הארמון המלכותי הוקם תחילה בתור בניין עיריית אמסטרדם שנבנה בשנים 1648–1665 בשיא תור הזהב של הולנד. בשנת 1808 קבע המלך לואי בונפרטה (אחיו של נפוליאון בונפרטה) את משכן מלכותו בבניין זה בלב אמסטרדם, בתקופה זו גם הוסר בית השקילה שניצב במרכז כיכר דה דאם בקדמת הארמון, מאז ועד היום משמש המבנה כארמון מלכותי.
הארמון המלכותי של אמסטרדם הוא כיום אחד משלושה ארמונות מלכותיים רשמיים של משפחת המלוכה ההולנדית.
היסטוריה
בשנת 1648 נחתם שלום וסטפאליה שהעניק להולנד עצמאות מידי האימפריה הספרדית והביא כך לסיום מלחמת שלושים השנים. הסכם השלום הביא לנקודת שיא תרבותית ומסחרית בתור הזהב של הולנד ולמעשה החל תהליך פריחה ברחבי ממלכת הולנד שנמשך כ-30 שנים, בתקופה זו ספינות הולנדיות קיימו מסחר ברחבי העולם, מושבות הולנדיות התקיימו ביבשת אמריקה, אפריקה ואסיה והייתה פריחה תרבותית וכלכלית רבה ברחבי הולנד.
אמסטרדם הייתה באותה עת כבר עיר נמל חשובה וכללה מעמד בורגני מפותח של סוחרים ואנשי אדמיניסטרציה שניהלו את מפעל המסחר ההולנדי. באותה שנה בה נחתם הסכם השלום ב-1648, הוחלט להקים בניין עירייה חדש בעיר אמסטרדם, כדי לשקף את חשיבות העיר ואת השגשוג הרב של התקופה. יעקוב ואן קמפן נבחר לתכנן את המבנה החדש, הוא בחר בסגנון הקלאסיציסטי שהיה נהוג בתקופה, כאשר הרעיון העיצובי התבסס על מבני שלטון של האימפריה הרומית שכן ההולנדים ראו עצמם בתור ממשיכים של הרומאים בצפון אירופה.
את המבנה החדש הוחלט להקים במרכז העיר, כחלק מרחבה שישבה על סכר נהר האמסטל, כיכר שנקראת כיום דה דאם. בתקופה זאת הכיכר השקיפה על תעלות המים ורציפי המסחר העיקריים שפרקו סחורה מאוניות המסחר ההולנדיות. בניית המבנה ארכה שבע שנים בעלות של 8.3 מיליון גילדן הולנדי, הוא נבנה מאבן חול בעלת גוון צהבהב שהגיעה ממערב סקסוניה התחתונה שבצפון-מערב גרמניה, פנים המבנה נבנה בעיקר משיש. בשנים שלאחר פתיחת בית העירייה, היה זה המבנה האדמיניסטרטיבי הגדול ביותר באירופה, בתקופה זו היה גם אחד מהטוענים לכתר הפלא השמיני של העולם.
הארמון המלכותי בשנת 1814, לאחר הכתרתו של וילם הראשון.כיכר דה דאם, הארמון המלכותי ומימין הכנסייה החדשה, סביבות 1900.המלך וילם-אלכסנדר, המלכה מקסימה ושלוש בנותיהם במרפסת הארמון, באפריל 2013 לאחר שוילם הוכתר כמלך הולנד.
בשנת 1795 נכנסה הולנד לתקופת הרפובליקה הבטאווית כתוצאה ממהפכה דומה לזו שהתרחשה בצרפת בתקופה. במהלך שנות הרפובליקה מלך הולנד נותר בגלות באנגליה, בשנת 1806 הולנד נכנעה לשליטה צרפתית ולואי בונפרטה הוכתר כמלך הולנד בתור 'לואי הראשון'. לאחר שניהל את חצר המלוכה מהאג ואוטרכט, החליט להעביר את מרכז השלטון לעיר אמסטרדם שהייתה אז מוקד כוח חשוב. לשם כך הוא בחר את בניין העירייה כארמון מלכותי, בתקופתו גם שופצה הכיכר מול הארמון (דאם) ונהרס בית המשקולות שניצב במרכזה כדי לשפר את הנוף מהארמון. לאחר שנתיים בלבד במעונו החדש, ויתר לואי על כס המלכות ובנו לואי השני הומלך במקומו, אך עשרה ימים בלבד לאחר מכן ב-12 ביולי1810 סופחה הולנד באופן רשמי לצרפת. בבניין הארמון שכן בתקופה זו מעונו של המושל הצרפתי שארל פרנסואה לברון.
בשנת 1813 לאחר שהובסה צרפת על ידי הקואליציה האנטי-צרפתית השישית, חזר הנסיך וילם מבית אורנג' להולנד והוכתר בתור וילם הראשון, מלך הולנד. הארמון המלכותי באמסטרדם חזר להיות מעון מלכותי ומעתה ישכון בו מונרך מבית המלוכה ההולנדית, וילם גם הפך את אמסטרדם להיות עיר הבירה הרשמית של ממלכת הולנד.
בשנת 1936 הארמון המלכותי הפך לנכס של הכתר ההולנדי. כיום הוא משמש את משפחת המלוכה בעיקר לאירועים מיוחדים ואירוח מבקרים ממדינות אחרות. בשנים 2005–2009 הארמון עבר שיפוץ נרחב, חלקים רבים בארמון פתוחים כיום לציבור הרחב כמוזיאון וכאטרקציית תיירות.
תמונות הארמון
הצריחון וקדמת הארמון עם הגמלון הניצב מעל לפתח הארמון.
הנוף הנגלה מהצריחון על גג קדמת הארמון.
פסל אטלס האוחז בכדור הארץ, מעל לגמלון בחלקו האחורי של הארמון.
חלקו האחורי של הארמון הפונה לרחוב 'ניוורזיץ ורברגוואל'.
.jpg)
