|
דב בן-מאיר
דב בן-מאיר (11 באוגוסט 1927 – 21 במרץ 2020) היה איש ציבור ישראלי. בין תפקידיו הבולטים כיהן, מטעם מפלגת העבודה, כמזכיר המפלגה במחוז תל אביב, סגן וממלא מקום ראש עיריית תל אביב-יפו וחבר הכנסת מטעם המערך.
ביוגרפיה
בן-מאיר נולד בשם דב צוּקֶר בשנת 1927 בעיירה צ'חוצ'ינק (Ciechocinek) שבפולין. הוא עלה לארץ ישראל בשנת 1935 ולמד בבית הספר התיכון החקלאי פרדס חנה. בשנת 1946 התגייס להכשרת הפלמ"ח בכפר גלעדי, ובאותה שנה החל בפעילות בתנועה המאוחדת והיה חבר ההנהגה הארצית שלה עד 1954. מטעם התנועה היה בין מייסדי קיבוץ מעיין ברוך וחבר בו (1947–1953).
בוגר תואר ראשון בכלכלה ומדע המדינה באוניברסיטה העברית בירושלים, בן-מאיר שימש בין השנים 1954–1962 כמנהל שירות הפרסומים במשרד ראש הממשלה. לאחר מכן גברה פעילותו הציבורית, בהיותו מנכ"ל האגודה למלחמה בסרטן (1962–1967), מזכיר מפלגת העבודה במחוז תל אביב (1970–1976), חבר הוועדה המרכזת של ההסתדרות (1976–1982) ומזכיר מועצת הפועלים תל אביב-יפו (1976–1984).
במקביל, בשנת 1981 נבחר לכנסת העשירית מטעם המערך. כהונתו נמשכה גם לאורך הכנסת ה-11, בהן היה חבר ועדת העבודה והרווחה, ועדת העלייה והקליטה וועדת הפנים ואיכות הסביבה. בכנסת ה-11 שימש גם כסגן יושב ראש הכנסת. בשתי כהונותיו עמד בראש אגודת הידידות הפרלמנטרית ישראל–גרמניה. בשנים 1981–1989 כיהן כחבר מועצת העיר תל אביב-יפו ושימש בה סגן ראש העירייה (1981–1986) וממלא מקום ראש העירייה (1983–1989), לאחר שהוביל את מפלגת העבודה להצטרף לקואליציה העירונית עם ראש העירייה שלמה להט, איש הליכוד[1].
לאחר סיום תפקידיו בכנסת ובעירייה מונה בן-מאיר ליועצו של שר האוצר שמעון פרס. בתפקיד זה שימש כשנה ובמסגרתו היה אחראי לקידום הקשרים הכלכליים של ישראל עם מדינות דוברות גרמנית[2]. לאחר מכן, משנת 1990, פנה למגזר הפרטי והיה ליועץ כלכלי לחברות גרמניות בפיתוח קשרים עסקיים עם ישראל, ירדן והרשות הפלסטינית.
זכה, בין היתר, בתארים "יקיר העיר תל אביב" ו"יקיר ההסתדרות".
בן-מאיר נפטר ב-21 במרץ 2020.[3] הותיר אחריו בת זוג ושתי בנות.
ספריו
- דמותה של מדינת ישראל: מדיניות חוץ ובטחון, כלכלה וחברה; שיעורים באזרחות, תל אביב: מישלב (המכון הישראלי להשכלה בכתב), תשכ"ט.[4] (הופיע במהדורות נוספות, בשם "ידע העם והמדינה")
- ידע העם והמדינה, הוצאה חדשה מורחבת, תל אביב: מישלב – מכון ישראלי להשכלה – מפעלי תרבות וחינוך, 1984. ("פרקים באזרחות, מדיניות חוץ וביטחון, כלכלה וחברה בישראל העם היהודי בתפוצות")
- משבר בחברה הישראלית; ערך: יוסף קריב, ירושלים: כרטא, 1973.[5]
- ההסתדרות, ירושלים: כרטא, 1978.
- יעדים לשנות ה-80, תל אביב: מועצת פועלי תל-אביב-יפו, עיתונות ויחסי ציבור, תש"ם 1980.
- לקסיקון ההסתדרות, תל אביב: עם עובד – תרבות וחינוך, תש"ם 1980.[6]
- העבודה ההתנדבותית בישראל להלכה ולמעשה, ירושלים: כרטא, תשמ"ח 1988.
- דב בן-מאיר (עורך ראשי), יוסי עמר (עורך אחראי ומו"ל), גדעון ביגר (עורך מדעי), מי ומה בתל אביב יפו: האנציקלופדיה של העיר העברית הראשונה, באר שבע: מי ומה – תקשורת מקומית, 1991.
- דב בן מאיר (עורך), יהודה שיף (עורך אחראי), יהודה סלומון (עורך גרפי), משה מילנר (עורך תצלומים), זאב גלילי (כתיבה), יצחק רבין, תל אביב: אביבים, תשנ"ה 1994. (אלבום תצלומים עם ציטוטים מנאומיו) (הופיע בתרגום לספרדית)
- מצחצחים שיניים לפרות; עורך: יוסי בן ברוך, בני ברק: אלפא תקשורת, תשנ"ט 1999. (רומן אוטוביוגרפי) (הופיע בתרגום לגרמנית)
- מערכת הביטחון: תולדות, מבנה, מדיניות, תל אביב: משכל ('ישראל – עם ומדינה', 1), 2009.
- גלותו וגאולתו של העם היהודי: (הישרדות, יצירה, קוממיות); עורך: אביב עקרוני, תל אביב: משכל ('ישראל: עם וארץ'), 2010. ISBN 978-965-482-865-9
- מדיניות החוץ: תולדות, משימות, שליחות; עורך אחראי: דב איכנולד, תל אביב: משכל ('ישראל – עם ומדינה', 3), 2011.
- Histadrut. die israelische Gewerkschaft; mit einem Vorwort von Johannes Rau und einem Nachwort von Siegfried Bleicher; herausgegeben von Werner Plum, Bonn: Verlag Neue Gesellschaft, 1982. (2., überarbeitete und aktualisierte Aufl.: 1986) (גרמנית: ההסתדרות)
- Jugend in Erez Israel. Erinnerungen; mit einem Vorwort von Johannes Rau; aus dem Hebräischen von Markus Lemke, Berlin: Bleicher Verlag, 2001. (גרמנית: נעורים בארץ ישראל: זיכרונות; תרגום של: מצחצחים שינויים לפרות)
לקריאה נוספת
קישורים חיצוניים
 אתר האינטרנט הרשמי של דב בן-מאיר דב בן-מאיר, באתר הכנסת - דב בן-מאיר, באתר כנסת פתוחה
- דב בן-מאיר באתר WorldCat Identities
- דב בן מאיר, באתר הפלמ"ח
- טלי נתיב, פעיל נצחי, דבר, 27 במרץ 1981 (ראיון)
- יצחק בן-חורין, דב בסנדלים, מעריב, 2 בינואר 1987, המשך, המשך
- יעקב בר-און, דב בן מאיר: "אף פעם לא הייתי יס מן", באתר מעריב אונליין, 30 בינואר 2017
- נורית גוברין, שרירי הרוח של עם ישראל, 'קריאת הדורות - ספרות עברית במעגליה', כרך ו', הוצאת גוונים ואוניברסיטת תל אביב, תשע"ה 2015, עמ' 415 - 420. על: 'גלותו וגאולתו של העם היהודי' (2010).
מפרי עטו:
- מפולת אינטלקטואלית של חברים, דבר, 2 בספטמבר 1969
- דרכנו במפלגה: (ראשי פרקים ליום עיון), דבר, 22 במאי 1970
- לחם יש לי – אבל אין לי חזון, דבר, 12 במרץ 1976, המשך, 14 במרץ, המשך, 17 במרץ, המשך, 18 במרץ
 דב בן-מאיר, במיזם "סופרים קוראים" של המרכז לספריות וספרות בישראל
הערות שוליים
- ^ אריה דיין, שניים בסירה אחת. מלבד הדתיים, כותרת ראשית, 2 בנובמבר 1983
- ^ יגאל לביב, לעשות אמריקה בגרמניה, חדשות, 13 ביוני 1989
- ^ דב בן מאיר ז"ל | הארץ, ידיעות אחרונות, מנוח | 22.03.20, באתר מודעות אבל, 22 במרץ 2020
- ^ ביקורת: אברהם רבן, גישה חדשה לחינוך לאזרחות, דבר, 28 בינואר 1969.
- ^ ביקורת: משה א. גלבוע, "משבר בחברה הישראלית", דבר, 27 במאי 1973.
- ^ דניאל בלוך, לקסיקון ההסתדרות, דבר, טורים 3–4, 20 בפברואר 1980.
|
|
.jpg)
