בלאומיצין

בלאומיצין

בטיחות
קטגוריית סיכון בהריון	קטגוריית סיכון D
מזהים
קוד ATC	L01DC01
מספר CAS	11056-06-7

בלאומיצין סולפט (Bleomycin), היא תרופה המשמשת לטיפול במגוון סוגים של סרטן, ביניהם לימפומה על-שם הודג'קין, ומחלות לימפומה נוספות, סרטן האשכים, סרטן השחלה, תפליטים של סוגי סרטן לחלל קרום הריאה (פלאורה) או לחלל הצפקי, מלנומה, סרטן בלוטת התריס, סרטן הריאות וסרטן שלפוחית השתן כמו גם קרצינומות של תאים קשקשיים. התרופה יכולה להינתן בזריקה או בהזלפה לוריד, הזרקה לשריר ומתחת לעור^[1].

התרופה התגלתה לראשונה בשנת 1962, ומשווקת היום כתרופה גנרית. מנגנון הפעולה שלה מבוסס על יצירת שברים ב-DNA. בלאומיצין נכנסת תחת הרשימה של תרופות נדרשות על פי ארגון הבריאות העולמי ומכאן מוגדרת כהתרופה היעילה ובעלת המידה הפחותה ביותר של תופעות לוואי שעונה על צורך של מערכת הבריאות הציבורית.

מבין תופעות הלוואי שלה ניתן לראות סימפטומים דמויי שפעת שכוללים חום, פריחה, נשירת שיער (אלופטיה), היפר-פיגמנטציה, צמרמורות, איבוד משקל והקאות. כמו כן במקרים מסוימית תיתכן תגובה אנפילקטית חמורה, ודלקת בריאה שעלולה להוביל לפיברויזס מקומי וצילוק הריאה. על כן מומלץ במהלך נטילת התרופה לבצע צילומי רנטגן של בית החזה אחת למספר שבועות. כמו כן התרופה מסווגת כטרטוגנית (קטגוריה D על פי סיווג ה-FDA) ואינה מומלצת לשימוש במהלך ההיריון.

שימושים

סרטן

השימוש העיקרי של תרופה זו הוא לטיפול בסרטן. בין היתר לימפומה על שם הודג'קין (ובמידה פחותה סוגים אחרים של לימפומות), סרטן האשך, סרטן השחלה, סרטן הלבלב (כתרופת יתום), מלנומה, ומגוון סוגי סרטן באזור הראש-צוואר (ביניהם סרטן בלוע, בחך ובחלל הפה, הסינוסים הפרינקס והלרינקס)^[2].

שימושים אחרים

ניתן להשתמש בתרופה על מנת למנוע יציאת נוזלים למרווח הפלאורלי, כפי שעלול להגרם במקרים רבים של סרטן, על ידי הזרקה לאזור בית החזה. יחד עם זאת קיימים פתרונות טובים יותר לטיפול באותה בעיה, ביניהם שימוש בטלק, וקטטרים שמוחדרים לאזור בית החזה.

כמו כן התרופה עשויה להיות יעילה בטיפול במספר מחלות זיהומיות, אך אינה בשימוש למטרה זו עקב כמות תופעות הרבה שלה ופתרונות טובים אחרים.

יש להימנע משימוש או לשקול ייעוץ נוסף

במקרים של זיהום חריף בריאות, תפקוד ריאתי לקוי או הפרעות בכלי הדם בריאות. רגישות או אלרגיה לבלאומיצין או למרכיבים אחרים בתרופה. אינה מומלצת לשימוש במהלך היריון. כמו כן יש לעדכן את הרופאה אם המטופל סובל מבעיות בכבד, כליות או מערכת הנשימה, תסמונת ריינו או בעיות בכלי הדם^[3].

תופעות לוואי^[4]

תופעות הלוואי הנפוצות ביותר המופיעות אצל 50 אחוזים מהמטופלים נובעות מרעילות התרופה לריריות ומתבטאות בפריחה, אודם, היפרפיגמנטציה ואורטיקריה. תופעות נפוצות הקשורות לריריות ומופיעות אצל 30 אחוז מהמטופלים הן דלקות בריריות וכיבים בפה. עליית חום נצפית ב-25-50% מהמטופלים. תופעות לוואי נפוצות נוספות הן דלקת ריאות, פיברוזיס ריאתי, ירידה במשקל, ירידה בתיאבון וטכיפניאה.

ב1-10% מהמטופלים יכולה להיות התקרחות, בלבול, רעידות, תופעות דמויות אנפילקסיס וגרד, עיבוי של העור וסקלרודרמה (sclerodema).

תופעות לוואי נדירות יותר (מתבטאות אצל פחות מאחוז מהמטופלים) הן בחילה, חולשה כללית, אוטם בשריר הלב, לחץ דם ירוד, אירוע מוחי, רעילות לכבד או לכליה, נמק רעלני בעור (necrolisis) ותסמונת ריינו (Raynaud's phenomenon) המתבטאת בירידה בזרימת הדם לאזורים פריפריים כמו אצבעות הידיים והרגליים.

מנגנון פעולה

בלאומיצין היא תרופה כימותרפית כנגד גידולים סרטניים, הנגזרת מחיידק גרם חיובי סטרפטומיצס (Streptomyces verticillus). מנגנון הפעולה אינו ידוע עד הסוף אך משערים שהיא גורמת לפירוק של הדנ"א. התרופה היא חלבון ברזל חסר קבוצת הם (heme) והוא גורם לשבר דו גודלי בדנ"א. כמו כן, מחקרים אחרים מראים שהוא מונע חיבור של הבסיס תמידין (Thymidine). התרופה נקשרת לרצף ספציפי וגורמת לחיתוך שלו וכך גם דגרדציה של אותו מקטע. התרופה גורמת לעליה בכמות הרדיקלים החופשיים בתא דרך שני מנגנונים: פועלת כ-Iron chelating agents כלומר קושרת ברזל וכך מונעת ממנו לפעול כמחזר. כתוצאה מהעלייה ברדיקאלים החופשיים נוצר נזק דו דגלי בדנ"א^[5].

ביוסינתזה

מולקולת הבלאומיצין נוצרת באמצעות מנגנון מורכב על יד חיידק הסטרפטומיצס. הקופלקס החלבוני שאחראי ליצירת שלד המולקולה (אגליקון) נקרא BLM megasynthetase והוא מורכב מ-nonribosomal peptide synthetase (NRPS) ומ-polyketide synthase (PKS). ה-NRPS משתמש בחומצות אמינו בעוד ה-PKS משתמש בחומצות קרבוקסיליות. יחד הם יוצרים פפטיד לא ריבוזומלי שהוא למעשה הלחם פפטיד - פוליקטיד^[6].

שלבי הביוסינתזה^[7]:

1. NRPS יוצר פפטיד ראשוני מהחומצות האמיניות: סרין (ser), אספרגין (asn), היסטדין (his) ואלאנין (ala) לקבלת P-3A.
2. PKS מאריך את הפפטיד P-3A במלוניל קו-A ואדו-מט (AdoMet) לקבלת P-4.
3. NRPS מוסיף חומצות אמיניות נוספות: תראונין (thr), בטא- אלאנין (β-ala) ושתי מולקולות ציסטאין (cys).
4. גליקוזילציה.

היסטוריה

החומר הפעיל התגלתה על ידי החוקר המיקרוביולוג Hamao Umezawa במכון למיקרוביולגיה כימית בטוקיו (Institute of Microbial Chemistry Tokyo) בשנת 1962. הוא חקר את החיידק סטרפטומיצס (Streptomyces verticillus) ומצא שהתרבית מפרישה חומרים בעלי תכונות אנטי-סרטניות. המונח בלאומיצין מתאר קבוצה כללית של גליקופפטידים שהשתמשו בהם כתרופות לסרטן ואנטיביוטיקה^[8]. לאחר מכן בשנת 1969, פותחה תרופה על בסיס החומר הפעיל על ידי חברת תרופות יפנית בשם Nippon Kayaku. התרופה קבלה אישור של ה FDA לראשונה בשנת 1975 עבור השימוש לסוגי הסרטן הבאים: squamous cell carcinomas, malignant lymphomas, and testicular cancers. ולאחר מכן קבלה אישור לשימוש מורחב יותר בסוגים נוספים של סרטן^[9].

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא בלאומיצין בוויקישיתוף

• בלאומיצין, באתר שירותי בריאות כללית
• בלאומיצין, באתר Infomed

הערות שוליים

1. Bleomycin Injection: Uses, Side Effects, Interactions, Pictures, Warnings & Dosing - WebMD, www.webmd.com (באנגלית)
2. Bleomycin: MedlinePlus Drug Information, medlineplus.gov (באנגלית)
3. בליאומיצין PFI - על תופעות הלוואי ודרכי השימוש, באתר Infomed
4. (bleomycin) dosing, indications, interactions, adverse effects, and more, reference.medscape.com
5. Sprangers, B. E. N., L. A. U. R. A. Cosmai, and C. A. M. I. L. L. O. Porta, 16-Conventional chemotherapy. Onco-Nephrology (2020): 127-153, Sprangers
6. Ben Shen, Liangcheng Du, Cesar Sanchez, Daniel J. Edwards, Mei Chen, Jeffrey M. Murrell, Cloning and Characterization of the Bleomycin Biosynthetic Gene Cluster from Streptomyces v erticillus ATCC15003, Journal of Natural Products 65, 2002-03-01, עמ' 422–431 doi: 10.1021/np010550q
7. Liangcheng Du, César Sánchez, Mei Chen, Daniel J. Edwards, Ben Shen, The biosynthetic gene cluster for the antitumor drug bleomycin from Streptomyces verticillus ATCC15003 supporting functional interactions between nonribosomal peptide synthetases and a polyketide synthase, Chemistry & Biology 7, 2000-08-01, עמ' 623–642 doi: 10.1016/S1074-5521(00)00011-9
8. Bleomycin - American Chemical Society
9. Brandt, Josiah P., and Valerie Gerriets. "Bleomycin." (2020).

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.