חֶלְרֶה או חלדר (בהולנדית: Gelre או Gelder, באנגלית: Guelders) הייתה ישות מדינית בארצות השפלה, באזור שבו ארבעה נהרות גדולים (הריין, המז, הוואל והאייסל) מתקרבים זה לזה. בתחילת דרכה הייתה חלרה רוזנות, ומאוחר יותר הפכה לדוכסות. שמה של העיר נגזר משמה של העיר חלרה (כיום גֶלְדֶרְן [Geldern] בגרמניה). רוב שטחה של הדוכסות ההיסטורית כלול במחוז המודרני חלדרלנד בהולנד; חלקים אחרים של הישות ההיסטורית נמצאים כיום במחוז לימבורג של הולנד ובמדינת נורדריין-וסטפאליה שבגרמניה.
רובע רורמונד (כיום במחוז לימבורג ההולנדי), שנקרא גם "אוברקווארטיר", כלומר "הרובע העילי".
היסטוריה
תחילתה של הישות המדינית היא בשלושה מקומות יישוב מוקדמים מהתקופה הפרנקית, גלדרן, פונט (Pont) ודרומית משם העיר ואסנברג (Wassenberg, כיום בגרמניה) על הנחל רוּר. סביב שלושה יישובים אלה קיבל גרארד ון אנטואן איש אינו ב-1021 את שטחה של חלרה מן הקיסר היינריך השני. הרוזן הראשון היה גרארד השלישי מוואסנברג (1060–1129), שהפך להיות גרארד הראשון מחלרה. בנו, גרארד השני (1090–1131), נשא לאישה את אֶרְמְגָארְד, בתו של אוטו השני רוזן זוטפן, וכך צירף לשטחו את רוזנות זוטפן - בנו הנדריק הראשון היה הרוזן הראשון של חלרה וזוטפן. הרוזנות התרחבה בהדרגה, ובשנת 1248 זכה הרוזן אוטו השני בעיר החופשית ניימכן, בזכות עזרתו למלך היריב וילהלם השני.