ג'וד האלמוני (באנגלית: Jude the Obscure) הוא הרומן האחרון שכתב תומאס הרדי. הספר התפרסם לראשונה במגזין, בהמשכים, ובשנת 1895 קיבל צורת ספר. הספר נשרף באופן פומבי על ידי הבישוף אקסטר באותה שנה. גיבור הספר, ג'וד פולי, הוא צעיר ממעמד נמוך החולם להיות אדם משכיל. שתי הדמויות הראשיות הנוספות הן אשתו ארבלה ודודניתו סו. הספר עוסק בנושאים רבים ובהם: מעמד חברתי, השכלה, דת, נישואים והמודרניזציה של המחשבה והחברה.
עלילת הספר
הספר מספר את סיפורו של ג'וד פולי, חרש אבן כפרי החי בדרום מערב אנגליה באזור בשם וסקס השואף להיות מלומד בעיר הבדיונית כרייסטמינסטר, עיר המבוססת על אוקספורד שבאנגליה. בזמנו הפנוי, כאשר הוא עובד למען דודתו במאפיה, הוא מלמד את עצמו יוונית ולטינית. לפני שהוא מנסה להיכנס לאוניברסיטה, ג'וד התמים נגרר לנישואין על ידי נערה כפרית גסה ומניפולטיבית בשם ארבלה דון, הנוטשת אותו לאחר שנתיים. בזמן נישואיו ג'וד נטש את לימודי הקלאסיקות.
לאחר שאשתו נטשה אותו, ג'וד מחליט לעבור לכרייסטמינסטר. הוא מתחיל לעבוד בתור סתת על מנת לכלכל את עצמו ובזמנו הפנוי חוזר ללימודיו, בתקווה להיכנס לאוניברסיטה מאוחר יותר. בעיר הוא פוגש בדודניתו סו בריידהד ומתאהב בה. סו וג'וד פוגשים במורה הילדות של ג'וד-מר פילוטסון, שעתיד להתחתן עם סו. סו נמשכת לאורח החיים הנורמלי שבנישואיה אך עד מהרה היא מוצאת שהנישואין אומללים, מכיוון שבנוסף להיותה מאוהבת בג'וד, היא נגעלת פיזית מבעלה (וכנראה מקיום יחסי מין בכלל).
סו לבסוף עוזבת את פילוטסון למען ג'וד. בעלה, שאוהב אותה, מסכים ומציע לה תמיכה כלכלית אך היא מסרבת ומבקשת ממנו שיתגרש ממנה. פילוטסון מרגיש שזהו חטא להשאיר את סו יחד איתו, בשל אהבתם החזקה של שני הדודנים ולכן מסכים לדרישותיה. ג'וד וסו גרים זמן מה ביחד אך לא מממשים את אהבתם בגלל פחדיה של סו. בנוסף שניהם מפחדים להינשא, מכיוון שלמשפחתם יש היסטוריה טראגית בכל הנוגע לנישואין, הם חוששים שמסמכים שיציגו התחייבות לאהוב אחד את השני עלולים רק להרוס את אהבתם. לבסוף, ג'וד מצליח לשכנע את סו לקיים יחסי מין ונולדים להם ילדים. בנוסף, לפני הולדת ילדיהם, ג'וד מקבל מכתב מארבלה. ארבלה גילתה שהיא בהריון, לאחר שנטשה את ג'וד ושהילד הוא ממנו, היא מבקשת מג'וד ליטול עליו משמורת. ג'וד וסו מקבלים את הילד ללא היסוסים, וכאשר הוא מגיע הם מבחינים בבגרות מסוימת במבטו, ג'וד קורא לו על שמו, אך כינויו המקובל לכל אורך הספר הוא אבא-זמן הקטן.
סו וג'וד מוחרמים חברתית מפני שהם גרים ביחד מבלי להיות נשואים, בעיקר לאחר שילדיהם נולדים. מעסיקיו של ג'וד מפטרים אותו ובעלי הבית בו גרו מגרשים אותם. ג'וד וסו נקלעים לקשיים רבים, כלכליים וחברתיים, אווירת הדיכאון שוררת בבית וסו, מבלי להבחין, מדברת על בעיותיהם עם אבא-זמן הקטן וגורמת לו לחשוב (בלי כוונה), שהוא והילדים הם נטל נוסף ומיותר. יום אחד לאחר שג'וד וסו חוזרים לביתם הם מזדעזעים לגלות שאבא-זמן הקטן חנק את שני אחיו ותלה את עצמו. הוא השאיר אחריו פתק ובו כתב: "זה מפני שאנו רבים מדי".
המשבר המזעזע מוביל את סו לרגשות אשם דתיים ומוציא אותה לאט מדעתה. סו מחליטה לחזור לפילוטסון ולעזוב את ג'וד בגלל רגשות האשם שלה, היא טוענת שכל זה הוא עונש מאלוהים על כך שנטשה את בעלה ולמרות שהיא נגעלת מהמחשבה על קיום יחסים עמו היא מחליטה "לכפר" כביכול על חטאיה. ג'וד מולך שולל פעם שנייה על ידי ארבלה, ובלילה של שיכרות לאחר ביקור עצוב אצל סו בגשם והתעמתות איתה בפעם האחרונה, הוא מתחתן שנית עם ארבלה. בעקבות הביקור אצל סו בגשם, ג'וד חלה ונשכב במיטתו למשך מספר ימים, עד למותו. בסוף הספר הוא בודד. אפילו אשתו הגסה לא נכחה ליד מיטתו ובמקום זאת חיזרה אחרי הדוקטור בעיר.
ביקורות
הספר נקרא "ג'וד הדוחה" על ידי מבקר אחד לפחות, הוא קיבל ביקורות שערורייתיות בשל הנושאים השערורייתיים לתקופה והאווירה הדיכאונית והפסימית בספר. לאחר ג'וד הפסיק הרדי לכתוב רומנים, אחת הסיבות הייתה הביקורות הקשות ש"ג'וד האלמוני" קיבל. הוא הקדיש את שאר חייו לכתיבת שירה בלבד.
ג'וד התפרסם לראשונה בשם "השוטה" ו"הלבבות מורדים" בהוצאות של המגזין החודשי הרפר באמריקה ובאירופה. מדצמבר 1894 ועד נובמבר 1895 . בהוצאות היו שינויים רבים בשל התעקשות העורך, הוא טען שזה היה בשל סיבות מוסריות.
ד.ה. לורנס, מעריץ של הרדי, היה מבולבל מאופיה של סו וניסה לנתח אותה בחיבורו המפורסם "לימוד על תומאס הרדי".
סרטים, עיבודים לטלוויזיה ושירים
יש מספר סרטים ושירים על פי הספר:
תרגומים לעברית
הרומן תורגם פעמיים לעברית, ב-1960 יצא תרגום של א"ד שפיר בהוצאת הקיבוץ המאוחד. תרגום שני של עודד פלד יצא בשנת 2002 בהוצאת כרמל עם איורים מאת יוסל ברגנר.
קישורים חיצוניים
