אריק שטראוס נולד ב-1962 בירושלים, נינו של החוקר והפילוסוף מרטין בובר ונכדו של המשורר אריה לודוויג שטראוס. החל את לימודי המוזיקה בגיל שבע ולמד פסנתר קלאסי. אחרי השירות הצבאי חזר ללימודי מוזיקה והחל להלחין, להקליט ולהופיע בארץ.
שטראוס המשיך את לימודיו בניו יורק. שש שנים למד אצל ג'ק ריילי בהמלצת פסנתרן הג'אז והמוזיקאי דיק היימן (אנ') (התפרסם גם בזכות עבודתו המוזיקלית בסרטיו של וודי אלן). כמו כן למד קומפוזיציה וג'אז מודרני אצל ריצ'י ביירק (אנ') והשתלם אצל דון סבסקי (אנ') בכתיבת מוזיקה לסרטים.
בניו יורק הופיע עם נגנים ידועים כמו רון מקלוּר (אנ') (קונטרבס), אקירה טאנה (תופים) ושונזו אונו (חצוצרה). הופיע במועדוני ג'אז חשובים כמו Birdland ו-Yardbird Suite בניו יורק (שבו גם ניהל מוזיקלית את הג'אם סשן) ו-Blue Moon בפילדלפיה. בפילדלפיה גם הופיע במופעי מחווה לדיוק אלינגטון ועבד ישירות עם מרסר אלינגטון (אנ'), בנו של דיוק ומנצח התזמורת.
שטראוס היה המעבד והמפיק המוזיקלי של כמה זמרים בניו יורק. הוא עבד עם מנטיגו ג'ו (אנ'), נגן כלי הקשה שהופיע עם להקת Weather Report. באותה תקופה גם הוזמן להופיע ביפן במועדוני ג'אז באזור נגויה.
לאחר 12 שנים בניו יורק חזר לישראל ומאז הוא חי בה, מקליט, מופיע ומלמד. ב-2010 בחרה בשטראוס ועדה מטעם משרד התרבות והספורט לשהייה של שישה חודשים בקריית האמנים בפריז. בתקופת שהותו שם הלחין, הופיע והקליט עם מוזיקאים מקומיים.
שטראוס היה בין מקימי המחלקה לג'אז בבית הספר התיכון לאמנויות ע"ש צ'ארלס א' סמית בירושלים, עבד עם הרכבים ולימד הרמוניה ג'אז. כיום מלמד פסנתר ג'אז בקונסרבטוריוןגבעתיים, שם גם יזם את הקמתה של מגמת ג'אז חדשה שבמסגרתה הוא מלמד הרמוניה ג'אז ועובד עם הרכבים.
דיסקוגרפיה
2002 – Songs: אלבום שכולו יצירות מקוריות. בין היצירות באלבום חמש עבודות שהפיק עוד בניו יורק עם תזמורת של חמישה-עשר נגנים קובנים ופורטוריקנים (הרכב ששטראוס ניהל מוזיקלית, הקליט והופיע אתו) וכן שירים שהקליט בארץ עם מוזיקאים מקומיים, ביניהם "שיר ידידות" שכתבה לאה גולדברג לסבו אריה לודוויג שטראוס.
2003 – דואו (Duo), עם אלי מגן: אלבום המסכם פעילות משותפת רבת שנים של השניים. ב-2005 זכה האלבום לביקורת נלהבת מפי דיק היימן: "!Terrific Duo CD"
2009 – חֶבלֵי מוזיקה (Music Pangs): אלבום סולו פסנתר שעיקרו מוזיקה מקורית מאת שטראוס. עם יצירות האלבום המקוריות נמנים השיר "מודה אני" למילים מן המקורות ושירה של לאה גולדברג "אישה צועדת".
2010 (בתקופת השהות בפריז) – שתי הקלטות שלא יצאו באלבום: Paris Trio: הקלטה של חומרים מקוריים פרי עטו ועיבודיו לסטנדרטים ידועים, עם מוזיקאים צרפתים; ו-Piano Solo at the Cité: הקלטת סולו פסנתר של חומריו המקוריים.
2012 – Mostly Ballads, בחברת התקליטים האמריקנית Dot Time Records: אלבום שכולו מוזיקה מקורית המעובדת לטריו מאת שטראוס ובהפקתו. באלבום מופיעים, לצד שטראוס, טל רונן (קונטרבס), דודו כוכב (תופים) וסיגל אדלר-שטראוס (קולות). המוזיקה נכתבה בששת החודשים ששהה שטראוס בקריית האמנים בפריז ולאחריה. האלבום זכה למענק מקרן הטיפוח של אקו"ם לקידום ולתמיכה ביוצר וביצירה הישראלית.
2015 - Adieu Tristess, בחברת התקליטים Dot Time Records: הקלטת סולו פסנתר שתצא באלבום ויניל בתמיכת קרן הטיפוח של אקו"ם לקידום ולתמיכה ביוצר וביצירה הישראלית. כל היצירות באלבום מקוריות וארבע מתוכן הן וריאציות על ציטטות מתוך יצירות של באך ושופן.
הופעות
2005 – הופעה עם אלי מגן בפסטיבל הג'אז תל אביב בערב שהביא מיצירות האלבום המשותף שלהם, Duo.
2011 – הופעה בפסטיבל הג'אז תל אביב בהופעה שכותרתה הייתה "בחזרה מפריז" עם טל רונן (קונטרבס) וגספר ברטונצ'ל (תופים).
אפריל 2013 – הופעה בוועידת הג'אז Jazzahead בברמן שבגרמניה, שם הופיע עם טריו ביצירות מתוך האלבום Mostly Ballads.
מאז 2013 – מופיע עם הטריו שלו במועדונים ברחבי הארץ.
