PROFILBARU.COM

בטי פייג' הידועה לשמצה
The Notorious Bettie Page
	כרזת הסרט "בטי פייג הידועה לשמצה"
בימוי	מארי הארון
הופק בידי	כריסטין ואשון, גוויניביר טרנר, ג'ון ולס
תסריט	מארי הארון
עריכה	טריסיה קוק
שחקנים ראשיים	גרטשן מול (בטי פייג'); ג'ון קולום; Molly Moore (בטי פייג'); טרה סבקוף; ג'ונתן וודוורד; Matt McGrath; קווין קרול; ויקטור סלזאק; מייקל גסטון; ג'פרסון מייס; קארה סימור; דאלאס רוברטס; ג'ארד האריס (John Willie); לילי טיילור; כריס באואר (Irving Klaw); אן דווד; שרה פולסון (Bunny Yeager); אוסטין פנדלטון (הרברט ברגהוף); דייוויד סטראתיירן (אסטס קיפאובר); נורמן רידוס; Peter McRobbie
צילום	ו. מוט הופפל III
מדינה	ארצות הברית
חברת הפקה	סרטי HBO, Killer Films, John Wells Productions
חברה מפיצה	פיקצ'רהאוס, נטפליקס
שיטת הפצה	וידאו על פי דרישה
הקרנת בכורה	2005
משך הקרנה	100 דק'
שפת הסרט	אנגלית
סוגה	סרט ביוגרפי, סרט דרמה
מקום התרחשות	דרום פלורידה, מיאמי, ניו יורק, טנסי
הכנסות באתר מוג'ו	notoriousbettiepage
	אתר רשמי
	דף הסרט ב־IMDb

בטי פייג' הידועה לשמצה (באנגלית: The Notorious Bettie Page; יצא בישראל במקור בשם "בטי פייג': סמל סקס") הוא סרט ביוגרפי משנת 2005 בבימויה של מרי הארון. התסריט מאת אהרון וגווינביר טרנר מבוסס על חייה של דוגמנית הפין-אפ והפטיש משנות ה-1950 בטי פייג', המגולמת על ידי גרטשן מול.

עלילה

בטי פייג היא צעירה שאפתנית ונאיבית מבית נוצרי אשר משתוקקת לעזוב את נאשוויל, טנסי, בעקבות ילדות של התעללות מינית, נישואים כושלים בזמן המלחמה, ואונס קבוצתי. ב-1949, היא יוצאת לניו יורק, שם היא לומדת משחק. צלם חובב בשם ג'רי טיבס מגלה אותה הולכת בחוף קוני איילנד והיא מסכימה לדגמן עבורו. הוא מציע לה לשנות את סגנון שיערה לתסרוקת עם פוני שיהיה לה לסימן היכר.

בטי הופך לחביבת צלמי הטבע, והיא לא מהססת להסיר את בגדיה לבקשת הצלמים. צילומי הצעירה החטובה מגיעים לידיהם של אח ואחות יזמים, פולה ואירווינג קלו, שמנהלים עסק מכובד בו הם מוכרים סטילס ומזכרות מסרטים, ומתחת לשולחן, גם סוחרים בחומרי פטיש, כולל תמונות, מגזינים, וסרטונים. הדוגמנית שלהם, מקסי, לוקחת את בטי תחת כנפה, ועד מהרה בטי מוצאת את מצטלמת בעירום, ומשחקת תפקידי סאדו-מאזו ובונדג' עבור "לקוחות מיוחדים" של העסק. בטי מתייחסת לעירום כדבר טבעי, והיא כה תמימה שהיא לא מודעת לאופי המיני של הצילומים שהופכים אותה במהירות לכוכבת בעולם הבונדג' המחתרתי.

אך ב-1955, מחלקת המוסר של המשטרה פושטת על העסק, וכתוצאה בטי נקראת להעיד בשימוע של וועדת סנאט החוקרת את השפעות הפורנוגרפיה על בני נוער, בראשות הסנטור אסטס קפובר, המנסה לבנות קריירה שתביא אותו לבית הלבן בעזרת סוגיות של מוסר. היא מחכה בסבלנות במשך 12 שעות כדי לענות לשאלות הוועדה, אך קפובר (מסיבות לא ידועות) מחליט לא להביא אותה בפני הוועדה ושולח אותה לדרכה ללא הסבר.

כאשר מתבהר לה כי מלהקים מעוניינים במוניטין שלה מאשר בכישורי המשחק שאולי יש לה, בטי מחליטה לפרוש למיאמי ביץ'. ללא אופק לקריירה, וכמעט ללא חיי חברה, היא נתקלת בכנסייה אוונגליסטית קטנה, נכנסת פנימה ורצה קדימה כדי לחבק את ישו במהלך מפגש התפילה. למרות שהיא מתעקשת שהיא לא מתביישת בשום דבר שעשתה, נראה שהיא שמחה להשאיר את העבר שלה מאחוריה ולחזור לשורשיה הרוחניים, והיא מתחילה להטיף את דבר האלוהים בפינות רחוב.

בניו יורק, אירווינג סובל ממתח ובריאות לקויה. הוא מחליט שהוא ואחותו חייבים לשרוף את אוסף התמונות והסרטים האירוטיים שלהם כדי להימנע מתביעה פלילית. פולה מסכימה כדי לרצות את אחיה, אבל בסתר שומרת נגטיבים רבים של צילומיה של בטי, וכך משמרת אותם לדורות הבאים.

עשורים לאחר שנעלמה מהנוף, בטי מאובחנת כסכיזופרנית, ובשני מקרים נפרדים מנסה לדקור מספר אנשים, ומתאשפזת במוסד.

שחקנים ודמויות

גרטשן מול בתפקיד בטי פייג'
- מולי מור בתפקיד בטי הצעירה
אן דאוד בתפקיד עדנה פייג'
כריס באואר בתפקיד אירווינג קלו
לילי טיילור בתפקיד פולה קלו
ג'ארד האריס בתפקיד ג'ון וילי
קארה סימור בתפקיד מקסי לי
שרה פולסון בתפקיד באני ייגר
דייוויד סטראתיירן בתפקיד סנאטור אסטס קפובר
אוסטין פנדלטון בתפקיד הרברט ברגהוף
נורמן רידוס בתפקיד בילי ניל
דאלאס רוברטס בתפקיד סקוטי

הפקה

ברצועת הבונוס ב-DVD של הסרט, הארון והמפיקה פמלה קופלר מדברות על ההחלטה לצלם את רוב הסרט בשחור-לבן, מכיוון שהרגישו שזה תופס את רוח התקופה הנוסטלגית, ובעיקר עבור ההשפעה הפסיכולוגית על הקהל. תוך כדי כתיבת התסריט, הארון ידעה שהיא רוצה לצלם את הסצנות במיאמי בצבע על מנת לספק ניגוד חריף בין חייה המקצועיים של בטי לבין בריחתה מהם. צלם הקולנוע. ו מוט הופפל III השתמש בפילם צבעוני ישן כדי לדמות את צבעי הטכניקולור העזים והעליזים של סרטי שנות ה-1950.

השחקנית/תסריטאית גווינביר טרנר, שכתבה את התסריט לסרט יחד עם מרי הארון, הייתה אמורה במקור לככב בתפקיד בטי פייג, אך התפקיד ניתן לגרטשן מול כאשר ההפקה התקשתה לגייס מימון.^[1] הארון אמרה שמהאודישן הראשון של מול היא הייתה בחירתה הראשונה. מול לא רק הייתה דומה מאוד לפייג', אלא גם הצליח ללכוד את הרוח התמימה שלה והטבעיות שלה, בעוד שחקניות אחרות ניסו לשחק אותה "סקסית באופן כבד ובוטה".^[2]

יציאה לאקרנים

בכורת הסרט התקיימה ב-2005 בפסטיבל הקולנוע הבינלאומי של טורונטו, והוצגה גם בפסטיבל הסרטים הבינלאומי בברלין וב-South by Southwest Film Festival לפני שיצה בהפצה מוגבלת בארצות הברית ב-14 באפריל 2006.^[3]

קבלה וביקורת

הסרט קיבל דירוג של 56% באתר Rotten Tomatoes.^[4]

מנולה דרג'יס, מבקרת של הניו יורק טיימס, שבחה את הופעתה של מול בסרט.^[5]

רוג'ר איברט, בטור הביקורת שלו בשיקגו סאן-טיימס אמר "הטון של הסרט הוא מאופק ורפלקסיבי. הסרט לא מגן על פורנוגרפיה, אך רואה אותה (בגרסת שנות ה-1950 שלה) בנוסטלגיה עמומה לזמנים נאיביים יותר".^[6]

גם מיק לאסאל בביקורת בסן פרנסיסקו כרוניקל הרעיף שבחיו על מול, ואמר שהביצוע שלה לבד הוא סיבה לראות את הסרט.^[7]

בבקורתו ברולינג סטון, פיטר טרוורס דירג את הסרט עם שלושה מתוך ארבעה כוכבים, וציין שהיה קל "להפוך את חייה של בטי להתבוססות בקינק וסאדו-מאזו... לא שיש משהו לא בסדר עם זה. רק שהבמאית, מרי הארון, אשר כתבה את התסריט המפולפל יחד עם גווינביר טרנר, לא עושה את הצפוי. היא מתוחכמת מדי לזה, וגם מצחיקה באופן חתרני.... היא פשוט הייתה צריכה את השחקנית הנכונה שתגלם את בטי. והתמזל מזלה, בגדול. גרטשן מול היא הדבר החם בכל מובן של המונח. היא מספקת את ההופעה הראשונה על ידי שחקנית השנה שראויה לשיקול רציני לפרס אוסקר".^[8]

פרסים

גרטשן מול הייתה מועמדת לפרס סטלייט לשחקנית הטובה ביותר - סרט דרמה, אך הפסיד להלן מירן בסרט המלכה.

לקריאה נוספת

Sicinski, Michael (Fall 2006). "The Notorious Bettie Page by Lori Keith Douglas; Pamela Koffler; Katie Roumel; Christine Vachon; John Wells; Mary Harron; Guinevere Turner". Cineaste. Vol. 31, no. 4. pp. 70–1. doi:10.2307/41690408. JSTOR 41690408.