ב-72 לא הייתה מלחמה הוא סרט ישראלי אוטוביוגרפי משנת 1995 המבוסס על סיפור ילדותו של הבמאי והתסריטאי דוד קריינר[1] שעלילתו מתרחשת בשנת 1972, שנה לפני פרוץ מלחמת יום הכיפורים.
שיר הנושא של הסרט, "אבא תרנגול", נכתב על ידי יהונתן גפן והולחן ומבוצע על ידי בנו, אביב גפן.
עלילה
הסרט מתחיל בפורים 1968, שנה לאחר האופוריה שבה היו יוני בן ה-10, שני אחיו הקטנים והוריהם אחרי הניצחון על הערבים ושחרור ירושלים והכותל המערבי במלחמת ששת הימים.
הסרט קופץ ארבע שנים לאחר מכן, בפסח 1972. כעת, יוני הוא נער מתבגר בודד בן 14 הלכוד בבית בעייתי. כשהוא נקרע בין אמו המתוסכלת ואביו האלים, איש עסקים במקצועו, הוא יוצא נגד סמכות מוריו. כשהתנהגותו המרדנית וציוניו השליליים מביאים לסילוקו מבית הספר, הוריו נוקטים עמדה קשה: הם יחליטו על הדרך הנכונה בשבילו.
אביו של יוני מכה אותו ולמורת רוח האם, מכריח אותו לצאת לעבוד כדי לחנכו. האם מחפשת בתי ספר אחרים עבור בנה, אך אף אחד מהם לא מסכים לקבלו. הוא מחפש מקלט במוזיקה, במיקי חברו הטוב ביותר ובשכנתו רותי ההופכת לאהבתו הראשונה.
כשהם מחפשים תשובות בכיוונים שונים, ההורים מתמודדים עם הקונפליקטים בין עצמם ומתאחדים בפשרה מחרידה יותר ממה שיוני יכול היה לדמיין. הם מסכימים לשלוח את יוני לפנימייה צבאית בראשון לציון כדי לטפל במרדנות שלו, אך יוני רואה זאת כדבר גרוע יותר מגלות.
יוני מגלה שאמו בוגדת באביו עם גבר אחר והוא מלשין עליה לאביו. הוא נאלץ לעזוב את הילדות שלו מאחור ולוותר על כל מה שחשוב לו, כולל המוזיקה שבלעדיה הוא לא יכול לחיות.
לאחר שיוני מגיע לפנימייה, הוא מבקש מאביו כסף כדי לקנות משהו, ולאחר שאביו נוסע, הוא בורח לכפר נוער.
כעבור שנה ב-1973 האופוריה נהרסת כשישראל מופתעת מפריצת מלחמת יום הכיפורים.
שחקנים
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
