בְּרַייטס (מאנגלית: Brights movement) היא תנועה חברתית בה חברים אנשים שהשקפת עולמם היא נטורליסטית (כלומר שלפיה הכל מתנהל לפי חוקי הטבע), והם גוזרים את האתיקה והפעולות שלהם מהשקפת עולם זו.
תנועת הברייטס נוסדה ב-2003 על ידי פול גייזרט (Paul Geisert) ומינגה פוטרל (Mynga Futrell). גייזרט טבע את המונח "ברייט", ופוטרל קבעה את הגדרת שלוש הנקודות[1].
הסיבה להיווסדה של קהילת הברייטס היא הדיכוי הפוליטי והחברתי ברוב התרבויות של בעלי השקפת עולם נטורליסטית[דרוש מקור]. בחברות רבות נאסרת השקפת עולם נטורליסטית על פי החוק.[2] לעיתים קרובות גם חברות שאינן מדכאות השקפת עולם זו באמצעות החוק מפגינות התעלמות, זלזול, בוז או הפליה לרעה כלפי המחזיקים בהשקפת עולם כזו.[3][4][5][6][7] כתוצאה מכך קורה גם לעיתים קרובות, שהשקפת העולם הנטורליסטית אינה זוכה לביטוי מספיק בחיי החברה. קהילת הברייטס מבקשת להיות תנועה בעלת מודעות קהילתית שתחולל שינוי בחשיבה החברתית בנושא זה ותעניק לחבריה כינוי השתייכותי החופשי מהקשרים שליליים (כמו כופר, אפיקורס, אתאיסט, אינפידל, עוכר).
מטרותיה העיקריות של תנועת הברייטס הן:
תנועת הברייטס רואה עצמה כתנועה אינדיבידואליסטית, שחבריה הם בעלי דעות, אידאולוגיות, תחומי עניין, עיסוקים, לאומים, תרבויות ומינים שונים, ואין היא מבקשת להנחות או להכתיב שום סוג של קונפורמיזם. היא נמנעת מפעילות בסגנון מועדוני, מארגון של אסיפות ומקידום סוג מסוים של אידאולוגיה. היא איננה ארגון גג של ארגונים קטנים יותר אלא של כל פרט שהוא ברייט. המשותף לכל הברייטס הוא השקפת עולמם, אשר לרוב מקצה להם מקום שולי בחברה (ראו לעיל סיבות ומטרות), לפיכך מצמצמת התנועה את שאיפותיה למטרות שצוינו לעיל וקוראת לחבריה לרכז את פעילותם המעשית במישור החברתי.
חברי התנועה דוגלים בזכותם להגדיר בעצמם מהו "ברייט" ומתכחשים להגדרות שניתנות להם מבחוץ, למשל: ברייטס רבים אינם רוצים להיקרא "בלתי מאמינים", שכן בדברים רבים הם מאמינים בכל לבם. הם מבקשים לקדם את החברה מעבר לצורך לכנות אנשים בעלי השקפת עולם נטורליסטית רק בכינויי שלילה ביחס להשקפות עולם אחרות או על ידי השוואות מזלזלות.
התנועה רואה עצמה ככוח חיובי וקונסטרוקטיבי, ולא ככל סוג שהוא של תנועה שוללת (ולכן גם לא כתנועה אנטי-דתית). היא אינה טוענת לעליונות אידאולוגית, מוסרית או אחרת. גם אם ברייטס מסוימים דוגלים בדעות שליליות לגבי אנשים המאמינים בעל-טבעי, התנועה עצמה אינה מביעה סלידה כלפי השקפות עולם שונות משלה. היא חותרת לקבלה חברתית ושוויון זכויות ומתנגדת לכל סוג של ביטויי אפליה, לא רק נגד ברייטס אלא גם נגד אנשים דתיים.
בשם "ברייט" רצה פול גייזרט להביע אופטימיות לגבי עידן חדש הקרב ובא, עידן של הארה, שבו מדע והיגיון מציעים את המפתח לעתיד האנושות. התנועה מבדילה בפרסומיה[8] בין "ברייט" המתחיל באות קטנה: bright, לבין "ברייט" המתחיל באות־רבתי: Bright. הכינוי bright מתייחס לכל אדם המתאים להגדרת שלוש הנקודות[1], בעוד Bright מתייחס למי שנרשם כחבר בתנועת הברייטס; משמעותה של ההירשמות היא הצהרה עצמית כי:
בהתאם לעקרונותיה, התנועה מעוניינת בכך, שהשימוש במונח ברייט לא ייצור רושם של התרברבות. משמעותה הרגילה של המילה "bright" באנגלית היא "מבהיק" או "פיקח". כדי למנוע בלבול בין משמעות המונח "ברייט" בהקשרו הנטורליסטי לבין המשמעות "פיקח", מגדירה התנועה בבירור את השימוש הנכון באנגלית במונח: "ברייט" הוא שם עצם ולא שם תואר. לדוגמה: "I'm a bright" ולא "I'm bright", או: "The Community of Brights" או "the Brights' Community" אבל לא "the Bright Community".
במקביל משתמשת התנועה בפרסומיה במונח "סוּפֶּר"[8] ("a super" ) כהיפוכו של המונח "ברייט" (באות קטנה): "סוּפֶּר הוא אדם אשר בראיית העולם שלו כלולים יסודות על־טבעיים או מיסטיים", או על דרך השלילה: "סוּפֶּר הוא אדם שראיית עולמו אינה נטורליסטית". את המונח "סוּפֶּר" הציע דניאל דנט[9] כמונח בעל קונוטציות חיוביות בדומה ל"ברייט" ובדומה לזוג המונחים "גיי" ו"סטרייט".
קבוצת האנשים שהמונח "ברייט" מתייחס אליהם דומה מאוד (אם כי לא זהה) לקבוצת האנשים שהמונח "אתאיסט" מתאר, אבל הטעם העיקרי בכך שאדם מחליט להזדהות כ"ברייט" הוא לא כדי להתבדל משאר האתאיסטים, אלא כדי לנסות לחולל שינוי בתפיסה החברתית של מה זה אומר "להיות אתאיסט": ליצור מושג נקי מהקונוטציות שהמונח "אתאיסט" סובל מהן (למשל בארצות הברית, באפריקה ובחברות רבות אחרות) ולעודד הבנה והכרה חברתית בכך שראיית עולם מדעית ודחיית העל־טבעי היא דבר חיובי המתיישב עם מצפוניות, מוסריות ואחריות חברתית. ריצ'רד דוקינס מדגים את השליליות שדבקה במושג "אתאיסט" בציטוט של הקומיקאית האמריקאית ג'וליה סוויני, שסיפרה על תגובתם של הוריה לאחר שאלה קראו בעיתון שבתם הפכה לאתאיסטית: "מילא אם את לא מאמינה באלוהים, אבל אתאיסטית! אתאיסטית?!"[10]
הבדל נוסף בין המובנים של מונחים אלה הוא בדרך ההגדרה: המונח "אתאיסט" מגדיר על דרך השלילה בתארו אדם ש"אינו מאמין באלוהים", בעוד "ברייט" מגדיר חיובית ומתאר אדם שהוא "בעל השקפת עולם נטורליסטית, כלומר שעל פיה הכל בעולם פועל לפי אותם החוקים: חוקי הטבע". באופן זה תנועת הברייטס מתנערת מהאופן המסורתי של תיאור אתאיסטים בראש ובראשונה כאנשים שהם "לא משהו" או ש"חסר להם משהו" ומגדירה אותם מחדש כאנשים שיש להם משהו.
קיימים שני הבדלים גם בהוראת המונחים, כלומר בין קבוצות האנשים אשר אותן מתארים בהתאמה המונחים "ברייט" ו"אתאיסט":
אדם המזדהה כאתאיסט עדיין עשוי להיות אדם המאמין בתופעות על־טבעיות (גלגול נשמות, ניבוי עתידות, רוחות רפאים, טלקינזיס וכדומה). ברייט דוחה את קיומה של כל תופעה על־טבעית שהיא ולא רק של אלים.
הבדל נוסף המתייחס לקבוצת הברייטים הרשומים הוא, שברייט רשום מתחייב להתייחס לאנשים בעלי אמונות על־טבעיות (ובכללם דתיים) מתוך הכרה בשוויון זכויותיהם להאמין ולפעול לפי השקפות העולם השונות שלהם, לא לפעול באופן שהוא אפלייתי כנגד דת או דתיים ולהתנגד לאפליה אנטי דתית (ולאפליה דתית). התחייבות זו אינה עומדת בסתירה עם עידוד שיח ביקורתי על אמונות דתיות או אמונות על־טבעיות אחרות, קריאת תיגר על עקרונות של אמונות כאלה או תקווה לשנות את דרכי מחשבתם והשקפת עולמם של אנשים בעלי השקפות עולם על טבעיות.[11]
תנועת הברייטס מגוונת מאוד. לצד ברייטס המכנים עצמם אתאיסטים, הומניסטים, חילונים, חושבים חופשיים, רציונליסטים, נטורליסטים, אגנוסטים או סקפטים, נמנים גם אלה הרואים עצמם כקולטורליסטים אתיים, פנתאיסטים, בודהיסטים, יוגים, ויקניסטים או טרנס-הומניסטים. חלקם רואים עצמם כיהודים, קתולים, קווייקרים, אפיסקופלים, אוניטרים או כמשתייכים לדתות אחרות, אשר בוחרים לדבוק בהיבטים המסורתיים, התרבותיים והאסתטיים של דתם אבל לא בהיבטיה העל-טבעיים.
שני מאמרים קצרים מאת ריצ'רד דוקינס על ברייטס:
שלושה מאמרים מאת שלושה ברייטס: ריצ'רד דוקינס (המאמר הראשון לעיל), דניאל דנט וג'רון לנייר:
מאמרים נוספים: