האספה המחוקקת של מערב בנגל
পশ্চিমবঙ্গ বিধানসভা
पश्चिम बंगाल विधानसभा
West Bengal Legislative Assembly![]() |
|
מדינה |
מערב בנגל |
|---|
|
סוג |
וידהאן סבהה, בית מחוקקים חד-ביתי |
|---|
|
היסטוריה |
|---|
|
תקופת הפעילות |
1861–הווה (כ־163 שנים) |
|---|
|
הרכב |
|---|
|
מספר מושבים |
294 |
|---|
 |
- קואליציה (227):
- אופוזיציה (66):
- אופןזיציה אחרת
|
|
בחירות |
|---|
|
בחירות קודמות |
27 במרץ עד 29 באפריל 2023 |
|---|
|
בחירות הבאות |
2026 |
|---|
|
משכן |
|---|
  |
|
אתר אינטרנט |
|---|
|
www.wbassembly.gov.in |
  |
האספה המחוקקת של מערב בנגל (בבנגלית: পশ্চিমবঙ্গ বিধানসভা; בהינדי: पश्चिम बंगाल विधानसभा; באנגלית: West Bengal Legislative Assembly) היא בית המחוקקים המדינתי של מערב בנגל.
היסטוריה
הגוף המחוקק הראשון שהוקם בנשיאות בנגל של הראג' הבריטי הוקם ב-1861, כגוף בן 12 מחוקקים ממונים. ב-1892 הוגדל מספר חבריה ל-20, שבעה מתוכם נבחרים. ב-1909 הוגדל המספר ל-50 מחוקקים, ובחוק ממשלת הודו מ-1919 הועלה ל-125, שהתכנסה לראשונה בפברואר 1921.[1]
ב-1935 חוקק הפרלמנט הבריטי את חוק ממשלת הודו, 1935, שהורה על הקמת בתי מחוקקים בכלל מחוזות הודו הבריטית. בחוק נקבע כי בבנגל יהיו שני בתים, וכי בבית התחתון, האספה המחוקקת, יהיו 250 חברים ויתקיימו בחירות אחת לחמש שנים, ובבית העליון, המועצה המחוקקת יהיו בין 63 ו-65 חברים, ואחת לשנתיים יתקיימו בחירות לשליש מחברי הבית.[2]
עם עצמאות הודו באפריל 1947 חולקה בנגל למזרח בנגל (מזרח פקיסטן) המוסלמית שנכללה בפקיסטן ומערב בנגל שהייתה להודו. האספה המחוקקת חולקה, והאספה המחוקקת שהוקמה במערב בנגל החזיקה ב-90 חברים נבחרים ושני נבחרים ממונים כנציגי הקהילה האנגלית-הודית. המועצה המחוקקת התפזרה.
בחוקת הודו שנכנסה לתוקף ב-26 בינואר 1950 נקבע כי במערב בנגל יהיה בית מחוקקים דו-ביתי, בן 240 חברים (שנים מהם ממונים כנציגי הקהילה האנגלית-הודית) בבית התחתון ו-51 חברים בבית העליון. הבחירות הראשונות לאספה לאחר עצמאות הודו נערכו ב-1952.[1] ב-1954 הוגדלה האספה באחד כאשר צ'נדנגאר אוחדה עם המדינה.[3][4]
האספה הוגדלה ל-254 חברים, בהם שני נציגים ממונים לייצוג הקהילה האנגלו-הודית, לאחר הכנס חוק ארגון מחדש של המדינות לתוקף בנובמבר 1956, בו הועבר אזור מביהר למערב בנגל, ולאחר הבחירות לאספה ב-1957 היו בה ארבעה חברים ממונים כנציגי הקהילה האנגלו-הודית.[1]
במרץ 1969 העבירה האספה חוק שביטל את הבית העליון, והפרלמנט ההודי אישר את התיקון לחוקה, והבית העליון בוטל באוגוסט 1969. ההחלטה לפזר את הבית העליון קודמה בידי המפלגה הקומוניסטית של הודו (מרקסיסטית) לאחר שפוזרה ממשלת המפלגה שהוקמה ב-1967 והקמת ממשלה שקיבלה את אימון הבית העליון, בו החזיק הקונגרס הלאומי ההודי, בלבד.[5]
האספה בוחרת את 16 נציגי מערב בנגל ברג'יה סבהה.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ 1 2 3 Amiya Kumar Chaudhuri, “Control, Politics and Perspective of a State Legislature”, The Indian Journal of Political Science vol. 54, no. 1, 1993, עמ' 86–107, JSTOR 41855642
- ^ Government of India Act 1935, Chapter III: The Provincial Legislature
- ^ Cehpter IV: Composntion of the Lagilative Bodies, Report on the Second General Elections in India, 1957, New Dlehi: Election Commussuon of India, עמ' 20–19
- ^ The Chandernagore (Merger) Bill, 1954, s. 6 to 9
- ^ Chakshu Roy, Bengal wants Upper House back : how states have Councils, PRS legislative research, May 20, 2021
