ג'ון הארט (באנגלית: John Hart; 1711 – 11 במאי 1779) היה נציג ניו ג'רזי לקונגרס הקונטיננטלי ובין החותמים על הכרזת העצמאות של ארצות הברית.
ביוגרפיה
המקורות חלוקים בקשר לשנה ולמקום לידתו של ג'ון הארט. המקדימים ממקמים את לידתו ב-1706 בסטונינגטון, קונטיקט;[1] אחרים מתעקשים שהוא נולד בשנת 1713,[2] ולאחר שהוריו עברו להופוול טאונשיפ, ניו ג'רזי במה שהיה אז מחוז הנטרדון (כיום חלק ממחוז מרסר) .[3]
הוא היה בנו של קפטן אדוארד הארט, איכר, יועץ ציבורי, שופט שלום, ומפקד של יחידת מיליציה מקומית במהלך מלחמת הצרפתים והאינדיאנים.
ב-1739 קנה ג 'ון הארט חווה ליד סמית'ויל, וב-1741 נשא לאישה את דבורה סקודר.
נולדו להם שלושה עשר ילדים: שרה, ג'סי, מרתה, נתנאל, ג'ון, סוזנה, מרי, אביגיל, אדוארד, סקודר, תינוקת שנפטרה, דניאל, ודבורה,
מתוכם רק דניאל ודבורה היו עדיין קטינים במותו של ג'ון הארט ב-1779.
דבורה הארט הקדימה את בעלה, ונפטרה ב-8 אוקטובר 1776.
קריירה פוליטית
בשנת 1750 נבחר הארט למועצת המחזיקים החופשיים הנבחרים שבמחוז הנטרדון.
הוא נבחר לראשונה לאספה הקולוניאלית של ניו ג'רזי בשנת 1761, ושירת שם עד 1771.
הוא התמנה לוועדה המקומית לבטיחות ולוועדה של התכתבות, והפך לשופט בבית המשפט לערערים. הוא כונה לעיתים קרובות "ג'ון הישר".
כאשר בשנת 1776 ניו ג'רזי הקימה את האספה המהפכנית (או קונגרס מחוזי) הוא נבחר כחבר ושימש כסגן הנשיא.
ביוני 1776, משלחת ניו ג'רזי לקונגרס הקונטיננטלי הראשון התנגדה לעצמאות. כתוצאה מכך, כל המשלחת הוחלפה, והארט היה אחד מהנבחרים לקונגרס הקונטיננטלי השני. הוא הצטרף בזמן כדי להצביע ולחתום על מגילת העצמאות.
הוא שירת כנציג רק עד אוגוסט של אותה שנה, ולאחר מכן נבחר כיושב ראש האספה הכללית החדשה של ניו ג'רזי.
מאוחר יותר שירת גם כגזבר של המועצה לביטחון (שקיבלה "כוח מהיר ויוצא דופן" לבצע את ענייני המדינה בשעת חירום),
נשיא הפגישות המשותפות של ניו ג'רזי בקונגרס, וממונה על משרד מילווה מדינה.
על שמו שדרות הארט בפלמינגטון, ניו ג'רזי.
במלחמת העצמאות
בחודש דצמבר 1776, ההתקדמות הבריטית לניו ג'רזי הגיעה למחוז הנטרדון. בשל מעמדו כיושב ראש האספה, הארט הקשיש ברח והסתתר במשך זמן קצר בהרי סורלנד הסמוכים.
כוחות בריטיים פשטו על החווה שלו, שניזוקה, אך לא נהרסה.
כיבוש טרנטון על ידי הצבא הקונטיננטלי ב-26 בדצמבר אפשר להארט לחזור הביתה.
לפני קרב מונמאות', הזמין הארט את הגנרל ג'ורג' וושינגטון והצבא הקונטיננטלי לחנות בחווה שלו, והצעתו התקבלה. מ-22 עד 24 ביוני 1778, 12,000 חיילים חנו בשדותיו, ולפחות פעם אחת
הגנרל וושינגטון סעד עמו.
מותו
ב-7 בנובמבר 1778, ג'ון הארט חזר להופוול מהעצרת בטרנטון. יומיים לאחר מכן, הוא ציין כי הוא היה חולה מדי עם "חצץ" (אבנים בכליות) מכדי לחזור.
הוא המשיך לסבול מכאבים במשך יותר משישה חודשים עד למותו ב-11 במאי 1779.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
