גַּלְדָּן סַמְרָנִי או אַגְרוֹפִירוֹן סַמְרָנִי (שם מדעי: Elytrigia juncea) הוא מין דגן רב שנתי, מסוג גלדן ממשפחת הדגניים.
מאפיינים
גלדן סמרני מאופיין בכך ששיבוליו הדוקות מאוד, עד שאינן עבות מגבעולו. הדגן פורח בחודשים אפריל, מאי ויוני, והוא עובר תקופות תרדמה בקיץ ומתעורר בסתיו. פרחיו דו מיניים, ועליו מסורגים (עלה אחד בכל מפרק). גלדן סמרני עמיד בצורה רבה מפני רסס גלי הים המלוחים[1] והוא קולט מים מהלחות באוויר. שורשיו יחסית שטחיים[2].
לגלדן סמרני תאית רכה שהוא קל לעיכול לפרות. יש בו כ-2.5% חלבון נעכל, וויטמינים כמו ריבופלאבין המתאים לפרות[1].
תפוצה
גלדן סמרני גדל בר בארץ ישראל בעיקר בשטחי מישור החוף, על אדמת חול וסלעי כורכר, ואף סמוך מאוד לים.
שימושים
בשנות ה-50 חקר דוד צוריאל מהתחנה לחקר החקלאות את השימוש בגלדן סמרני לצורך מרעה על אדמות חוליות[3][4][2] ובשנות ה-60 נעשה בו שימוש נרחב לייצוב אדמות חוליות[5].
לקריאה נוספת
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ 1 2 מחולות נודדים לכרי מרעה, למרחב, 20 במרץ 1960
- ^ 1 2 אדמת חולות הופכת לשדה־מרעה, שערים, 2 בפברואר 1959
- ^ סיור מקצועי לחקלאים, על המשמר, 11 במרץ 1956
- ^ איתמר בנעט, שדות מרעה על התולות הנודדים, הַבֹּקֶר, 7 במרץ 1958
- ^ 6000 דונם חולות נודדים יוצבו לאורך מישור החוף , דבר, 13 במרץ 1963
בקשות למידע על דרכי המלחמה בחולות נודדים, למרחב, 27 באוגוסט 1968
