בתקופה הסובייטית נסגרו המוסדות היהודיים בעיירה, הולאמו בה עסקים פרטיים, ומספר יהודים עשירים הוגלו ממנה לעומק ברית המועצות.
ב-9 ביולי 1941 נכנסו לעיירה הנאצים והחלו בביצוע מעשי שוד, התעללות ורצח ביהודים, תוך הרס בית העלמין היהודי ושריפת ספרי התורה של בתי הכנסת בעיירה. תוך זמן קצר הוטלו על יהודי העיירה גזירות שונות, ובהן הגבלות תנועה וחובת ענידת טלאי צהוב. בד בבד מונה בעיירה יודנרט, בראשות יעקב בוטוויניק, אשר נצטווה לספק לגרמנים עובדים לעבודות כפייה ולהעביר להם תשלומי כופר. בספטמבר 1941 הוצאו להורג בעיירה כמה יהודים שהואשמו בקומוניזם.
ב-30 בספטמבר 1941 רוכזו יהודי העיירה בגטו מגודר שהוקם בה, בו שררו תנאי מחיה קשים אשר הפילו חללים רבים. מעת לעת הוצאו להורג יהודים מהגטו, ובמקרה אחד הוצאו להורג 65 יהודים בחג הפסח. באפריל 1942 שולחו מאות צעירים מהגטו למחנה עבודה בגלמבוקיה. בתקופה זו הוקם בגטו ארגון מחתרתי, בראשות יוסף שפירא.
במאי 1942 בוצעה בגטו אקציה, בה נרצחו בבית העלמין היהודי כ-400 איש. לאחר מכן צומצם שטח הגטו והתפשטו בו המגפות.
באקציה נוספת שהחלה ב-29 במאי 1942 רוכזו כ-2,650 היהודים שנותרו בגטו, ונרצחו כולם מחוץ לעיירה בידי אנשי ס"ד. במהלך האקציה נמלטו כ-250 יהודים ליערות וחלקם הצטרפו ליחידות פרטיזנים.
.jpg)
