה השני נערך ב-21 בספטמבר, ובו ניצחה שלי יחימוביץ' עם 54.5% מהקולות.
רקע
ב-17 בינואר 2011 התפלגו יו"ר המפלגה אהוד ברק וחברי הכנסת מתן וילנאי, שלום שמחון, עינת וילף ואורית נוקד מסיעת העבודה בכנסת והקימו סיעה חדשה בשם "העצמאות". הרקע לפרישתם היה כוונתם של שניים מחברי סיעת העבודה לפרוש ממנה, כפי שהביעו אותה שבוע קודם לכן[1], בשל התמרמרותם לנוכח מצב המפלגה. באותו היום התפטרו מהממשלה שלושה חברי כנסת מטעם המפלגה: יצחק הרצוג, אבישי ברוורמן ובנימין בן אליעזר. ימים ספורים לאחר מכן נבחר השר לשעבר מיכה חריש ליושב ראש המפלגה הזמני וכעבור חודשיים אושר מינויו באופן רשמי על ידי ועידת המפלגה.
לקראת הבחירות לראשות המפלגה שנקבעו להיערך בספטמבר 2011, הודיעו על מועמדותם חברי הכנסת יצחק הרצוג, עמיר פרץ, שלי יחימוביץ', עמרם מצנע ואיש העסקים אראל מרגלית. חבר הכנסת אבישי ברוורמן הודיע אף הוא על התמודדותו אולם הסיר את מועמדותו זמן קצר לאחר מכן[2]. ראש עיריית מעלות-תרשיחא שלמה בוחבוט הודיע שיתמודד לתפקיד אולם פרש מהמירוץ והביע את תמיכתו בעמיר פרץ, ימים ספורים לפני סגירת מפקד החברים.
ביוני 2011 הסתיים מפקד החברים שערכה המפלגה. מספר חברי המפלגה עלה מכ-20,000 חברים לכ-82,000 חברים (עליה של 62,000 חברים). בעקבות טענות שהועלו נגד כשרות חלק מההתפקדויות, נעשתה בדיקה של הטפסים ואף היה חשש שהליך הבדיקה יביא לדחיית יום הבחירות. לבסוף, התפרסם ספר הבוחרים הסופי באיחור של כשלושה שבועות, זאת לאחר שכ-6,000 מתפקדים נפסלו ו-14,000 מתפקדים נוספים נשארו על תנאי עד הסדרת תשלומם למפלגה. מרגלית הודיע כי הוא שוקל עתירה לבג"ץ לדחיית מועד הבחירות עקב הדחייה בפרסום ספר הבוחרים, אולם לבסוף החליט לפרוש מן המירוץ כשבוע לפני הבחירות, והעביר את תמיכתו להרצוג.
הבחירות
הבחירות לראשות מפלגת העבודה מתקיימות בהצבעה בשני סבבים, כאשר שני המועמדים המובילים מהסיבוב הראשון עולים לסיבוב שני. אם מועמד זוכה במעל 40% מהקולות בסיבוב הראשון, הוא זוכה אוטומטית ולא מתקיים סיבוב שני.
ב-12 בספטמבר 2011 נערכו בחירות מקדימות לראשות המפלגה. מספר בעלי זכות הבחירה היה 66,310 איש, ו-65% מהם הצביעו בבחירות שנערכו ב-171 קלפיות אשר היו פזורות ברחבי הארץ. תוצאות הבחירות היו: שלי יחימוביץ' – 32%; עמיר פרץ – 31%; יצחק הרצוג – 25%; עמרם מצנע – 12%. לאור העובדה שאיש מהמתמודדים לא השיג 40 אחוזים מהקולות, בהתאם לתקנון, נערך סיבוב שני בין שני המדורגים במקומות הראשונים. בסיבוב השני של הבחירות המקדימות שנערך ב-21 בספטמבר ובו שיעורי ההצבעה עמדו על כ-61%, ניצחה יחימוביץ' כשגרפה 53.8 אחוזים מקולות המצביעים לעומת פרץ שסיים עם 45.5 אחוזים (0.7 אחוזים נוספים מהמצביעים נמנעו). בכך נבחרה יחימוביץ' לתפקיד יושבת-ראש המפלגה[3][4].
מועמדים
4 מועמדים התמודדו על ראשות מפלגת העבודה בבחירות אלו:[5]
תוצאות
יחימוביץ' נבחרה לראשות המפלגה, והפכה למנהיגה השנייה של המפלגה מאז גולדה מאיר, שנבחרה לראשות מפא"י ב-1969 והפכה אוטומטית למנהיגת מפלגת העבודה עם מיזוג מפא"י עם רפ"י ואחדות העבודה[6].
הערות שוליים
