ג'יימס קמפבל (באנגלית: James Campbell; 1 בספטמבר 1812 – 27 בינואר 1893) היה פוליטיקאי אמריקאי מפנסילבניה, שכיהן כתובע הכללי של פנסילבניה וכמנהל הכללי של דואר ארצות הברית בממשלו של הנשיא פרנקלין פירס.
ראשית חייו
ג'יימס קמפבל נולד בפילדלפיה. אביו היה אנתוני קמפבל וסבו היה ג'ורג' קמפבל, יליד פינטנה, שבמחוז טיירון, אירלנד. קמפבל התחנך בבית הספר הפרטי גרלדוס סטוקדייל, ולמד משפטים בהדרכתו של רוברט ד. אינגרהאם. ב־14 בספטמבר 1833 הוא התקבל ללשכת עורכי הדין. יום לאחר מכן הוא התמנה כנציב של מחוז סאות'ווק של פילדלפיה וכיהן בתפקיד זה עד למינויו למועצת החינוך. ב־1840 הוא העלה הצעה להקמתו של בית הספר התיכון לבנות של פילדלפיה.
קמפבל שירת במועצת החינוך עד 1840, כאשר מינה אותו מושל פנסילבניה, דייוויד ר. פורטר כשופט בית משפט השלום, משרה בה הוא החזיק עד ינואר 1851, כאשר מינוי השופטים בפנסילבניה עבר להתבצע באמצעות בחירות.
קריירה פוליטית
לאחר תיקון חוקת פנסילבניה ב־1850, על פיו החלו השופטים להתמנות באמצעות בחירות, הוצגה מועמדתו של קמפבל כשופט בית המשפט העליון של המדינה. הייתה זו תקופה רוויית רגשות נייטיביסטים ואנטי-קתוליים. יותר משני שלישים של נציגי ועידת המפלגה המדינתית אשררו את מועמדותו, אך הוא הפסיד בבחירות, אף על פי שארבעת עמיתיו מטעם המפלגה הדמוקרטית נבחרו. ג'יימס ביוקנן העיר לאחד מידידיו בפנסילבניה, "יהיה זה עניין מצער עבור המפלגה, אם קמפבל ייכשל ושאר המועמדים לשיפוט ייבחרו. הוא הקתולי הראשון, אני מאמין, שהתמודד אי פעם על משרה מדינתית, הוא מועמד ראוי ומוכשר מאוד. אם הוא ייכשל, יהיה זה בשל אמונתו הדתית. זה כמובן ירגיז את הקתולים במפלגה הדמוקרטית. כולי תקווה שידידינו בכל מקום יזכרו זאת. אתה בעל השפעה ויכול לעשות הרבה כדי למנוע קטסטרופה כזאת".[1]
מושל פנסילבניה ויליאם ביגלר מינה את קמפבל כתובע הכללי של פנסילבניה, ובתפקיד זה הוא שימש עד למרץ 1853, עת מונה למנהל הכללי של דואר ארצות הברית בקבינט של הנשיא פרנקלין פירס, תפקיד בו הוא כיהן עד תום נשיאותו של פירס במרץ 1857. השירות בקבינט היה גמול לסיעה במפלגה הדמוקרטית שתמכה בג'יימס ביוקנן בוועידת המפלגה הדמוקרטית בבחירות לנשיאות של 1852. יותר מכך, מינויו של קמפבל הקתולי סייע לפירס למשוך את קולותיהם של מהגרים מאירלנד.
ב־1861 היה קמפבל מועמד להסנאט מול צ'ארלס באקלו, אך הוא הובס ברוב של קול אחד בבית המחוקקים של פניסילבניה, שבאותה עת היה זה שבחר בסנאטורים. ב־1873 הוא נבחר כחבר בוועידה החוקתית של פנסילבניה, אך דחה את הבחירה בשל מצבו הבריאותי.
במשך 25 שנים היה קמפבל נשיא מועצת הנאמנים של בית הספר לרפואה על שם תומאס ג'פרסון (כיום אוניברסיטת תומאס ג'פרסון) ובמשך 45 שנים הוא היה סגן נשיא בית היתומים סנט ג'וסף, בית היתומים הקתולי הוותיק ביותר בארצות הברית, שנוסד ב־1807. בספטמבר 1869 מונה קמבפבל על ידי שופטי מחוז פילדלפיה כחבר מועצת הנאמנויות של העיר, שתחת פיקוחה היו 42 נאמנויות, כולל קולג' ג'ירארד ובית החולים למחלות עיניים וילס. בתפקיד זה הוא שימש עד למותו.
מותו
ג'יימס קמפבל נפטר בפילדלפיה ב־27 בינואר 1893. הוא היה אחרון חברי הקבינט של פרנקלין פירס שנותרו בחיים. הוא נטמן בבית הקברות הקתולי סנט מרי שבפילדלפיה.
ב־1959 שונה שמו של פארק כיכר אלגייני שברובע פורט ריצ'מונד שבפילדלפיה לכיכר קמפבל.
לקריאה נוספת
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
_(cropped).jpg)
