אקסולוטל מקסיקני

קריאת טבלת מיוןאקסולוטל מקסיקני

למעלה: פרט טבעי

למטה: פרט מבוית שאיבד את צבעו

מצב שימור
מצב שימור: סכנת הכחדה חמורהנכחדנכחד בטבעסכנת הכחדה חמורהסכנת הכחדהפגיעקרוב לסיכוןללא חשש
מצב שימור: סכנת הכחדה חמורה
סכנת הכחדה חמורה (CR)[1]
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: מיתרניים
על־מחלקה: בעלי ארבע רגליים
מחלקה: דו-חיים
סדרה: בעלי זנב
תת־סדרה: סלמנדרות
משפחה: סלמנדרות חפרפרת
סוג: סלמנדרת חפרפרת
מין: אקסולוטל מקסיקני
שם מדעי
Ambystoma mexicanum
שו, 1798
תחום תפוצה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אַמְבִּיסְטוֹמָה מקסיקנית (שם מדעי: Ambystoma mexicanum), המוכרת גם בשם האנגלי אַקְסוֹלוֹטְל, היא מין במחלקת הדו-חיים מסדרת בעלי זנב.

מאפיינים

אורך בוגר נע בין 25 ל-30 ס"מ. גודל התטולה הוא 200–600 ביצים. הראשן ניזון מפלנקטון. תפוצת המין היא באגם סוצ'ימילקו שבמקסיקו.

תיאור

אורכו של אקסולוטל בוגר, בגיל 18-27 חודשים, נע בין 15 ל-45 ס"מ, אם כי גודל קרוב ל-23 ס"מ הוא הנפוץ ביותר וגדול מ-30 ס"מ הוא נדיר. לאקסולוטלים יש תכונות אופייניות לזוחלי הסלמנדרה, כולל זימים חיצוניים וסנפיר זנב המשתרע מאחורי הראש ועד לפתח האוורור. הזימים החיצוניים נעלמים בדרך כלל כאשר מיני סלמנדרה מגיעים לבגרות, אולם האקסולוטל שומר על תכונה זו. הדבר נובע מההתפתחות הניאוטניות, שבה האקסולוטלים הרבה יותר מימיים מאשר מיני סלמנדרות אחרים.

ראשיהם רחבים, ועיניהם חסרות עפעפיים. הגפיים שלהם לא מפותחות ובעלות אצבעות ארוכות ודקות. זכרים מזוהים על ידי פתחי הביב הנפוחים שלהם מרופדים בפפילות, בעוד שהנקבות ניכרות בגופם הרחב המלא בביצים. שלושה זוגות של גבעולי זימים חיצוניים (רמי) מקורם מאחורי ראשיהם ומשמשים להנעת מים מחומצנים. רמי הזימים החיצוניים מצופים בחוטים (fimbriae) כדי להגדיל את שטח הפנים לחילופי גז. חריצי ארבעה זימים מצופים בגרפי זימים חבויים מתחת לזימים החיצוניים, המונעים כניסת מזון ומאפשרים לחלקיקים להסתנן.

לאקסולוטלים יש בקושי שיניים ווסטיגיאליות הנראות לעין, המתפתחות במהלך המטמורפוזה. שיטת ההאכלה העיקרית היא על ידי שאיבה, שבמהלכה מגרפים שלהם משתלבים כדי לסגור את חריצי הזימים. זימים חיצוניים משמשים לנשימה, למרות ששאיבה בוקאלית (בליעת אוויר מפני השטח) עשויה לשמש גם כדי לספק חמצן לריאותיהם. שאיבה בוקאלית יכולה להתרחש בשתי פעימות השואבת אוויר מהפה אל הריאות, ועם ארבע פעימות שהופכת את המסלול הזה עם כוחות דחיסה.

לאקסולוטלים יש ארבעה גנים של פיגמנטציה; כשהם עוברים מוטציה הם יוצרים גרסאות צבע שונות. חית הבר הרגילה היא חומה/שזומה עם כתמי זהב ותת גוון זית. חמשת הצבעים המוטנטים הנפוצים יותר הם לאוסיסטים (ורוד חיוור עם עיניים שחורות), לבקן זהוב (זהוב עם עיני זהב), קסנטי (אפור עם עיניים שחורות), לבקן (ורוד בהיר/לבן עם עיניים אדומות) הנפוץ יותר באקסולוטלים מאשר כמה יצורים אחרים ומלנואידים (כולם שחור/כחול כהה ללא כתמי זהב או גוון זית). בנוסף, יש שונות אינדיבידואלית רחבה בגודל, בתדירות ובעוצמה של כתמי הזהב ולפחות גרסה אחת שמפתחת מראה שחור ולבן עם הבגרות. מכיוון שמגדלי חיות מחמד חוצים לעיתים קרובות את הצבעים הווריאטים, מוטנטים הומוזיגוטים כפולים נפוצים בסחר בחיות המחמד, במיוחד חיות לבנות/ורודות עם עיניים ורודות שהן מוטציות הומוזיגוטיות כפולות הן לתכונה הלבקנית והן לתכונה לאוסיסטית. לאקסולוטלים יש גם יכולת מוגבלת לשנות את צבעם כדי לספק הסוואה טובה יותר על ידי שינוי הגודל והעובי היחסיים של המלנופורים שלהם.

אורח חיים

האקסולוטל הוא יצור מיוחד במינו ואורח חייו שונה ביותר בהשוואה ליתר דו החיים. בניגוד אליהם, הוא ממשיך לחיות כראשן (לראשן שלו קראה האקדמיה ללשון "אַקְסוֹלוֹטֶל" או "זִימְעַד") וממדיו גדלים, כל עוד המים הם בעלי טמפרטורה מתאימה ומכילים שפע של מזון. הוא יתפתח לצורה בוגרת רק כשיופרו התנאים הדרושים לקיומו במי האגם. עם עלותו ליבשה משתנה צורת חייו וצורת גופו. הריאות מתפתחות והזימים נעלמים. גם תפריט מזונו משתנה וכולל: חסרי חוליות ובהם פרוקי-רגליים קטנים כגון חרקים. ביבשה הוא שוכן בתנאי טחב ואפלולית. כאשר גפיו או זנבו נתקים, הם צומחים מחדש תוך יומיים או שלושה, ואילו לשאר הדו-חיים מסדרת בעלי הזנב הצמחת זנב חדש נמשכת כמה שבועות.

הרבייה מתרחשת במים בטמפרטורה שבין 15–20 מעלות צלזיוס. הזכר מטיל תיקי זרע על קרקעית המים. הנקבה אוספת מספר תיקי זרע אל נרתיקה. כעבור כיום הנקבה מטילה כמה מאות ביצים מופרות הנדבקות לצמחי מים. בקיעת הראשנים מתרחשת כעבור 25–30 ימים. האקסולוטל אינו מתרבה מחוץ למים והגלגול הבוגר שלו ביבשה הוא, ככל הנראה, עקר[2].

ראו גם

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אקסולוטל מקסיקני בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ אקסולוטל מקסיקני באתר הרשימה האדומה של IUCN
  2. ^ ד"ר היינריך מנדלסון, האנציקלופדיה העברית, כרך ג', ירושלים - תל אביב: חברה להוצאת אנציקלופדיות בע"מ, תשכ"ו

Strategi Solo vs Squad di Free Fire: Cara Menang Mudah!