אביו של גמלוס מת בנסיבות חשודות בשנת 23 וגמלוס התפוגג לאלמוניות וזכה להתעלמות מהמשפחה הקיסרית ומסבו טיבריוס. על כך תעיד העובדה שהוא קיבל את הטוגה וירליס כשהגיע לגיל שמונה עשרה בשנת 37, ארבע שנים לאחר המועד המקובל.
אמו של גמלוס הוצאה להורג בשנת 31 לאחר שהתגלה שהיא הייתה, ביחד עם מפקד המשמר הפרטוריאניסיאנוס שהיה מאהבה, חלק מקשר שנועד להדיח את הקיסר מן השלטון ולהמליך את סיאנוס, ייתכן כעוצר לגמלוס. באותו הזמן החלו לצוץ שמועות על כך שאביו האמיתי של גמלוס היה סיאנוס.
בזמן הזה טיבריוס החל להתייחס ולקרב אליו את נכדו, אולם המקורות העתיקים חלוקים בשאלת כוונותיו האמיתיות. טקיטוס ופילון האלכסנדרוני גורסים שטיבריוס תכנן להפוך את גמלוס ליורשו אולם התוכנית לא יצאה אל הפועל בשל חוסר וניסיונו והעובדה שהקיסר נפטר זמן קצר אחר כך בעוד שסווטוניוס גורס שטיבריוס שנא את גמלוס מפני שהוא חשד שהוא לא באמת נכדו. דיו קסיוס מציג גרסה מאוזנת וטוען שטיבריוס העדיף את קליגולה כיורש כתוצאה מניסיונו ומהעובדה שהיה לו ספקות באשר למוצאו של גמלוס.
כשטיבריוס נפטר ב-16 במרץ 37 קליגולה עלה לשלטון כיורשו, אולם בעת קריאת צוואתו של טיבריוס לפני הסנאט התגלה כי הוא ייעד את גמלוס להיות קיסר שותף יחד עם קליגולה. קליגולה אמנם נהג בנועם עם גמלוס ואף אימץ אותו כבן, אולם במקביל הוא ביטל את צוואתו של טיבריוס וכעבור שנה חיסל את גמלוס מפני שראה בו איום.
_T%C3%AAte_de_Tiberius_Gemellus_-_Mus%C3%A9e_Saint-Raymond_Ra_122.jpg)
