הארי תאודור נייקוויסט (באנגלית: Harry Theodor Nyquist; 7 בפברואר 1889 – 4 באפריל 1976) היה פיזיקאי ומהנדס חשמל שוודי־אמריקאי, בעל תרומות חשובות לפיתוח תורת האינפורמציה.
קורות חייו
נולד בוורמלנד, שוודיה, ללארס נייקוויסט (1847) וקטרינה אריקסדוטר (1857). היגר לארצות הברית ב-1907. למד לתואר ראשון ושני בהנדסת חשמל באוניברסיטת דקוטה הצפונית. קיבל תואר דוקטור בפיזיקה מאוניברסיטת ייל בשנת 1917. עבד במחלקת המחקר של AT&T עד שנת 1934 והמשיך כשזו הפכה למעבדות בל, עד פרישתו בשנת 1954.
זכה במדליית הכבוד מטעם איגוד מהנדסי החשמל והאלקטרוניקה (IEEE) בזכות "תרומות יסודיות להבנה כמותית של רעש תרמי, שידור מידע, ומשוב שלילי". באוקטובר 1960 קיבל מדליה מטעם מכון פרנקלין עבור "ניתוחיו התאורטיים והמצאותיו הפרקטיות בתחום מערכות תקשורת ב-40 השנים האחרונות, ביניהם, עבודתו המקורית בתאוריות שידור טלגרף, רעש תרמי במולכים חשמליים, ובהיסטוריה של מערכות משוב". בשנת 1960 קיבל את מדליית ה-IEEE וב-1969 קיבל מדליה מטעם האקדמיה הלאומית להנדסה.
לאחר פרישתו התגורר בפאר שבטקסס ונפטר ב-4 באפריל 1976.
תרומותיו למדע
כמהנדס במעבדות בל, נייקוויסט תרם רבות בנושא רעש תרמי (הקרוי רעש ג'ונסון-נייקוויסט), יציבותם של מגברי משוב, טלגרפיה, פקס, טלוויזיה ובעיות תקשורת אחרות. פיתח יחד עם הרברט איווס את מכשיר הפקס הראשון של AT&T שיצא לציבור ב-1924. ב-1932 פרסם מאמר קלאסי על יציבותם של מגברי משוב. קריטריון היציבות של נייקוויסט מופיע עד היום בכל ספר לימוד על תאוריית איזון משוב.
עבודתו התאורטית המוקדמת על קביעת רוחב פס מינימלי לשידור אינפורמציה הניחה את היסודות לפיתוחים המאוחרים יותר של קלוד שאנון ולתורת האינפורמציה.
ב-1927 קבע כי מספר הפעימות שניתן לשדר בטלגרף ביחידת זמן מוגבל לפעמיים רוחב הפס. נייקוויסט פרסם את תוצאותיו במאמר "Certain topics in Telegraph Transmission Theory" בשנת 1928. החוק הוא אנלוגי לקריטריון נייקוויסט-שאנון בתורת הדגימה.
ראו גם
קישורים חיצוניים
