דון ג'ון (באנגלית: Don Jon) הוא סרט אמריקאי מסוגת הקומדיה רומנטית משנת 2013.[5] את הסרט ביים וכתב ג'וזף גורדון-לוויט שגם משחק בתפקיד הראשי כשלצידו מככבות סקרלט ג'והנסון וג'וליאן מור, עם רוב בראון, טוני דנזה, גלנה הדלי וברי לארסון כשחקני משנה.
העלילה בסרט עוקבת אחר ג'ון מרטלו, צעיר ממוצא איטלקי שעובד כברמן, מבלה במועדונים עם בחורות, ומכור לפורנו. הוא פוגש בברברה והשניים מפתחים קשר רומנטי. ברברה, שמתגלה כטיפוס שתלטן מאוד, מגלה שג'ון צופה בפורנו ודורשת ממנו להפסיק. ג'ון אומר לה שיפסיק, אך היות שכאמור הוא מכור ומתקשה מאוד להפסיק - הוא ממשיך במנהגו. ג'ון לא מוחק את היסטורית הגלישה מדפדפן האינטרנט, וברברה שמגלה זאת (כמו גם את העובדה שהוא ממשיך לנקות את ביתו בעצמו ולא שוכר עוזרת בית כפי שדרשה ממנו) מגיבה בסערה ועוזבת אותו. בין היתר סוקר הסרט תהליך של התבגרות בו עובר הגיבור משאיפה לשלמות וסבל בחייו, להתגמשות במרבית עיסוקיו וכך בעצם הוא מתחיל באמת ליהנות מהחיים. ג'ון משלים תואר שלא סיים, ובלימודים הוא פוגש את אסתר המבוגרת מברברה, אשר מגלה בגרות ופתיחות רבה יותר בכל הקשור למין וזוגיות, ומפתח איתה מערכת יחסים.
פיתוח הסרט החל ב-2008, כאשר גורדון-לוויט כתב הערות מוקדמות על הסרט. ריאן ג'ונסון נתן חוות דעת במהלך תהליך הכתיבה וסקר כמה קטעים של הסרט. כריסטופר נולאן הזהיר את גורדון-לוויט מפני התפקיד הכפול - גם במאי וגם כוכב הסרט - בשל המאמץ הנוסף והאתגרים הרבים הכרוכים בכך.[6]
הצילומים העיקריים לסרט החלו במאי 2012.
בארצות הברית, הסרט זכה במקור לאישור NC-17 (הצפייה אסורה מתחת לגיל 17), עקב פורנוגרפיה מפורשת שג'ון צופה במהלך הסרט. גורדון-לוויט החליט להסיר כמה מהסצנות הגרפיות יותר כדי להגיע לדרוג R (צפייה מותרת מתחת לגיל 17 רק בליווי הורה), כי הוא הרגיש שהדירוג המקורי יגרום לאנשים לחשוב שהסרט עוסק בפורנוגרפיה.[7]
הסרט גרף 24.5 מיליון דולר בצפון אמריקה ו-16.5 מיליון דולר מחוצה לה, בסך כולל של 41 מיליון דולר ברחבי העולם.[3]
{{cite web}}
{{cite news}}
The Sundance cut was us pushing it past where it really ought to be, and I think it was sort of distracting for audiences. People came away feeling like, ‘Oh, this is a movie about porn,’ and I was like, ‘No, it’s not a movie about that at all.’ I think because those images were so strong, they were leaving a heavier impression than I wanted them to.