גיבתון אדום-מקור

קריאת טבלת מיוןגיבתון אדום-מקור
גיבתון אדום-מקור, אולימפוס, יוון
גיבתון אדום-מקור, אולימפוס, יוון
מצב שימור
conservation status: least concernנכחדנכחד בטבעסכנת הכחדה חמורהסכנת הכחדהפגיעקרוב לסיכוןללא חשש
conservation status: least concern
ללא חשש (LC)‏[1]
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: מיתרניים
על־מחלקה: בעלי ארבע רגליים
מחלקה: עופות
סדרה: ציפורי שיר
תת־סדרה: תרופודה
משפחה: גיבתוניים
סוג: גיבתון
מין: גיבתון אדום-מקור
שם מדעי
Emberiza caesia
קרצשמר, 1827
תחום תפוצה
תחום התפוצה של גיבתון אדום-מקור

תחום התפוצה של גיבתון אדום-מקור

  מקייץ
  חורף
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
Emberiza caesia

גיבתון אדום-מקור (שם מדעי: Emberiza caesia) הוא מין של ציפור שיר ממשפחת הגיבתוניים.

בישראל הוא חולף מצוי למדי, גם בסתיו וגם באביב, מוקדם יותר מגיבתון גנים. הוא אף דוגר בישראל, בחרמון, בגולן, בגליל המזרחי, בגלבוע ובהרי יהודה דרומה עד לנגב הצפוני.[2]

השם האנגלי Cretzschmar's מנציח את הרופא והמדען הגרמני פיליפ יעקב קרצ'מר שייסד את מוזיאון הטבע סננקנברג.[3] שם הסוג Emberiza הוא מ-Embritz, גיבתון בגרמנית עתיקה. שם המין caesias הוא מלטינית caesius, "כחלחל-אפור".[4]

הוא מקנן ביוון, טורקיה, קפריסין והלבנט. הוא מין נודד, חורף בסודאן ובצפון אריתריאה. מזדמן נדיר למדי למערב אירופה.

הגיבתון מקנן על גבעות חשופות שטופות שמש עם שיחים פזורים. הוא בעיקר חופי או מבודד, ולעיתים קרובות מתרבה ברום נמוך יותר מגיבתון הגנים הקשור אליו באופן הדוק, באזורי החפיפה של המינים. הוא מטיל ארבע עד שש ביצים בקן קרקע. מזונו מורכב בעיקר מזרעים, וכאשר מאכיל צעירים, חרקים.

גיבתון זה קטן במעט מגיבתון גנים. לזכר בלבוש קיץ ראש אפור ופס שפם כתום. חלקיו העליונים חומים ומפוספסים בכבדות, למעט העל-שת, וחלקיו התחתונים בגוון כתום חלוד. המקור המוצק ורוד.

לנקבות ולציפורים צעירות דגם ראש חלש יותר, והן דומות יותר לגיבתוני גנים. ניתן להבחין ביניהם על ידי טבעת העין הלבנה, לעומת הצהבהבה אצל גיבתון גנים.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא גיבתון אדום-מקור בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ גיבתון אדום-מקור באתר הרשימה האדומה של IUCN
  2. ^ ד"ר יואב פרלמן, גיבתון אדום-מקור, פורטל צפרות - אתר הצפרות הישראלי, באתר www.birds.org.il
  3. ^ Beolens, Bo; Watkins, Michael (2003). Whose Bird? Men and Women Commemorated in the Common Names of Birds. London: Christopher Helm. p. 94.
  4. ^ Jobling, James A. (2010). The Helm Dictionary of Scientific Bird Names. London, United Kingdom: Christopher Helm. pp. 83, 145. ISBN 978-1-4081-2501-4.

Strategi Solo vs Squad di Free Fire: Cara Menang Mudah!