אביו של דז'ה קוסטולאני היה ארפאד קוסטולני[3][4] (1859–1926מורה לפיזיקה ומתמטיקה,[5] ואמו הייתה אאולאליה ברנר (1866–1948). סבו מצד אביו היה אגושטון קוסטולאני, פקיד בנק ששירת כסרן בצבא של הגנרל בם במהפיכת 1848 בהונגריה (הכיר אישית הן את מנהיג המהפיכה לאיוש קושוט והן את המשורר שאנדור פטפי). הוא זה שלימד את נכדו דז'ה קוסטולאני קרוא וכתוב וגם אנגלית. התינוק הוטבל ב־7 באפריל1885, בקהילה הרומית-קתולית בסנטה טרזה בסובוטיצה, סנדקיו היו אישטוואן הופבאואר, לימים גנרל 3 כוכבים ואשתו, איזבלה אורבץ.[6] הילד קיבל בטבילה את השמות הפרטיים דז'ה, אישטוואן ואיזבלה.[7]
דז'ה החל את בית הספר התיכון בסובוטיצה, ואז גורש ממנו בגלל קונפליקט עם אחד המורים (העיר הערה על המורה שלו להונגרית) וכתלמיד אקסטרני סיים את בחינות הבגרות שלו בעיר סגד. כתבו הראשון, שפורסם בדפוס היה שירו בשם "שיר אחד", שפורסם ב־29 באוקטובר1901, בגיליון 295 של העיתון פשטי נפלו "יומן בודפשט" (Pesti Napló).[8] בשנת 1903 עבר לבודפשט ונרשם לחוג הונגרית-גרמנית בפקולטה למדעי הרוח. כאן פגש והתיידד עם מיהאי באביץ', ועם המשורר דיולה יוהאס והחל בתכתבות פעילה איתם. הוא יצר קשרי ידידות לכל החיים עם פרידייש קארינתי, שעסק אז במתמטיקה ובפיזיקה ושם הכיר גם את מילאן פושט.
בשנת 1904 נרשם לאוניברסיטת וינה, שם השתתף בסמינרים בנושא הפילוסופיה של גאורג וילהלם פרידריך הגל, פרנץ גרילפרצר, פרידריך שילר. הוא שב הביתה בשנת 1905 אך לא חזר לאוניברסיטה, אלא הפך לעיתונאי. מאמריו הראשונים התפרסמו בסגד ובסביבה. בשנת 1906 ביקשו ממנו מהעיתון "יומן של בודפשט" (Budapesti Napló) להצטרף כעמית כדי להחליף את המשורר והעיתונאי אנדרה אדי, ששלח אז את דיווחיו מפריז.
הוא היה בן עשרים ואחת כשנקרא להתגייס לצבא; גבר צעיר ושרירי בגובה 185 סנטימטר היה מושלם ונמצא כשיר. הוא ביקש עזרה מסנדקו, אישטוואן הופבאואר שהיה כבר גנרל 3 כוכבים, אך הגנרל תמך בשירותו הצבאי של בן סנדקותו ואמר שלפחות ירגילו אותו לסדר. הוא הועבר לחטיבת חיל הרגלים של סגד. בעוד הטירונים היו בציוד צבאי מלא בחצר, הוא לבש חליפה אנגלית אפורה בהירה עם עניבה צהובה ארוכה, מה שהעיד שהוא לא ממש היה שייך לשם. לבסוף, ביום ראשון אחד נתן את כרטיס הביקור שלו למפקד החטיבה, הקולונל, ששוחח איתו על שיריו, על חיי התיאטרון ושחרר אותו מהחטיבה. אז הוא נקרא לבדיקה רפואית והוכרז כבלתי כשיר.[9]
בחורף של 1910 פגש את השחקנית היהודייה אילונה הרמוש (מקודם שלזינגר) של תיאטרון הקומדיה של בודפשט באחת מהצגות הבכורה של התיאטרון,[10] הם נישאו בבודפשט ב־8 במאי1913.[11] אשתו המירה את דתה לרומית-קתולית. כסופר הוא שאף לאי-פוליטיקה, בניסיון להתרחק משני הצדדים, מהימין ומהשמאל, אך עקב הערות אחדות שלו הותקף הן מהימין והן מהשמאל. הוא, יחד עם כמה סופרים אחרים, קיבלו את הרפובליקה הסובייטית ההונגרית ללא אהבה יתרה. הוא איבד את בפרנסתו בגלל פעולות הדיקטטורה הפרולטרית, ולא הסכים עם האידאולוגיה של הבולשביזם.
בשנת 1933 הופיעו הסימנים הראשונים למחלת הסרטן שלו. הוא עבר סדרת ניתוחים משנת 1934, ואפילו נסע לסטוקהולם לטיפול ברדיום. בשנת 1935, באתר נופש לעיתונאים בווישגראד בהונגריה, התאהב באישה נשואה צעירה, מריה רדקוביץ'. אהבתם דרבנה אותו לכתוב כמה שירים, כמו "תפילה במעוף", "דבקות ספטמבר". הוא רצה להתגרש, אך מחלתו החמירה. ב־3 בנובמבר 1936 מת מדלקת ריאות, בבודפשט, בית החולים סנט יאנוש. בדצמבר הקדיש כתב העת הספרותי החשוב ניוגט גיליון מיוחד לזכרו, בו שיבצו באביץ' את חברו ואמן הנעורים שלו. אוסקר אשר דיווח בפירוט על סבלו לא רק במערב אלא גם בטורי אסט.
עד שנת 1921, לאחר נפילת הרפובליקה הסובייטית, כתב דז'ה קסטולאני, כעורך טור בעיתון הימין הקיצוני "הדור החדש", מאמרים אנטישמיים ואנטי-הבונים החופשיים, והכחיש את עברו בבונים החופשיים. יש החולקים על כך שמאמרים אלה נכתבו על ידו כי הם הופיעו ללא ציון שם הכותב והיו בטור גם כותבים נוספים.
יצירתו
יצירותיו הליריות
הכרך הראשון של "קוסטולאני הלירי", בשם "בין ארבע החומות" (1907) הוא כרך אר נובו אופייני של סוף-תחילת המאה הכותרת סמלית ומרמזת לתחושת הסגר וחוסר חוויות. המוטיבים של חסרי בית ופסק זמן מופיעים. האקלקטיות הנושאית מודגמת על ידי דמותה המקובלת של המישור ההונגרי הגדול, פולחן בודפשט, והחיוב של העיר הגדולה. ברקע הפילוסופי לשירים עומדים, מעט כבית הספר, משנתם של ארתור שופנהאואר ופרידריך ניטשה. היצירה הפופולרית ביותר בכרך ועדיין שחיה עד היום הוא, "העצים של דרך אִילֶה" Üllői-úti fák) (1906)), היא פרידה דומעת מגיל הנעורים.
יצירותיו האפיות
בין היצירות האפיות של קוסטולאני מופיע קורנל אשטי, הגיבור החביב על קוסטולני, ה"אלטר אגו" ("האני האחר") מושג המתייחס לדמות אחרת הקיימת לאותו אדם. וה"דופלגנגר" הכפיל, כמארגן סיפור בכרך קורנל אשטי בשנת 1933, המכיל 18 פרקים. בכרך של בשנת 1936, סיפורי קורנלי אשטי נכללים ללא פרקים, בין סיפורים קצרים אחרים.
תרגומיו
Bernstein, Henry: Tisztítótűz. Színmű, Budapest, Kultura, 1908, 133 (7)
Wilde, Oscar: A páduai hercegnő. Színmű, Budapest, 1908
Maupassant, Guy de: Összes versei, Budapest, Jókai ny., 1909, 91 (2)
Molière: A szeleburdi. Vígjáték, Budapest, 1911
Calderón, Pedro, de la Barca: Úrnő és komorna. Vígjáték, Budapest, 1912
Carrol, Lewis. Évike Tündérországban, (Budapest), Gergely R. kiadása, 1936
Renard, Jules: A smokk. Regény, Budapest, „Modern Könyvtár”, 1912
Rostand, Edmond: A két Pierrot. Egyfelvonásos, Budapest, 1913
Modern költők, (szerk. és ford. KOSZTOLÁNYI Dezső), Budapest: Élet, 1914. Második bővített kiadás: I–III. kötet, Budapest, Révai, 1921
Byfon, George Gordon Noel: Mazeppa. Gyoma, Kner Izidor, 1917
Balzac, Honoré de: Facino Cane - Sarrasine. Budapest, Athenaeum, 1919
Lord Alfréd Douglas: Wilde Oszkár és én. Budapest, A Kultura Könyvkiadó és Nyomda Rt, 1919
Farrère, Claude: Aki ölt... Budapest, Athenaeum
Huysmans, Joris–Karl: A különc. Budapest, Kultura, 1921
Maran, René: Batuala, néger regény. Budapest, 1922
Nero, a véres költő; Thomas Mann bev. levelével; 2. kiad.; Genius, Bp., 1929
Alakok; Egyetemi Ny., Bp., 1929
Zsivajgó természet; Révai, Bp., 1930
Szent Imre himnuszok; ford. Kosztolányi Dezső; Athenaeum, Bp., 1930
Kínai és japán versek; ford. Kosztolányi Dezső; Révai, Bp., 1931
Aranysárkány; átdolg., ifjúsági kiad., ill. Jaschik Álmos; Genius, Bp., 1932
A Pesti Hírlap nyelvőre; szerk. Kosztolányi Dezső; Pesti Hírlap, Bp., 1933
Bölcsőtől a koporsóig; Nyugat, Bp., 1934 (Nyugat könyvek)
Anyanyelvünk. A helyes és tiszta magyarság kézikönyve. Idegen szavak szótára. Kosztolányi Dezső "Nyelvőr"-ének erdélyi kiadása; szerk. Kacsó Sándor; ÁGISZ, Brassó, 1934
Esti Kornél; Genius, Bp., 1934 [Esti Kornél kalandjai]
Írók, festők, tudósok. Tanulmányok magyar kortársakról, 1-2.; gyűjt., sajtó alá rend., utószó, jegyz. Réz Pál; Szépirodalmi, Bp., 1958
Babits Mihály, Juhász Gyula, Kosztolányi Dezső levelezése; Török Sophie gyűjtése alapján sajtó alá rend., jegyz. Belia György; Akadémiai, Bp., 1959 (Új magyar múzeum Irodalmi dokumentumok gyűjteménye)
Az élet divatja. Novellák, jegyzetek, tollrajzok; bev. Kántor Lajos; Irodalmi, Bukarest, 1963
Gyémántgöröngyök. Versek, műfordítások, publicisztikai írások, nyilatkozatok, riportok, melyek először jelennek meg kötetben; Magyar Könyvklub, Bp., 2001