מפה של האימפריה הרומית בתחילת העשור השמיני של המאה השלישית. בצהוב ממלכת תדמור, בירוק האימפריה הגאלית, באדום האימפריה הרומית
בימי משבר המאה השלישית, הפלישות הברבריות שתקפו את האימפריה הרומית גרמו לכך, שבזמן שכל האימפריה הותקפה קשות, השלטון המרכזי עסק בעיקר במהומות החמורות ביותר. כלומר, במזרח עם הסאסאנים ובחזית הדנובה. כתוצאה מכך, הכוח שנשלח להגן על גאליה (צרפת דהיום) היה קטן ולא מצויד. לאחר שהצבא הצליח להביס שבט גרמאני שחזר מבזיזה, החליט פוסטומוס שהיה מפקד הכוח בגאליה, לחלק את השלל בין חייליו ולא להחזיר אותו לבעליו המקוריים. כתוצאה מכן, דרש הקיסר גליאנוס שהשלל יוחזר לבעליו המקוריים. החיילים הכריזו על מפקדם פוסטומוס קיסר והוא הכריז על יסוד האימפריה בשנת 260. אצילי האזורים הסמוכים (בעיקר צרפת, בריטניה וחלקים מסוימים של ספרד), הכירו באימפריה החדשה בתמורה לכך שכל מעיינו של הקיסר יהיה הגנה על המקום.
שלטונו של פוסטומוס
פוסטומוס, קיסרה הראשון של האימפריה קבע את בירתו ב-קולוניה קלאודיה (כיום קלן) והקים שם מבנה שלטוני זהה לזה של רומא. הוא יסד סנאט מהמשפחות האצילות של האזורים שבשליטתו, הקים אספת עם ומינה שני קונסולים כל שנה. הוא הדף את הניסיון של הקיסר גליאנוס לאחד את האימפריה ב-263. ב-268, אחד ממפקדיו מרד נגדו והכריז על עצמו קיסר בעיר מוגונטיאקום (דהיום מיינץ). פוסטומוס הצליח לנצחו, אבל נרצח בידי חייליו, ייתכן שבגלל שלא נתן להם להחריב את העיר.
לאחר פוסטומוס
לאחר פוסטומוס, איבדה האימפריה את כוחה והידרדרה למלחמות אזרחים. ספרד ולאחריה גם בריטניה פרשו מאימפריה והשלטון הפנימי היה לא יציב. מכת המוות ניתנה על ידי קיסר רומאאורלנוס בשנת 274 כחלק ממאמציו (המוצלחים) לאחד את האימפריה.
