אצולת הקיסרות הצרפתית הראשונה

סמלי האצולה

נפוליאון הראשון יצר תוארי אצולה לצורך הנהגת אליטה יציבה בקיסרות הצרפתית הראשונה, לאחר חוסר היציבות כתוצאה מהמהפכה הצרפתית.

כמו רבים אחרים לפניו ולאחריו הבין נפוליאון, כי היכולת להעניק תוארי אצולה היא גם כלי שימושי להידוק השליטה במדינה תוך עלות מזערית לאוצר המדינה. סך הכל נוצרו 2200 תארים על ידי נפולאון.

• נסיכים ודוכסים:
  • נסיכים מהמשפחה הקיסרית:
    • הנסיך הקיסרי (בנו של נפוליאון, נפוליאון השני).
    • נסיכי צרפת (8 בני משפחה קרובים).
  • נסיכים שליטים (3).
  • דוכסי אחוזות מפוארות (20).
  • נסיכי ניצחון (4).
  • דוכסי ניצחון (10).
  • דוכסים אחרים (3).
• רוזנים (251).
• ברונים (1516).
• אבירים (385).

נפוליאון הקים בשנת 1802 מסדר אבירים חדש בשם "לגיון הכבוד", שקיים עד היום. כל בעלי התארים, מכל הדרגות, מדורגים מיד אחרי נסיכי צרפת.

היווצרות

מוסד האצולה של הקיסרות הראשונה נוצר בשנת 1804 ביצירת התואר לנסיכים בני המשפחה הקיסרית של נפוליאון. אחרים הגיעו בעקבותיהם. בשנת 1806 תוארי הדוכסים נוצרו, ובשנת 1808 התארים "ברון" ו"אביר".

נפוליאון מיסד את האצולה הקיסרית על ידי צו קיסרי ב-1 במרץ 1808. מטרתה של אצולה זו הייתה לאחד את מעמד האצולה הישן והמעמד הבינוני המהפכני באמצעות אצולה אחת. צעד זה, שמטרתו היא קידום אליטה יציבה, עולה בקנה אחד עם הקמתו של לגיון הכבוד ועוד מוסדות.

היררכיה

בתוך מעמדות האצולה של נפוליאון הייתה קיימת היררכיה קפדנית ומדויקת של התארים, שהוענקו על פי ההשתייכות למשפחת הקיסרות, הדרגה בצבא או תפקידים אזרחיים וניהוליים:

• נסיך: לבני משפחת הקיסרות ולמנהיגים עיקריים מסוימים באימפריה. (שארל-מוריס דה טליראן היה נסיך בנוונטו וכמה מהמרשלים של צרפת).
• דוכס: לנכבדים עיקריים ולמרשלים של צרפת.
• רוזן: לשרים, סנאטורים, ארכיבישופים, חברי מועצת המדינה, נשיא הסגל המחוקק, כמה גנרלים.
• ברון: ליושב ראש בית המשפט לביקורת, בישופים, ראשי הערים של 37 ערים מיוחדות, כמה גנרלים.
• אביר: לבעלי תפקידים אחרים.

אפשר לקבל תואר גם מבלי להיות אחד מבעלי המעמדות האלו.

התואר "מרקיז" לא היה בשימוש בתקופת הקיסרות הצרפתית הראשונה, ולכן הפך לאופנתי מאוד לאחר ירידת קרנו של נפוליאון ועליית בית בורבון בתקופת הרסטורציה.

אצולה זו היא למעשה שירות, והיא מורכבת במידה רבה מחיילים (67.9%), וחלק קטן יותר של עובדי מדינה (22%) ומשתפי פעולה מהמשטר הישן.

האצולה של נפוליאון לא בוטלה לאחר הרסטורציה, אך נעלמה בהדרגה בסיבות טבעיות; חלקן נובעות מן העובדה שמספר רב של חיילים שזכו לתארים מאת נפוליאון מתו במהלך מלחמות נפוליאון.

בשנת 1975 נותרו 239 משפחות שהיו חברות באצולה של הקיסרות הראשונה, ועד כ-135 תארים. כיום יש נסיך אחד (נסיכות מחוז אסלינג. כיום בגרמניה ואינו בשימוש) ושבעה דוכסים.

תארים

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו.

נסיכים

היו שלושה סוגים של תוארי נסיכים:

• נסיכים קיסריים: מחברי המשפחה הקיסרית.
  • נסיך הקיסרות או נסיך הכתר: נפוליאון השני בנו של נפוליאון.
  • נסיכי צרפת:
    • ז'וזף בונפרטה (מ-1804), אחיו של נפוליאון.
    • לואי בונפרטה (מ-1804), אחיו של נפוליאון.
    • ז'ואקים מירא (מ-1804), גיסו של נפוליאון.
    • אז'ן דה בוארנה (מ-1805), בנו המאומץ של נפוליאון.
    • אליזה בונפרטה, אחותו של נפוליאון.
    • ז'רום בונפרטה (מ-1806), אחיו של נפוליאון.
    • ז'וזף פאש (מ-1807), דודו של נפוליאון.
    • לוסיאן בונפרטה (מ-1815), אחיו של נפוליאון.

• נסיכים ריבוניים; שקבלו נסיכות בקיסרות.
  • שארל-מוריס דה טליראן, נסיך בנוונטו.
  • לואי-אלכסנדר ברתייה, נסיך נושאטל.
  • קרל הארבעה עשר, מלך שוודיה, נסיך פונטקורבו, 1806–1810.
  • אשיל מורא, נסיך פונטקורבו, 1812–1815.
  • ז'אן לאן, נסיך סיברס.
  • שני תארים נוספים בקטגוריה שאינם ברורים כמו האחרים: פאולין בונפרטה קיבלה את נסיכות גווסטולה בתארים נסיכה ודוכסית גווסטולה, אבל היא החזיקה בה פחות מחמישה חודשים (מ-30 במרץ עד 14 באוגוסט 1806) עד שהמחוז הוחזר לשליטתה של ממלכת איטליה. אז'ן דה בוארנה קיבל תואר כבוד של נסיך ונציה.

• נסיכי ניצחון; הוענק בעקבות מעשים מיוחדים, ולרוב כקידום לבעלי תואר דוכס ניצחון.
  • לואי ניקולא דאבו, נסיך על קרב אֶקמוּל, 1809 (עד ל-1853).
  • לואי-אלכסנדר ברתייה, נסיך על קרב ואגרם, 1809 (עד ל-1918).
  • אנדרה מסנה, נסיך על קרב אספרן-אסלינג, 1810.
  • מישל נה, נסיך על קרב בורודינו, 1813 (עד ל-1969).

דוכסים

היו שלושה סוגים של תוארי דוכסים:

• דוכסי נחלות, דוכסים של מושבות מחוץ לשטחה של הקיסרות הראשונה (אך ללא סמכויות ריבונות).
  • גנרל ז'אן-טומאס אריגי דה קזנובה, דוכס פדובה, 1808 (עד ל-1888).
  • ז'אן-בפטיסט בסיירה, דוכס איסטריה, 1809 (עד ל-1856).
  • ז'אן-ז'אק רג'יס דה קומבסרה, דוכס פארמה, 1808 (עד ל-1824).
  • ארמנד אוגוסטין לואי דה קולנקור, דוכס ויצ'נצה, 1808 (עד ל-1896).
  • אנרי ז'אק גיום קלארק, דוכס פֶלטֶר, 1809, היה גם דוכס הנבורג.
  • ז'וזף פושה, דוכס אוטרנטו, 1808 (סולק).
  • ג'רוד דוראק, דוכס פריולי, 1808 (עד ל-1829).
  • מרטין מישל-שארל גודן, דוכס גאט, 1809 (עד ל-1841).
  • שארל פרנסואה לֻברן, דוכס פיאצ'נצה, 1808 (עד ל-1927).
  • ז'אק מקדונלד, דוכס טאראנטו, 1809 (עד ל-1912).
  • איג-ברנר מרה, דוכס בסאנו, 1809 (עד ל-1906).
  • בון-אדריאן ז'אנו דה מונסיי דוכס קונליאנו, 1808 (עד ל-1842).
  • אדואר מורטייה, דוכס טרוויזו, 1808 (עד ל-1912).
  • ז'אן-בפטיסט דה נומפר דה שמפני, דוכס קדור, (עד ל-1893).
  • ניקולא אודינו, דוכס רג'ו די קלבריה, 1810 (עד ל-1956).
  • אן ז'אן מרי רנה סברי, דוכס רוביגו, (עד ל-1872).
  • ז'אן-דה-דייה סו, דוכס דלמטיה, 1808 (עד ל-1857).
  • קלוד ויקטור פרין, דוכס בלונו, 1808 (עד ל-1853).

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא אצולת הקיסרות הצרפתית הראשונה בוויקישיתוף