הדגל נבחר בשנת 1901 מבין שלל עיצובים שונים בתחרות עיצוב דגל עבור הפדרציה החדשה. במרוצת השנים שלאחר מכן, אושר העיצוב בידי הרשויות האוסטרליות והבריטיות, תוך הכנסת שינויים קלים בו. מידותיו ועיצובו של הדגל נקבעו ופורסמו בשנת 1934, אולם רק בשנת 1954 קיבל הדגל לראשונה הכרה חוקית כדגלה הלאומי של אוסטרליה, בחוק הדגלים 1953.
בנוסף לדגל הלאומי ישנם עוד מספר דגלים רשמיים המשמשים לייצוגם של אוסטרליה, העם האוסטרלי והממשל האוסטרלי.
היוניון ג'ק: נוכחותו של הדגל בקנטון באה לציין את ההיסטוריה של אוסטרליה כשש מושבות בריטיות ואת העקרונות שעליה קמה הפדרציה האוסטרלית.[3] מבחינה היסטורית, עיצובו של הדגל הוא ביטוי לנאמנות לאימפריה הבריטית.[4][5]
כוכב חבר העמים: עיצובו המקורי של כוכב חבר העמים כלל רק שישה קודקודים, לייצוגן של שש המושבות. אך בשנת 1908 נוסף קודקוד שביעי לכוכב על מנת לציין את צירופה של טריטוריית פפואה וכל טריטוריה עתידית. לכוכב אין כל קשר לכוכב בטא בקנטאור למרות מיקומו ביחס לצלב הדרומי ובהירותו בשמיים. הכוכב יופיע במרכז הרביע התחתון הקרוב לניצב ומצביע על מרכזו של צלב ג'ורג' הקדוש שעל היוניון ג'ק.
הצלב הדרומי: הצלב הדרומי הוא אחד ממערכות הכוכבים הבהירות ביותר שנצפות בחצי הכדור הדרומי. מערכת זו ייצגה את אוסטרליה מראשית ימיה של ההתיישבות הבריטית. כוונתו של איבור אוונס, אחד ממעצבי הדגל, הייתה כי ארבעת הכוכבים הבהירים ייצגו את ארבע המעלות של דנטה: צדק, זהירות, מתינות וגבורה.[6] מספר הקרניים של כוכבי המערכת בדגל אוסטרליה העכשווי שונה מהעיצוב הזוכה בתחרות בו מספר הקרניים נע בין חמישה לשישה לכל כוכב, כייצוג הבהירות של הכוכבים על רקע שמי הלילה. על מנת לפשט את ייצורו של הדגל, תקנן משרד הימייה את ארבעת הכוכבים הגדולים ככוכבים משובעים והותיר את הכוכב הזעיר ככוכב מחומש.
מיקומי הכוכבים ועיצובם
כוכב חבר העמים
α בצלב הדרומי'
β בצלב הדרומי
γ בצלב הדרומי
δ בצלב הדרומי
ε בצלב הדרומי
ישנן 6 תמונות בגלריה. ניתן להקיש על תמונה להגדלתה
כוכב חבר העמים - כוכב בעל שבעה קודקודים, במרכז הרביע התחתון הקרוב לתורן
α בצלב הדרומי - כוכב בעל שבעה קודקודים, ישר מתחת למרכז השדה (1/6 מהתחתית)
β בצלב הדרומי - כוכב בעל שבעה קודקודים, 1/4 שמאלה 1/16 ממרכז השדה
γ בצלב הדרומי - כוכב בעל שבעה קודקודים, ישר מעל מרכז השדה 1/6 מהתקרה
δ בצלב הדרומי - כוכב בעל שבעה קודקודים, 2/9 ימינה ו-31/240 מעל מרכז השדה
ε בצלב הדרומי - כוכב בעל חמישה קודקודים, 1/10 ימינה ו-1/24 למטה ממרכז השדה
קוטרו החיצוני של כוכב חבר העמים הוא 3/10 מרוחב הדגל בעוד שקוטרם של כוכבי המערכת הוא 1/7 מהרוחב למעט הכוכב הקטן (אפסילון) שם היחס הוא 1/12. קוטרו הפנימי של כל כוכב הוא ביחס של 4/9 מקוטרו החיצוני של הכוכב.
צבעי הדגל
צבעי הדגל, אף שאינם מוזכרים בחוק הדגל, פורטו על פי קוד פנטון בידי משרד ראש הממשלה והקבינט האוסטרלי.[7] כמו כן, מדריך הממשלה האוסטרלית לסופרים, עורכים ומדפיסים מפרט גם את קוד ה-RGB וה-CMYK על מנת להציג את הדגל בצבעיו הנכונים.[8]
עם התקרבותו של האיחוד הפדרלי התברר הצורך בדגל רשמי לאיחוד. בשנת 1900 פתח העיתון "מלבורן הרלד" בתחרות עיצוב דגל שעל פי עקרונותיה היה צריך לכלול את דגל הממלכה המאוחדת ואת כוכבי הצלב הדרומי בסגנון דגל ימי בריטי.[16] התחרות נערכה בידי "Review of Reviews for Australasia" ואף על פי שבאותה עת חשבו כי ההגבלות על העיצוב אינן נבונות, הטענה הייתה כי דגל שלא יכלול סמלים אלו ספק אם יזכה.[16] לאחר איחוד אוסטרליה, שהתרחש ב-1 בינואר1901, ערכה ממשלת אוסטרליה תחרות רשמית לעיצוב דגל עבור הפדרציה החדשה שזה עתה קמה. התחרות התקיימה בחודש אפריל ובמסגרתה התקבלו למעלה מ-32,000 פניות (רבות מהן נשלחו במקור לתחרות הראשונה).[17] הדגלים נשפטו על פי שבע קטגוריות: נאמנות לאימפריה, לפדרציה, היסטוריה, הרלדיקה, ייחודיות, שימושיות ומחיר ייצור.[4] רוב העיצובים כללו את דגל הממלכה המאוחדת ואת הצלב הדרומי, אולם עיצובים שהציגו חיות מקומיות היו פופולריים אף הם. חמישה עיצובים דומים נבחרו כעיצוב המנצח, ומעצביהם חלקו בפרס של מאתיים פאונד. הזוכים היו: איבור אוונס, בן 14 ממלבורן; לזלי ג'ון הוקינס, שוליית אופטומטריסט מסידני; אגברט ג'ון נוטל, אדריכל ממלבורן; אנני דוריגטון, אמנית מפרת' וויליאם סטיבנס, קצין ספנות מאוקלנד, ניו זילנד. כל אחד מהזוכים קיבל פרס של ארבעים פאונד.
העיצוב הזוכה בתחרות העיצוב, מספר הקודקודים בכוכבי הצלב הדרומי שונה
התגובות הראשוניות לדגל היו מעורבות. המגזין הרפובליקני הבולטין סבר כי הדגל הוא:
עיצוב מיושן של הדגל הבריטי, נטול מעלות אמנותיות, ללא כל יחוד לאומי... תפישות משתנות לאיטן, ואוסטרליה היא עדיין ילדה הקטן של בריטניה. מה יותר טבעי מכך שתלבש את מחלצותיו המוקטנות של אביה- ללא כל יכולת להתריס, עם הבנה עמומה בלבד של רצונו. בן כלאיים זה הוא סמלה האמיתי של החשיבה בת-הכלאיים האוסטרלית.[18]
דגל מדינת ויקטוריההעיצוב שאושר על ידי המלך אדוארד השביעי בשנת 1902דף השער של מהדורת Review of Reviews חתומה על ידי אגברט ג'ון נוטל לאחר הזכייה בתחרות העיצוב ב-1901
עיצוב הדגל היה זהה לעיצובו של דגל ויקטוריה (נס כחול מושחת בהדמיית הצלב הדרומי), בתוספת כוכב נוסף. מבקרים רבים, הן בממשלה הפדרלית והן בממשלת מדינת ניו סאות' ויילס, התנגדו לדגל בטענה שהוא יותר מדי "ויקטוריאני". הם רצו בדגל הפדרציה האוסטרלית. ראש הממשלה אדמונד ברטון, שניסה לקדם את דגל הפדרציה האוסטרלית, הגיש את שני הדגלים: את דגל הפדרציה ואת הדגל הזוכה בתחרות לאישור האדמירליות הבריטית על מנת לקבל אישור סופי. האדמירליות העדיפה את הדגל שזכה בתחרות. הנס אדום יועד להנפה על ספינות פרטיות ובנס כחול לשימושם של ספינות ממשלתיות. אישרה הממשלה האוסטרלית את הדגלים הללו כדגלים הימיים הקולוניאליים.
דגל זה החליף את דגל הממלכה המאוחדת כדגלה הייצוגי של אוסטרליה באולימפיאדת סנט לואיס בשנת 1904, ובאותה השנה, בעקבות לובי של הסנטור ריצ'רד קורץ', קיבל הדגל מעמד זהה לזה של היוניון ג'ק בממלכה המאוחדת ובית הנבחרים הכריז כי הנס הכחול "יונף מעל כל המבצרים, הספינות, ההצדעות וכל הבניינים הציבוריים של חבר העמים בכל האירועים שבהם יש להניף דגל". הממשלה הסכימה להניף את הדגל בימי דגל מסוימים, אך רק אם הדבר לא יגרור הוצאות כספיות נוספות. הנס הכחול הונף מעל בנייני ממשל של המדינות רק אם לא היה דגל מדינתי בנמצא.
הנס האדום היה הדגל היחידי שאזרחים היו רשאים להניף ביבשה. על פי מוסכמות המסורת הבריטית שהועידה את השימוש בניסים הכחולים לממשלות ואת הניסים האדומים לאזרחים, נשמר הנס הכחול לשימושה של ממשלת אוסטרליה בעוד שממשלות מדינות האיחוד, ארגונים פרטיים ואזרחים הניפו כולם את הנס האדום. למרות זאת, בפתיחת מושב הפרלמנט בשנת 1927 הונפו רק הנס האדום והיוניון ג'ק.
הנס הכחול החליף את היוניון ג'ק בכל הבסיסים הצבאיים בשנת 1908 והוא שימש גם כדגל ההצדעה של צבא אוסטרליה בכל המסדרים והמצעדים הטקסיים החל משנת 1911, אך עד 1941 שרר בלבול סביב שאלת הצבע הנכון לדגל וזאת מכיוון שעד אז כ-10% מכלל הדגלים שהיו בשימוש הצבא היו כחולים וכל השאר היו אדומים.
ספינות פרטיות לא מסחריות היו חשופות לקנס כבד אם לא הונף עליהם הנס האדום הבריטי. האדמירליות הבריטית פרסמה צו שאישר לאותן ספינות להניף את נס אוסטרליה האדום ב-5 בדצמבר1938. חוק הגבלות הספנות 1981 חיזק את הקביעה כי הנס האוסטרלי האדום הוא "הצבעים הנכונים" להנפה על ספינות סוחר הרשומות באוסטרליה.
כחלק מהאימפריה הבריטית, הניפה אוסטרליה את דגל הממלכה המאוחדת (היוניון ג'ק) כדגלה המקורי. זהו היה הדגל דה פקטו של האימפריה הבריטית שנוסד כדגל מלכותי.[9]
בשנת 1920 החל דיון ציבורי האם השימוש בנס הכחול הוא נחלתה הבלעדית של ממשלת אוסטרליה. דיון, ששיאו היה בהסכם ב-1924, שקבע כי דגל האיחוד נושא את זכות הקדימה של הדגל הלאומי. כיוון שדגל האיחוד הוכר כדגל הלאומי, היה זה אקט של חוסר נאמנות להניף את אחד הניסים ללא דגל הממלכה המאוחדת לצידו, וכמו כן, היה זה דגל הממלכה המאוחדת שכיסה את ארונות חללי המלחמות האוסטרלים.
הנס הכחול החליף את דגל הממלכה המאוחדת באופן רשמי ב-14 באפריל1954, אך היוניון ג'ק נחשב בעיני אוסטרלים רבים כדגלם הלאומי גם בשנות ה-70 של המאה ה-20, תחושה שגרמה למערכה הציבורית של ארתור סמות' (בשנים 1968 ל-1982) לעודד מתן קדימות לדגל האוסטרלי.
באמצע שנות ה-80 של המאה ה-20 הפסיקה ממשלת אוסטרליה לתזכר את אזרחי אוסטרליה כי הזכות להניף את דגל הממלכה המאוחדת לצידו של הדגל הלאומי שמורה להם וכמו כן הפסיקה לפרסם הנחיות כיצד יש להניף את שני הדגלים יחדיו.
הדגל הלאומי של אוסטרליה
חוק הדגלים (1953) הממתג את הנס הכחול כדגלה הלאומי של אוסטרליה ואת הנס האדום כדגל צי הסוחר
בשנת 1940 חוקקה ממשלת ויקטוריה חוק המאפשר לבית ספר לרכוש ניסים כחולים ובכך סללה את הדרך להנפת הנס הכחול בידי אזרחים. ראש הממשלה, רוברט מנזיס, עודד אזרחים להניף את הנס הכחול בכך שפרסם הצהרה המתירה לאזרחים להניף את שני הדגלים (האדום והכחול). בשנת 1947, הצהיר ראש הממשלה בן צ'יפלי הצהרה דומה.
ב-4 בדצמבר1950, הכריז ראש הממשלה רוברט מנזיס על הנס הכחול כעל דגלה הלאומי של אוסטרליה, ובשנת 1951 אישר המלך ג'ורג' השישי את המלצות הממשלה.[19]
אוסטרליה הדרומית בחרה שלא להחליף את דגל הממלכה המאוחדת בדגל האוסטרלי, והיה זה עד 1954 עת נתנה לבתי הספר האפשרות להניף את היוניוק ג'ק או את אחד הדגלים האוסטרליים (האדום או הכחול).
מצב זה שרר עד ה-14 בפברואר1954, אז המלכה אליזבת השנייה נתנה את הסכמתה המלכותית לחוק הדגלים. ההסכמה המלכותית תוזמנה עם ביקורה של המלכה במדינה. החוק הסמיך את המושל הכללי למנות דגלים וסמלים לאוסטרליה ולהנפיק צווים לשימוש באותם דגלים. סעיף 8 של החוק קובע כי זכותו של אזרח להניף את היוניון ג'ק לא תפגע מהחוק.
בשנת 1988 הוכנס תיקון לחוק הדגלים שקבע את הכללים הנוגעים בשינוי עיצובו של הדגל הלאומי. על מנת לשנות את הדגל לחלוטין יש צורך בעריכת משאל עם - בהנחה כי החוק לא יתוקן בפרלמנט בהליך חוקי רגיל.[20]
קווים מנחים להנפת הדגל מותווים ב"חוק הדגלים (1953)" ובחוברת "הדגל הלאומי האוסטרלי" המונפקת על ידי הממשלה האוסטרלית מפעם לפעם. הקווים מנחים כי הדגל מותר להנפה בכל יום מימות השנה.[21] הדגל הלאומי יונף בעמדה עליונה על כל דגל או נס כשהוא מונף באוסטרליה או בטריטוריות האוסטרליות, גבוה וחפשי. יש להניף את הדגל על כל בנייני הממשל ולהציגו בכל עמדות ההצבעה כשמתקיימות בחירות או משאל עם. על ספינות שעשועים ניתן להניף את הנס האדום או את הדגל הלאומי. ספינות עשויות להניף את הנס הבריטי הכחול רק אם הן תחת צו תקף תחת החוק הבריטי.
התורן מעל בניין הפרלמנט האוסטרלי 81 מטר גובה ומידות הדגל הן 12.8/6.4 מטרים (בערך בגודל חצי מגרש טניס)
משרד ראש הממשלה והקבינט מציין גם כי את הדגל יש להניף רק בשעות אור היום אלא אם הוא מואר. כמו כן לא ניתן להניף שני דגלים מאותו התורן. כשהדגל מונף בחצי התורן, יש להניפו בשליש גובהו של התורן. את דגל אוסטרליה לא ניתן להניף בחצי התורן בלילה. דגל אוסטרליה יונף בחצי התורן על בנייני הממשלה בימים הבאים:
ביום מותו של הריבון - מרגע ההכרזה על מותו ועד סיומה של הלוויה. ביום ההכרזה על הריבון החדש נהוג להניף את הדגל לראש התורן בשעה 11:00.
ביום מותו של כל אחד מחברי משפחת המלוכה האוסטרלית.
ביום מותו של המושל הכללי של אוסטרליה או מושל כללי בדימוס.
ביום מותו של אזרח אוסטרלי ראוי לציון.
ביום מותו של ראש מדינה זרה שלה יחסים דיפלומטיים עם אוסטרליה - ניתן להניף את הדגל ביום הלוויה.
ביום הזיכרון הלאומי יונף הדגל בראש התורן עד 10:30 יורד לחצי התורן מ-10:30 ועד 11:03 ואז יונף שוב בראש התורן עד לסיומו של היום.
יום הדגל
בשנת 1996 ייסד המושל הכללי, סר ויליאם דין, יום דגל לאומי אוסטרלי שנתי, שיתקיים ב-3 בספטמבר.[22] חגיגות יום הדגל התקיימו בסידני מאז 1985 ונוסדו בידי הווקסילוגרף ג'ון כריסטיאן ואוגן על מנת לציין את הנפתו של הדגל הלאומי לראשונה בשנת 1901. במהלך יום הדגל נערכים טקסים במרכזים רבים והמושל הכללי ופוליטיקאים ואישי ציבור נואמים בתקשורת. יום הדגל אינוחג לאומי.
דגל יובל המאה
ביום המאה להנפתו של הדגל, 3 בספטמבר2001, הציגה התאחדות הדגל הלאומי האוסטרלי בפני ראש הממשלה דגל שנועד להחליף את הדגל המקורי שאבד. הדגל לא היה שחזור של הדגל המקורי, בו היו לכוכב חבר העמים שישה קודקודים, אלא הדגל הנוכחי שלו שבעה קודקודים. לדגל צורף סרט אדום ועליו הקדשה:
דגל יובל המאה. הוצג בפני הנכבד ג'ון האוורד, חבר הפרלמנט, ראש ממשלת אוסטרליה, בשם העם האוסטרלי על ידי התאחדות הדגל הלאומי האוסטרלי ב-3 בספטמבר 2001 בבניין התערוכה המלכותי במלבורן, לציון הנפתו הראשונה של הדגל הלאומי האוסטרלי ב-3 בספטמבר 1901 בידי סר אדמונד ברטון הנכבד, חבר בית הנבחרים, ראש ממשלת אוסטרליה
צו המתיר שימוש בדגל המאה תחת סעיף 6 לחוק הדגלים הוצא על ידי המושל הכללי וכיום (2008) הדגל מונף כדגל הרשמי של המדינה באירועים מיוחדים.
על פי סעיף 5 לחוק הדגלים יכול המושל הכללי להכריז על דגלים נוספים מלבד הדגל הלאומי והנס האדום כדגלי או ניסי אוסטרליה. חמישה דגלים נקבעו ככאלה. הדגלים הראשונים היו נס הצי המלכותי האוסטרלי ונס חיל האוויר המלכותי האוסטרלי. לצבא האוסטרלי אין דגל המייצג אותו אך ניתנה לו המשימה הטקסית של "מגן הדגל הלאומי". חיל האוויר והצי הניפו בעבר ניסים בריטיים בהתאם לתפקידם (הנס הלבן ונס חיל האוויר המלכותי) עד לאימוצם של ניסים אוסטרליים דומים על פי עיצובו של הדגל הלאומי האוסטרלי בשנת 1948 ובשנת 1969 בהתאמה.
דגל האבוריג'ינים ודגל תושבי האיים של מצר טורס קיבלו גם הם מעמד חוקי באוסטרליה בשנת 1995. צעד זה שאז נראה כמחווה של הכרה, יצר לא מעט ויכוחים ומחלוקות בזמנו. מנהיג האופוזיציה טען כי צעד זה מעורר מחלוקות וילידים רבים, ביניהם מעצב הדגל הארולד תומאס, טענו כי הדגל אינו זקוק להכרה רשמית.
בנוסף לשבעת הדגלים, אותם מסמיך חוק הדגלים כדגלים לאומיים, יש שני דגלי חבר עמים רשמיים דגל האוויר האזרחי של אוסטרליה ונס רשות המכס האוסטרלית, שמונה דגלי משנה למלכה ותשעה דגלי מדינות וטריטוריות המוכרים כדגלים רשמיים, אך נמצאים תחת חוקים ואמצעים אחרים.
הדיון הציבורי על דגל אוסטרליה
מזה שנים מתקיים דיון ציבורי מאופק אך עקשן לגבי השאלה האם יש מקום להחליף את דגל אוסטרליה, על מנת להסיר או לא להסיר את היוניון ג'ק שבקנטון (הרבע השמאלי העליון), וכל זאת בהקשר לדיון בדבר הפיכתה של אוסטרליה לרפובליקה. הדיון הגיע לכותרות במספר הזדמנויות כגון יום השנה ה-200 ליסודה של ההתיישבות הלבנה באוסטרליה בשנת 1988, ובתקופת כהונתו של ראש הממשלה פול קיטינג שהביע תמיכה פומבית בהחלפתו של הדגל וצוטט אומר:
אינני מאמין כי סמל הריבונות הלאומית האוסטרלית ניתן להשלמה כל עוד דגלה של מדינה אחרת נמצא בפינתו
— פול קיטינג
שתי קבוצות לובי עיקריות מעורבות בדיון הציבורי. הראשונה היא אוספלג (Ausflag) התומכת בהחלפתו של הדגל, והשנייה היא התאחדות הדגל הלאומי האוסטרלי (Australian National Flag Association - ANFA) המעוניינת בהשארתו. הטיעון העיקרי להשארתו של הדגל הוא היסטורי, והטיעון העיקרי להחלפתו הוא שהדגל הנוכחי אינו מתאים למעמדה של אוסטרליה כמדינה עצמאית ורב-לאומית.
אוספלג מתמקדת בפרסום נושא החלפת הדגל סביב אירועים לאומיים כגון אולימפיאדת סידני ומקיימת תחרויות עיצוב לדגל חדש, בעוד ההתאחדות פועלת במישורים הקוראים להשארתו של הדגל כגון יום הדגל הלאומי.
^Department of the Prime Minister and Cabinet. Awards and National Symbols Branch. 2000. Australian symbols Australian Government Publishing Service. ISBN 0-642-47131-2
^Style Manual for Authors, Editors and Printers (6th ed.). .Milton, Qld.: John Wiley & Sons. 2002. ISBN0 7016 3648 3.
^Department of the Prime Minister and Cabinet. Awards and Culture Branch. 2006. Australian Flags symbols Australian Government Publishing Service. ISBN 0-642-47134-7
.svg)
.svg)
.svg)
.svg)
.svg){kind=small}
.svg){kind=small}
